להתחסן או לא להתחסן בהריון? – זאת השאלה

אני בהתארגנויות אחרונות לקראת יציאה אל החופש, והטלפון רוטט. אימא מתקשרת. אני דוחפת את הנייד לתיק, גם את המחשב וכמובן את חפיסת השוקולד – מוצר צריכה בסיסי אצלי בכל ימות השנה, ובהיריון כל שכן. אימא לא מוותרת. היא רוטטת בשנית. גם אני בשלי. אני פותחת את הזום לבן השמונה, נותנת הוראות לבנזוג שכבר התחיל ללמד בזום, לא שוכחת להרים מהרצפה שאריות מארוחת הבוקר, תוך כדי שבת החמש רודפת אחריי כדי לקבל חיבוק ונשיקה. בכל זאת לא נפרדנו כבר כמה ימים טובים, ולו לכמה שעות. בסוף אצליח לצאת מפה, אני יודעת. אני אישה חזקה.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– התרגיל הגדול: בצה"ל נערכים ל"חודש מלחמה"
– "קריטי לעתידם של התלמידים": בני עקיבא במבצע לעידוד חיסונים
– במקום להתנצל בפני הקהילה היהודית, נשיא תוניסיה התבטא נגד ישראל

אימא לא מרפה, ובשלישית אני עונה. "בתאלי, את חייבת ללכת להתחסן", היא אומרת כשכף רגלי חוצה את מפתן הבית לעבר דק הקורונה החדש שלי (איימתי על הבנזוג שאני עוברת להורים אם לא יהיה לי כזה בחורף הבוצי). אני מתיישבת ברכב, פותחת את הוואטסאפ, הודעה מאבאל'ה. קישור לכתבה: "לראשונה: המלצה לנשים בהיריון להתחסן נגד קורונה". פותחת את הקישור, קוראת, בוכה כמיטב הקלישאה ההריונית. מהעיתון מתקשרים, שַני כיוון. בכל זאת, יש לך גם נגיעה אישית בנושא. הנסיעה לדרום לצורך הכתבה שתוכננה, בוטלה.

אפילו האמריקנים אישרו

לפחות תשע נשים בהיריון שחלו בקורונה, אושפזו בימים האחרונים במצב קשה בבתי החולים, ארבע מהן יוּלדו. נכון למועד כתיבת שורות אלה, בבית החולים בילינסון נלחמים על חייהן של שתי נשים צעירות שיולדו. בלניאדו מאושפזת יולדת אחת שמצבה מוגדר קשה והיא מורדמת ומונשמת. בבית החולים שיבא מאושפזת יולדת במצב קשה עם תמיכה נשימתית. עוד ארבע נשים חולות קורונה בהיריון הגיעו לבית החולים מעייני הישועה בבני־ברק, אחת מהן ילדה. כל הארבע היו במצב של תמיכה נשימתית.

מתחילת מגפת הקורונה נדבקו בנגיף 6,512 נשים בהיריון. כ־90 אחוזים מהן חוו מחלה קלה, אם בכלל. 670 מכלל הנדבקות אושפזו במצב קל ועד קריטי. אישה אחת נפטרה בשל סיבוכי המחלה. בחודשים דצמבר וינואר נרשם שיעור המקרים הגבוה ביותר של תחלואה קשה וקריטית בקרב נשים הרות. הצטברות המקרים מלחיצה. קבוצות הוואטסאפ הנשיות גועשות. להתחסן או לא להתחסן, זאת השאלה.

ריבוי המקרים הביא לשינוי בעמדת משרד הבריאות, אך נכון לעכשיו גם היא אינה נחרצת באופן מובהק ומפורש. אם עד כה החיסון לא ניתן לנשים בהיריון, כעת מדובר על כך שהדבר יתאפשר. נציין כי מכון פוע"ה בראשות הרב מנחם בורשטיין פרסם כי הוא ממליץ באופן חד־משמעי לנשים הריוניות ולזוגות בטיפולי פוריות להתחסן מפני נגיף הקורונה.

"אנחנו מוצפים כל היום בפניות של מטופלות ששואלות מה לעשות", אומר פרופ' עידו שולט, מנהל היחידה לרפואת האם והעובר בקריה הרפואית רמב"ם וחבר עמותת "מדעת". "בגלל שלא בוצע מחקר על נשים בהיריון, נשים חוששות ובצדק. אבל אחת הטעויות הרווחות היא לשים על כף אחת של המאזניים את האפשרות להתחסן, ומהצד השני את הסיכונים של החיסון. זו ראייה לא נכונה. צריך לשים על הכף האחת את הסיכון התיאורטי הפוטנציאלי להיפגע מהחיסון, ועל הכף השנייה את הסיכוי לחלות בקורונה, שהיום הוא מאוד אמיתי ולא תיאורטי בכלל.

"החיסונים בשיטת ה־mRNA אינם חודרים לגרעין התא, ומתפרקים תוך זמן קצר", מסביר ד"ר שולט. "גם ברמה התיאורטית לא מדובר על סיכון להיריון. אפילו האמריקנים, שגופי האישור שלהם מאוד שמרנים לאחר שנכוו בעבר עם תרופות שניתנו לנשים בהיריון וגרמו למומים קשים בשני מקרים שונים – אישרו את השימוש בחיסון בהיריון, אף שהוא לא נוסה על נשים הרות, מכיוון שפוטנציאל הפגיעה נמוך מאוד".

אז מה השתנה, דוקטור? תרכובת החיסון לא השתנתה, וגם המידע שיש לנו על התגובה של נשים הרות אליו. אני שומעת בקרב חברות הריוניות חוסר אמון כלפי ההמלצה החדשה להתחסן.

"אני מבין את זה, כי ברמה העובדתית לא בוצע ניסוי מסודר שבדק את בטיחות החיסון בנשים הרות. מאידך גיסא, יש ניסיון מתגלגל שמראה את ההשפעה של הקורונה על נשים הרות. כלומר אנחנו ממליצים על חיסון מהטרימסטר השני בגלל ההחמרה של התחלואה, לא בגלל מידע חדש על החיסון. הרבה יותר קשה לקבל החלטת עשה מאל תעשה, זו פסיכולוגיה בסיסית ואני מבין את זה, אבל אנחנו באמת מנסים לשכנע נשים להתחסן – בשליש השלישי, בהנקה, ונשים שמתכננות היריון".

פרופ' אסנת ולפיש, מנהלת מחלקת נשים ויולדות, הדסה הר הצופים: "אני אומרת למתמחות בהיריון להתחסן או לא לבוא לעבודה. אני מפחדת עליהן, פשוט כך"

המסמך שמשרד הבריאות הוציא זהיר מאוד. נכתב בו שיש "לאפשר לנשים בהיריון להתחסן", ולא שהוא "ממליץ לנשים בהיריון להתחסן". ממך אני שומעת עמדה נחרצת יותר.

"נכון, כי מאז שהמסמך הזה יצא ועד עכשיו הייתה עלייה בתחלואה. זה לא שחור ולבן, אין המלצה גורפת. כל עוד אין מידע מוצק אי אפשר להשתמש במילים חזקות כמו 'להמליץ', אבל צריך להבין שאפילו המילה 'לאפשר' היא חזקה מאוד, כאשר גופים מקצועיים משתמשים בה למרות שלא היה מחקר גדול שבדק את השאלה הספציפית הזאת".

מלחמה על כל נשימה

קשה לומר שהייתי מלחוצי הקורונה עד עכשיו. זה לא ממש סגנון החיים שלי. עטיתי מסכה בציבור. היו תקופות שיותר נמנעתי מאנשים, היו תקופות שפחות. התנהלתי במין שגרת קורונה של אלה הם חיינו בזמן האחרון, יכול להיות יותר טוב יכול לבוא אסון. אבל עכשיו אני שוקלת להינעל בבית עד סוף ההיריון.

מאיר שפיצר, שאחותו חנה מאושפזת במצב קשה בחודש השישי להריונה, וששני הוריהם מאושפזים גם הם במצב קשה בבית החולים שיבא, מתאר את ההחמרה במצבה של אחותו. "בהתחלה ניסינו לטפל בה בבית", הוא מספר. "כשהסטורציה ירדה עוד ועוד והיא ממש נלחמה על כל נשימה, פינו אותה לתל השומר. גם בבית החולים היא לא יכלה לשכב מרוב כאבים, נלחמה על הנשימות. זה היה מפחיד. העלו אותה לטיפול נמרץ אחרי שלא הצליחו לייצב את הנשימה שלה".

חנה עוד לא בת 38, ללא שום מחלות רקע, ובבית שבעה ילדים קטנים. "אני רואה כזה עצב בעיניים שלהם. אחד הילדים, עוד לא בן שלוש, בוכה בלי הפסקה. רוצה לראות את אימא שלו, מבקש לפחות לדבר איתה בטלפון. מה נגיד לו, שאימא שלו מונשמת? המשפחה מרוסקת, אנחנו לא ישנים בלילות. הפחד בקורונה הוא שלא יודעים מאיפה היא תיפול עליך. גם הרופאים מגיבים לשינויים כל הזמן. והמצב הזה, בפרט בהיריון שבו הגוף משתנה, כשהכול נפיץ וברגע אחד הכול יכול לקרוס – מפחיד מאוד.

"בשלב הזה, מכיוון שלא רואים סכנה לחיי העובר, עוד לא חושבים ליילד אותה, אבל הרופאים עם אצבע על הדופק כל הזמן", משתף מאיר, ומבקש שאכתוב את שמותיהם של בני משפחתו לתפילה: חנה בת בלה הדסה, בלה הדסה בת גיטל, וישעיה בן רחל גרטה. "אנחנו אחים", הוא אומר לי בסוף השיחה וקולו משתנק.

אלי פולק, מנכ"ל איחוד הצלה, שגיסתו חיה פולק מאושפזת בבית החולים בילינסון, מספר על "אישה צעירה ובריאה בת 35, ששוכבת בסכנת חיים ממש. יש לה שישה ילדים בבית, ותינוק בפגייה בבית החולים שניידר שנולד בניתוח חירום ומונשם כעת. בעלה בבית, גם הוא חולה בקורונה. זה בלתי נתפס".

הסיפורים האחרונים משפיעים על הציבור החרדי?

"הסיפורים האלה מזעזעים את כולם, לא משנה באיזה מגזר. אנשים רוצים להישמר, אבל אין ספק שלא כולם פועלים כמו שצריך, ורואים את זה בכל הקהלים. יש בעיות של אי־שמירת הנחיות. הקולות שצריכים להישמע חייבים להיות נחרצים וברורים. כל מה שנעשה שלא כחוק, פשוט מסכן חיים של אנשים. אדם שלא רוצה לשמור על החיים שלו – זו זכותו, אבל איך הוא יכול לקחת אחריות להזיק ולהרוג מישהו אחר? אני קורא לציבור ללכת להתחסן, למחוק את כל השטויות שאנשים מדברים. זה יכול להציל חיים".

פרופ' ערן הדר מבית החולים בילינסון, שניתח את שתי היולדות המאושפזות שם, מתבטא באופטימיות זהירה. "עצם היילוד שיפר מאוד את מצבן", הוא מדווח. "התינוקות יולדו בעיקר כדי לאפשר טיפול טוב יותר באימהות. ההנשמה תהיה קלה יותר, ויותר פשוט לתת להן תרופות ככה. שתיהן התייצבו מבחינה נשימתית. המצב עדיין קשה אך יציב".

המידע מצטבר

ההתמודדות עם קשייהן של נשים הרות ויולדות החולות בקורונה היא אתגר חדש בעבור המערכת הרפואית בישראל. "מתחילת המגפה שמענו הרבה דיווחים בעולם על כך שבקרב נשים בהיריון מחלת הקורונה חמורה יותר, ושלנשים הרות יש באופן יחסי סיכוי גדול יותר להגיע לטיפול נמרץ ולהנשמה. עד עכשיו, בגל הראשון והשני, לא ראינו את זה בישראל. היו מקרים קשים, היו נשים שאושפזו והונשמו, היו לידות מוקדמות, אבל מקרים בודדים. לא התרשמנו שזה משהו דרמטי יותר מהאוכלוסייה הכללית. כרגע יש שתי נשים בבילינסון שהגיעו בהפרש של שלושה ימים, ואת שתיהן יילדנו בשבועות 31־32. בסך הכול יש בארץ כעשרה מקרים כאלו. לא ראינו את זה קודם".

יש לכם הסבר למה זה קורה?

"יש שתי תשובות אפשריות: אפשרות סבירה אחת היא שגל התחלואה במדינת ישראל כולה הרבה יותר גבוה, ולכן כפי שרואים יותר חולים באופן כללי, רואים גם יותר נשים בהיריון חולות וחולות קשה. אפשרות שנייה היא שיש משהו במוטציות, שכמו שאומרים שחלק מהן יותר מידבקות, אולי חלקן גם יותר קשות. לומר לך שאני יכול לאשר את זה באופן מדעי? התשובה היא לא. עוד אין ריצוף של הגנים. האם לנשים בהיריון ספציפית יש מוטציה אחרת? אני גם לא יודע, אבל ככלל יש לנו הרבה ידיעות על מחלות ויראליות אחרות. המערכת החיסונית של נשים בהיריון נחלשת, כך גם תפקוד הריאות. לכן למשל שפעת היא מחלה קשה יותר בקרב נשים הרות. אותו זן, אחד לאחד, עושה יותר סיבוכים אצל אישה בהיריון. סביר להניח שכך זה גם בקורונה".

פרופ' אסנת ולפיש, מנהלת מחלקת נשים ויולדות בהדסה הר הצופים, משתפת אותי בניסיונה. "במשך שנים רבות אנחנו מחסנים נשים בהיריון מפני דברים שאנחנו יודעים שעדיף להתחסן מאשר לא. החיסון לשפעת הוא דוגמה קלאסית. אנחנו יודעים ששפעת מסוכנת יותר בהיריון, וממליצים בכל שלב להתחסן. חיסון שעלת למשל הוא חיסון שאנחנו ממליצים לנשים לעשות חודש־חודשיים לפני הלידה כדי להגן על היילודים. יש המון ניסיון על מתן חיסונים בהיריון, אלא שהחיסונים החדשים של חברות פייזר ומודרנה הם בטכנולוגיה חדשה שהאנושות לא מכירה בהיריון.

"הטכנולוגיה הזאת כוללת הזרקת חומר שהוא לא וירוס מומת או חי ולא חלבוני וירוס – אלא חומר גנטי שמקודד ליצירת חלבון. החיסון הזה לא נכנס לגרעין התא אלא רק לציטופלזמה של התא, ומשתמש במערכת הייצור של התא כדי לייצר חלבונים שמעוררים את מערכת החיסון. החיסון מתפנה מהגוף בתוך שעות עד ימים. על פניו זה נראה חיסון מצוין, ועכשיו כבר יודעים על מיליוני בני אדם שהחיסון יעיל ובטוח. אין לנו מידע על נשים בהיריון, אבל יחסית בקרוב יהיה לנו. יש נשים שהתחסנו ולא ידעו שהן בהיריון, יש נשים שבחרו להתחסן כשהן הרות – לאט לאט המידע יצטבר. כרגע אין רפואה מבוססת ראיות בתחום הזה.

"מה כן יודעים? שמחלת קורונה בהיריון עלולה להיות מסוכנת. היריון הוא גורם סיכון למחלה קשה יותר, בגלל הרחם שהולך וגדל ולוחץ על הסרעפת, וקצת פוגע ביכולת לנשום כמו שצריך. כמו ששפעת עושה מחלה קשה יותר בהיריון, כך גם הקורונה, שגם מעלה מעט את הסיכוי ללידה מוקדמת. זה בוודאות. אנחנו לא רוצים שנשים בהיריון יחלו בקורונה, מצד שני אנחנו יודעים שהחיסון לקורונה הוא בטוח, נראה שהוא בטוח גם בהיריון אבל לא יודעים את זה בוודאות.

"שואלים אותנו כל הזמן מה לעשות, ובמיוחד עכשיו בגל השלישי שיש התפוצצות של קורונה, בתי החולים מלאים, ויש הצטברות של נשים בהיריון חולות. אין לנו הרבה זמן לחכות לראות את הראיות שאנחנו כל כך אוהבים, ולכן נאלצים להסתמך על השכל הישר והידע הרפואי שכן יש לנו. ומה שהם אומרים זה שלא סביר שהחיסון ישפיע בשום דרך לרעה על ההיריון.

"מה שאני ממליצה לנשים כעת הוא כך: נשים בהיריון שיש להן גורם סיכון נוסף, כגון השמנת יתר, מחלת רקע כמו סוכרת ולחץ דם, דיכוי חיסוני ועוד ועוד – נראה שהסיכון גובר על הסיכון התיאורטי מהחיסון עצמו. אנחנו ממליצים להתחסן גם לנשים שיש סיכוי גבוה שיידבקו במחלה מפני שהן רופאות, אחיות, מורות, גננות – נשים שנמצאות בחשיפה גבוהה. אני כמנהלת מחלקה אומרת למתמחות בהיריון להתחסן או לא לבוא לעבודה. אני מפחדת עליהן, פשוט כך".

מה בנוגע לשאר הנשים?

"נשים צעירות ובריאות שבהיריון, כאן משאירים את ההחלטה לשיקול דעתה של האישה. אני בנטייה להגיד כן להתחסן, לאור התחלואה הגוברת, אבל כרגע נראה לנו הגיוני לחכות עד סוף השליש הראשון להיריון. בשליש הראשון הרחם עוד קטן באגן, ולכן לא סביר שהוא יגרום למחלת הקורונה להיות קשה יותר, ומצד שני זו תקופה רגישה בהיריון וחוששים – לא כי יש סיבה אלא כי אין לנו מידע. וברפואה כמו ברפואה, זה לא מתמטיקה".

ההנחיה הזאת, מבהירה ולפיש, "מייצגת את דעת רוב המומחים והאיגוד למיילדות וגינקולוגיה של ישראל, שדומה לדעת האיגוד האמריקני. ולכל השואלים – אין שום עדות לפגיעה בפריון בשל החיסון, ומנגד יש עדויות לפגיעה זמנית בפריון בעת מחלת הקורונה. כלומר החיסון יכול להגן מפני קורונה שעלולה לפגוע בפריון".

אין בידוד הרמטי

אז להתחסן או לא להתחסן? הרמתי טלפון לחברה ששמה שמור במערכת, מיילדת בשבוע ה־32 להריונה. בשיחה הקודמת שלנו היא הייתה מתוסכלת ופגועה, לאחר לידה של אישה שידעה שהיא חולת קורונה ולא טרחה ליידע את הצוות הרפואי, בתוכו גם חברתי ההרה. מאז היא הספיקה להתחסן, ולקבל גם את המנה השנייה. אז מה את חושבת, אני מתייעצת איתה, גם אישה שלא נמצאת בחשיפה גבוהה כמוך צריכה להתחסן?

"בעיניי, אין באמת דבר כזה חשיפה לא גבוהה", היא עונה. "פגשתי נשים שאמרו לי שהן לא יצאו מהבית שלושה חודשים, ועדיין הן חולות בקורונה. אישה נורמלית לא מצליחה באמת לבודד את עצמה. מספיק שבן הזוג הולך לתפילה והילד לבית הספר, אז היא לא מבודדת באמת". וכן, היא בהחלט מתרשמת שהלידה של נשים שנדבקו בקורונה קשה יותר. "לא רק בהיבט הנשימתי. הן מדממות יותר, הלידות מסובכות יותר. אין פה עוד מחקר ומידע מוכח, אבל זו החוויה שלי".

זהו, השתכנעתי. הרמתי טלפון למוקד קופת החולים שלי, אמרתי שלום, אני אישה הרה, אפשר בבקשה להתחסן? נעניתי בשלילה. את עוד לא בת ארבעים. שלחתי שאילתה עיתונאית למשרד הבריאות: האם לאור ההמלצות החדשות ודעת המומחים באשר לחיסון נשים הרות, המדיניות עומדת להשתנות? בתשובה שקיבלתי נאמר שמנכ"ל משרד הבריאות ואנשי ועדת התעדוף יבחנו את העניין. בימים האחרונים, פרסם המשרד הנחיה ולפיה "נשים הרות בכל גיל התווספו לתעדוף הראשון". קמעא קמעא, כך היא גאולתן של נשות ישראל.