בית משפט השלום בירושלים דחה היום (ה') תביעת נזיקין של בדיע אלדוויך, פלסטיני המתגורר באזור חברון שטען כי נגרם לו נזק נפשי בגין הגעת כוח צה"ל לביתו, לשם ביצוע "שיחת אזהרה". בית המשפט קיבל את עמדת המדינה שיוצגה על ידי עו"ד יוסי צדוק מפרקליטות מחוז ת"א בשיתוף עם חטיבת תביעות וביטוח באגף היועמ"ש במשרד הביטחון.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– כתר נושם: ברש"פ מתקשים להתמודד עם המגפה
– עתירה הוגשה והמדינה חשפה: חיסונים יועברו לרצועת עזה
– במקום להתנצל בפני הקהילה היהודית, נשיא תוניסיה התבטא נגד ישראל
בדיע אלדוויך הציג עצמו בבית המשפט כפעיל זכויות אדם בחברון, שבעבר היה מעורב בפעילות בלתי חוקית. בשנת 1997 הוא נכלא בישראל לתקופה של שנתיים וחצי ובמהלך השנים נעצר מספר פעמים.
באוגוסט 2017 התקבל מידע אצל גורמי הביטחון בדבר הפגנה ותפילה המונית שעתידות להתקיים באזור כפר חורסא שבדרום הר חברון, במחאה על הכוונה להקים עמדת צה"ל במקום. בערב לפני מועד ההפגנה, הגיע לביתו של אלדוויך צוות לוחמים ביחד עם מפקד הכוח, לצורך ביצוע "שיחת אזהרה" מפני השתתפות בהפגנה.
בספטמבר של אותה שנה תבע אלדוויך את מדינת ישראל וצה"ל בעקבות שיחה זו. בכתב התביעה נטען כי הצבא הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו בכך שביצע את שיחת האזהרה בסמוך לביתו וכי מפקד הכוח אף נגע בידו, זאת במקום לשוחח עימו טלפונית או לזמנו לשיחה בתחנה.
לפני כשבועיים קבע בית המשפט כי "התובע לא עמד בנטל הדרוש על מנת להוכיח כי הייתה התרשלות בהחלטה". לכן נכתב כי "טענת הנתבעת (המדינה, א"כ) מקובלת עלינו". "'שיחת האזהרה' בביתו של התובע התבצעה בעקבות הדומיננטיות של התובע". אמנם לפי טענת התובע הוא "לא ארגן ולא היה דומיננטי, לא הוביל את המחאה או נשא בה דברים". אולם אשתו העידה כי "בעלה מארגן הפגנות וכן אישרה שבעלה קרא בפייסבוק ובאינטרנט לאנשים להגיע להפגנה". לטענת התובע כי הינו "אחד מפעילי זכויות האדם והמנהיגים הקהילתיים המרכזיים בחברון, וסמל למאבק הלא אלים בכיבוש", הגיב בית המשפט כי קריאתו של אדם בעל השפעה לציבור להגיע להפגנה אינה חסרת משמעות. בנוסף, הפגנה קודמת בה השתתף התובע "הסתיימה באופן אלים ובמהלכה נעצרו ארבעה אנשים וביניהם התובע".
עוד מצוין בפסק הדין כי "אין לזלזל בעלות החברתית הכרוכה בהגעה בשעת ערב לביתו של התובע. אולם האינטרס הציבורי של שמירה על הביטחון של האזור וכן על הסדר הציבורי בידי המפקד הצבאי, גובר".
הרשם הבכיר אהרון אורנשטיין קבע כי אלדוויך לא הצליח להוכיח שהתנהגותו של מפקד הכוח הייתה רשלנית. אם התובע הרגיש "מושפל וחוסר נעימות כאשר החיילים הגיעו בלילה לבית משפחתו", אמר אורנשטיין, הרי שההשפלה וחוסר הנעימות היו גוברים אם השיחה הייתה מתרחשת בנוכחות בני משפחתו. "רס"ן ע.ח. לא התרשל בכך שקיים את השיחה מחוץ לבניין בנפרד מבני משפחתו של התובע שנשארו למעלה. אדרבה, היה בכך כדי לשמור על כבודו ועל פרטיותו של התובע".
עוד ציין כי אלדוויך לא הוכיח את הנזק הנפשי שנגרם לו לטענתו, דחה כאמור את התביעה ופסק 5,000 שקלים הוצאות שכר טרחה נגד התובע.
