הפלסטינים מאושרים מתוצאות הבחירות בארה"ב, ומבקשים לפתוח דף חדש עם הנשיא האמריקני הנכנס ג'ו ביידן. הם מקווים גם לתוצאות חיוביות מבחינתם במערכת הבחירות הקרובה בישראל – ובמקביל מתכננים מערכת בחירות משל עצמם.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– סגירת השמיים: למעלה מ-600 עולים ייאלצו לחכות
– "החטא הקדמון של הפילנתרופיה הוא החשיבה שלעמותה אסור לייצר רווח"
– "גם אם לפעמים נשארים כלים בכיור, אנחנו מצליחות להירדם"
יו"ר הרשות אבו־מאזן הכריז ביום שישי שעבר על קיום הבחירות, והפתיע בכך גם את מקורביו, שציינו כי קיבל את ההחלטה די לבדו. הבכירים שכרוכים אחר הראיס מביעים בפומבי תמיכה בהחלטה, אך ראשי מנגנוני הביטחון הפלסטיניים מתנגדים לה, במחשבה שחמאס מתכוון לנצל את הבחירות לחיזוק אחיזתו ביהודה ושומרון. אחרים מעדיפים לשבת על הגדר, ולהמשיך לייצב את מעמדם הפוליטי תוך הפעלת תאים מתחת לפני השטח כהכנה ליום שאחרי אבו־מאזן. גם הם לא היו מרוצים מההכרזה על הבחירות, שעשויות לטרוף את הקלפים ולהציב בפניהם אתגרים חדשים.
המערכת הפלסטינית כוללת בחירות לשלושה מוסדות: לנשיאות, למועצה הלאומית הפלסטינית (שבוחרת את הוועד הפועל של אש"ף) ולמועצה המחוקקת. חמאס רצה לקיים את כל רכיבי הבחירות הללו בבת אחת, בעוד אבו־מאזן ביקש לקיים אותן בשלושה שלבים שיימשכו חצי שנה. בחמאס סירבו לכך תחילה, אך נענו לבסוף לדרישת היושב ראש.
לוח הזמנים שפרסם אבו־מאזן מתחיל בעוד ארבעה חודשים, עם הבחירות למועצה המחוקקת ב־22 במאי. כחודשיים לאחר מכן, ב־31 ביולי, יתקיימו הבחירות לנשיאות, והבחירות למועצה הלאומית אמורות להיערך ב־31 באוגוסט 2021. לפי סוכנות הידיעות הפלסטינית הרשמית, אבו־מאזן דרש מוועדת הבחירות וממנגנוני הממשל להתחיל להכין את השטח לבחירות דמוקרטיות בכל המחוזות, לרבות מזרח ירושלים.
הבחירות הפלסטיניות הקודמות נערכו לפני למעלה מ־16 שנים, ב־9 בינואר 2005. אבו־מאזן זכה אז ל־62 אחוזי תמיכה, ונבחר לכהן בנשיאות למשך חמש שנים. באופן רשמי כהונתו הסתיימה ב־2010. הדור הצעיר שלא השתתף מעולם בבחירות מקיף כ־40 אחוזים מהאוכלוסייה הפלסטינית, והוא אמור להיות שחקן מפתח במערכת הנוכחית. הצעירים סבורים שההנהגה מושחתת, אך נציגיהם יהיו מבוגרים מהם: לפי החוקה הפלסטינית רק מי שמלאו לו 28 שנים יכול להתמודד לתפקיד בבית הנבחרים, קרי המועצה המחוקקת.
בבחירות להנהגה עצמה, אין לאיש סיכוי ממשי להביס את אבו־מאזן. ובכל זאת יש מי שמגישים את מועמדותם. למשל מוחמד בן־עארף, יליד הכפר בורקין במחוז ג'נין, הציג אתמול את מועמדותו למשרת יו"ר הרשות הפלסטינית והצהיר שבכוונתו לשתף פעולה באופן מלא עם מדינת ישראל נגד הטרור הפלסטיני ונגד שחיתות ההנהגה הנוכחית.
הצו הנשיאותי המורה על קיום הבחירות, לא מבטיח עדיין שהפלסטינים אכן ילכו לקלפיות. בדרך עשויות לצוץ הפתעות, ולא בכדי חילק אבו־מאזן את הבחירות לשלושה שלבים: בכל עת הוא יוכל למצוא תירוץ לסגת לאחור. ובכל זאת, בפתח כהונתו של ג'ו ביידן הוא מעוניין בלגיטימיות שלטונית: ניצחון ימצב אותו כמנהיג הפלסטיני הבלעדי.
על אף שלל מחלותיו, לאבו־מאזן בן ה־85 יש עדיין שאיפות פוליטיות. הוא נחוש להחזיר לקדמת הבמה את הסוגיה הפלסטינית, שנדחקה לקרן זווית בימי כהונתו של דונלד טראמפ; כעת, עם חילופי המשמרות בוושינגטון, יש סיכוי לשנות את הקצב גם בעזרת האמריקנים. לאחרונה אבו־מאזן עמל להשיק מחדש את המשא ומתן עם ישראל בחסות קוורטט שחברות בו מצרים, ירדן, צרפת וגרמניה. לאחר שהתנגד נחרצות להסכמי כינון היחסים בין ישראל למדינות במפרץ הוא הבין שהדברים חתומים כבר, וכעת הוא מנסה לגייס לטובתו השקעות ממדינות המפרץ, ממדינות אירופה ואולי גם מהממשל החדש בוושינגטון, במעין פיצוי. משא ומתן מול ישראל, קשרים עם המפרץ, בחירות פנימיות – כל אלה עשויים לסייע לאבו־מאזן לשוב לסדר היום התקשורתי והעולמי.
האינטרס של חמאס בבחירות מורכב יותר. ראשית, ארגון הטרור מעוניין לחזק את השפעתו ביהודה ושומרון. למעשה, מאז ההפיכה בעזה חמאס רוצה לעשות את אותו הדבר ביו"ש, ובחירות יאפשרו לו לערוך מסע תעמולה שיחבר אליו את השטח. מנגנוני הביטחון הפלסטיניים מנסים בדרך כלל לגדוע כל ניסיון של חמאס להרים ראש, אלא שבעת ההליך הדמוקרטי הם ייאלצו לגלות סובלנות ולהימנע ממעצרים של אנשי חמאס.
שאיפה נוספת של חמאס היא ניצול הבחירות כאמצעי לחץ על אבו־מאזן להסרת הסנקציות שהטיל על רצועת עזה לפני כשנתיים. בין השאר, אבו־מאזן הפסיק את העברת הכסף לפקידי הרשות בעזה, וחדל לממן את הדלק המשמש את חברת החשמל של הרצועה. בחמאס כבר היה מי שמיהר להצהיר כי ללא ביטול הסנקציות והחזרת התקציבים לעזה, לא יהיו בחירות כלל.
מטרת העל של חמאס מתנקזת לשלב האחרון של הבחירות, בהצבעה למועצה הלאומית. בארגון מעוניינים להשתלט על אש"ף, המוסד העליון של התנועה הלאומית הפלסטינית. אם יצליח חמאס להכניס אנשים משלו למועצה, שבשליטת פת"ח, המהפכה תושלם. בחמאס לא מתכוונים להציג מועמד לתפקיד יו"ר הרשות, וירכזו את המאמצים בשתי המטרות הללו בלבד: חיזוק האחיזה ביהודה ושומרון, והדחת פת"ח מהשליטה המסורתית באש"ף.
בינתיים עסוקים בחמאס גם בבחירות פנימיות, שיתקיימו בשבועות הקרובים. בבחירות הפנימיות הנערכות אחת לארבע שנים נבחרים מנהיגי חמאס בעזה. הקרב יתנהל על תפקיד ראש הלשכה המדינית. אסמאעיל הנייה מעוניין להמשיך בתפקיד. מנגד חאלד משעל ירצה לחזור לכיסא שעליו ישב במשך עשרים שנה.
