פרסום דבר התקיפה הישראלית בסוריה עומד להיות קרב מלא יצרים. בפרשיה הזו יש מעורבים רבים, ואיש לא יוותר בקלות על הקרדיט שמגיע לו על חלקו. יש כאן מערכות יחסים מתוחות, אל חלקן נחשפנו רק בסוף השבוע האחרון, במופע יחסי הציבור לו זכה אהוד אולמרט עם הוצאת ספרו לאור. ההשמצות וההכפשות הן הדדיות, ואף צד לא מוותר על הזדמנות לנגח ולתת מכה מתחת לחגורה. נגד אהוד ברק למשל, טוענים אולמרט ואחרים המקורבים לו כי מי שהיה שר הביטחון פעל למנוע אותה משיקולים פוליטיים. אך גרסתו של ברק שונה לחלוטין ולדבריו הכול היה מקצועי.
בחודשים האחרונים סערה המערכת הביטחונית והמדינית סביב הפרסום של האירוע הזה. היו מי שיזמו שיחות עם עיתונאים ודאגו להציג את עמדתם כדי להרוויח נקודות זכות בציבור, והיו מי שחיכו לטלפון ונעתרו שיפנו אליהם כדי לספר את שהיה. רבים פרשו בפירוט רב את מה שאירע וחזרו אל סיפור התקיפה עליה תשמעו מכל זווית אפשרית בימים הקרובים. הפרסומים הבוקר (ד') היו ידועים אמנם כבר שנים ארוכות, וישראל התקשתה לשמור על מעטה החשאיות באמת. כמה אפשר לבסס פרשיה כזו על בסיס פרסומים זרים? כנראה שלא יותר מדי. אמנם עד כה לא נלקחה אחריות ישראלית, אך בציבור ידעו לייחס את התקיפה בספטמבר 2007 לחיל האוויר.
ספרו של ראש הממשלה אהוד אולמרט עתיד להתפרסם בסוף השבוע, וספר אחר של אהוד ברק יראה גם הוא אור בקרוב, ובשניהם סיפור התקיפה, כל אחד מהזווית שלו. בניגוד לטענות, לא אלו הגורמים היחידים שהובילו לפרסום הפרשיה. דיונים משפטיים בחודשים האחרונים, הם הגורמים להסרת הערפל, כאשר חלקים מהמבצע הזה עדיין נשארים לפי שעה תחת מעטה חשאיות. במערכת הביטחון סבורים כי בניגוד לעבר אין עתה כבר סיבות למניעת הפרסום וכי סוגיות ביטחוניות שמנעו אותו בעבר כבר לא רלוונטיות.
בקרבות הקרדיט האלו לא יהיו מנצחים, אלא בעיקר דיון ציבורי שיחזיר למרכז הבמה את הכוכבים המרכזיים בפרשיה – למעט אולמרט וברק, גבי אשכנזי למשל, שהיה אז הרמטכ"ל. אשכנזי הגיע לשקם את צה"ל של אחרי מלחמת לבנון השנייה, ושנה אחרי אותה מלחמה כושלת עשוי היה לקחת על גבו את הצבא לעימות רחב הרבה יותר בצפון על רקע התקיפה, במידה והיה מחליט בשאר אל-אסד להגיב עליה ולגרור את האזור למלחמה.
בחודשים לפני התקיפה הכין אשכנזי את צה"ל בשקט למבצע. בחשאי הצליחו במערכת הביטחון לאמן את הכוחות, ובהצלחה רבה נשמר הסוד על ההכנות גם ממפקדים בכירים שלא היו צריכים להיחשף אליו ולהכיר את הפרטים. אחרי סיום הקדנציה שלו כמפקד הצבא, בטונים לא כל כך נעימים, תוכל הפרשה הזו להחזיר לו קצת צבע ללחיים ואולי גם להפוך אותו לסחורה חמה עוד יותר בשוק הפוליטי.
אבל יש כאן לא רק השמצות ורכילויות אלא גם סיפור של מודיעין ותעוזה. איסוף המידע על הכור הסורי הייתה משימה לא פשוטה, והמבצע החשאי של המוסד להביא את האקדח המעשן הוא לא אירוע של מה בכך. פרטיו נותרים חסויים גם הבוקר, וכמוהו גם חלקים בעבודת המודיעין והתחכום הישראלי שאפשרו לפגוע בכור הזה ולהשמיד אותו כליל. זו הייתה עבודת נמלים שהשיא שלה היה אותן כמה שעות באוויר, בהן הטילו מטוסי הקרב את החימוש המדויק על הכור והשמידו אותו.
פרשות כאלו תמיד מעוררות את השיח ואת השאלה למה לפרסם ולמה לדבר על דברים מהסוג הזה? מדוע לחשוף את המידע והמודיעין הישראלי? ברשתות החברתיות היו כבר מי שדנו בנושא אתמול, כאשר נודע עיתוי הפרסום הצפוי. אלא שאנחנו חיים בתקופה בה המידע לא נשמר חסוי לעולמים, וכך גם בפרשה הזו.
