ישראלים רבים, במיוחד בצד הימני של המפה הפוליטית, חוששים ממדיניות החוץ של הממשל החדש בוושינגטון ומיחסו לישראל. אחרי ארבע שנות טראמפ, שכללו את העברת השגרירות לירושלים, ההכרה בירושלים כבירת ישראל וברמת הגולן כשטח ישראלי, הסכמי אברהם עם מדינות ערב והגדרת תנועת החרם על ישראל כאנטישמית – בהנהגה הישראלית נערכים לסיבוב של 180 מעלות. בין השאר, הנשיא ביידן צפוי לנסות לשוב להסכם הגרעין עם איראן שכזכור נחתם בתקופתו כסגן הנשיא אובמה, ולשאוף להחייאת המו"מ בין ישראל לפלסטינים.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– דעה: הרגלים רעים: ביידן יצר ציפיות מוגזמות שיפילו אותו
– עוד תתגעגעו למטושים באף: בסין החלו לבצע בדיקות קורונה רקטליות
– מנותק מהמציאות: אין קשר בין אחוזי הגיוס לקורונה
"אני מאמין שביידן לא יהיה רע לישראל", אומר ג'יי רודרמן, נשיא קרן משפחת רודרמן, בשיחה שאנו עורכים בעקבות משדר שהתקיים באתר מקור ראשון בשיתוף הקרן, עם כניסת הנשיא החדש לבית הלבן. "ביידן הוא איש ממורכז מאוד בדעותיו הפוליטיות, ובקריירה הארוכה שלו תמיד שיתף פעולה עם אנשים בשתי המפלגות. טראמפ אמנם עשה דברים שלא נעשו בעבר כמו ביטול ההסכם עם איראן, הסכמי אברהם וצעדים נוספים שהיו טובים מאוד עבור ישראל, אך כאמריקני אגיד שרוב האמריקנים לא שמעו בכלל על הצעדים של טראמפ למען ישראל. מי שעקב אחרי זה הם בעיקר הגורמים בקהילה היהודית שזה מעסיק אותם, וכמובן נוצרים אוונגליסטים. בבחירות האחרונות הנושא הזה בכלל לא היה פקטור בקרב היהודים האמריקנים".
רודרמן, המתגורר בפרוור של בוסטון, סבור שטראמפ היה "אישיות מפלגת בחברה האמריקנית, במיוחד בעקבות ההשתלטות העוינת על הקפיטול, וכך הוא ייזכר. לא יזכרו לו את ההצלחות במזרח התיכון. הישראלים פספסו את מה שהאמריקנים עברו תחת טראמפ, וחשבו רק על מה שסייע להם. רוב היהודים בעולם לא עולים לישראל, והקהילה היהודית־אמריקנית מעולם לא עלתה במספרים גדולים, ואני לא חושב שזה אי־פעם יקרה. רוב היהודים האמריקנים שמחים על בחירתו של ביידן ומקווים לתקופה רגועה יותר, עם הנהגה בוגרת יותר ולא אמוציונלית וכזו שרק מגיבה".
קרן משפחת רודרמן עוסקת בין השאר בחיבור וחיזוק הקשר בין הישראלים ובין הקהילה היהודית בארה"ב, שהיא הגדולה ביותר בעולם מחוץ לישראל, ובקידום שילוב בעלי מוגבלויות בתחומים שונים. לפני כשש שנים הוא נפגש עם ג'ו ביידן, כאשר היה סגנו של הנשיא אובמה. "הוא סיפר שכילד הוא בילה בבתים יהודיים יותר מבבתים של קתולים", נזכר רודרמן. "ההבנה שלו את החיים היהודיים היא משהו עמוק ואישי, ואני חושב שיש לו הבנה עמוקה של מדינת ישראל".
אשתו של ג'יי, שירה רודרמן, היא מנכ"לית הקרן. היא גדלה בישראל והשניים נפגשו במהלך השירות הצבאי, כשג'יי בחר לשרת בצה"ל בהתנדבות. בשנים האחרונות הם חיים עם ארבעת ילדיהם בישראל ובארה"ב לסירוגין. ככלל היא מסכימה לדברים שהוא אומר בסוגיה הפוליטית, אך הזווית שלה בנושאים רבים שמרנית־דתית יותר. "בעשור האחרון יש שינויים דרמטיים במפלגה הדמוקרטית", היא אומרת. "מאז תקופת אובמה המפלגה מבקרת הרבה יותר את ישראל והפכה לפרוגרסיבית מאוד, עם דעות כלפי ישראל שלא שמענו קודם לכן".
"בעיניי, אם יש כימיה בין ראש ממשלת ישראל לנשיא ארה"ב, כמו שהיה אצל רבין וקלינטון או נתניהו וטראמפ, שעובדת טוב ומאפשרת לקדם מהלכים חשובים – אז גם הברית בין ישראל לארה"ב חזקה יותר. העניין הוא שכעת הצעירים היהודים בארה"ב פחות מתעניינים בארגונים כמו איפא"ק ואחרים. הם ביקורתיים כלפי ישראל ולא מעוניינים בתיווך של ארגונים יהודיים, אלא רוצים ללמוד את העסק לבד. כישראלים אנו מפרשים זאת, לעיתים בצדק, שהם נגדנו. לצערי אותם צעירים פחות מתמצאים במציאות בישראל. אני תוהה מה יהיה תפקיד הארגונים היהודיים בשנים הקרובות, כשהקשר בין הממשלות יהיה שונה".
לאהוב גם בלי להסכים
בישראל, אומרת רודרמן, ישנה דווקא עלייה ניכרת בהתעניינות בקשר עם יהודי ארה"ב. "אני שומעת כל הזמן מישראלים, וזה מופיע גם בסקרים, שהישראלים רוצים את הקשר והמעורבות עם יהודי ארה"ב יותר מאי־פעם. אם בעבר זה היה יותר בקרב אישי הציבור, היום זה גם העם".
שירה רודרמן: "פוליטיקאים רבים בישראל אומרים היום שהם מחויבים לא רק לאזרחי ישראל אלא גם לשבעה מיליון יהודים בעולם. זה אומר שבאמת אכפת להם"
בהקשר הזה מזהה רודרמן שינוי מסוים גם בשיח הפוליטי: "בבחירות הנוכחיות בישראל אני שומעת מהרבה מאוד פוליטיקאים בכירים על המחויבות שלהם לא רק לשמונה מיליון אזרחי ישראל אלא גם לשבעה מיליון יהודים בעולם. בעיניי הקשרים טובים, וכשפוליטיקאי אומר דבר כזה מבלי שיהודי העולם יצביעו לו – זה אומר שבאמת אכפת לו".
בשבוע שעבר כתבתי על הנוכחות היהודית בממשל ביידן, ורבים ברשתות החברתיות הגיבו שאלה "לא יהודים" או "עוכרי ישראל".
ג'יי: "זה אבסורד, מה זה משנה אם אנשי הכוורת של ביידן הם רפורמים או פרוגרסיבים? אתה לא חייב להיות ימני קיצוני כדי להיות פרו־ישראלי. חשוב להבין שהאגף הפרוגרסיבי במפלגה הדמוקרטית יותר ביקורתי כלפי ישראל, אבל ההנהגה – ביידן, פלוסי וצ'אק שומר, שמנהלים את המפלגה כעת, הם פרו־ישראלים בצורה בלתי מתפשרת".
בעיני ג'יי רודרמן, תקופת טראמפ הייתה בגדר "השתלטות עוינת" על המפלגה הרפובליקנית. "האם ישראל רוצה ליישר קו עם אנשים קיצוניים ממפלגה אחת? זה מצב מסוכן מאוד עבור ישראל", הוא סבור. "זה מאכזב מאוד אם החברה הישראלית חושבת שצריך ללכת עם אותם 'משוגעים' רק כי הם פרו־ישראלים".
מה לדעתכם הממשלה הישראלית צריכה לעשות בעניין הקשר עם הקהילה היהודית־אמריקנית ועם ארה"ב?
"נתניהו טעה בכך שניהל יחסים רק עם מפלגה אחת, דמוקרטים רבים כועסים עליו מאז. אסור להתערב בפוליטיקה האמריקנית. אמרתי כמה פעמים להנהגה הישראלית ש'אתם לא צריכים לאהוב את הערכים של הקהילה היהודית־אמריקנית, אבל זו עדיין הקהילה היהודית שמשפיעה על ישראל יותר מכל קהילה אחרת'. חשוב לי גם להדגיש שרוב יהודי ארה"ב אוהבים את ישראל ותומכים בה. הם לא בהכרח אוהבים את מה שקורה מבחינה דתית בארץ, אבל הם מבינים שהם חיים בחברה אחרת, ואומרים שישראל חשובה לעתיד שלנו. ישראלים שאומרים 'לא צריך אותם, נתמודד לבד', מדברים בצורה מגוחכת. אמריקה היא המדינה הכי חשובה לישראל, וכך גם הקהילה היהודית־אמריקנית".
שירה: "חשוב לטפח קשר מתמשך, 'בונדינג', בין יהודים בישראל ליהודים בארה"ב, מתוך כבוד הדדי, ולהבין שהוא צריך להתנהל בשני אפיקים – מדיני ויהודי. בעיניי בשנים האחרונות נתניהו וטראמפ עשו הרבה טעויות, אבל ישנו גם ערוץ נוסף, של יהדות ארה"ב ומערכת היחסים איתה. יהדות ארה"ב משפיעה מאוד על הפוליטיקה האמריקנית. צריך לחשוב איך נוכל לדבר ולתקשר איתם בדרך שהפוליטיקה הפנימית בארה"ב לא תשפיע על הקשר עם ישראל".
