בשבוע שעבר הודיע בנק ישראל על מהלך דרמטי למלחמה בייסוף השקל (העלאה של ערך המטבע ביחס למטבעות אחרים) וירידת ערך הדולר. אחרי חודשים בהם צנח המטבע האמריקני בעקביות אל מול השקל, החליט בנק ישראל להתערב בצורה דרסטית והצהיר כי יקנה בשנה הקרובה 30 מיליארד דולר. בכך יגדיל הבנק המרכזי את הביקוש למטבע האמריקני ויעלה את ערכו אל מול השקל.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
האנדרדוס ששבר את השיא הישראלי בטוויטר
האם הוועדה למינוי שופטים תתכנס בממשלת מעבר?
האסטרטגיה הפלסטינית: בנייה מואצת בשטחי C
אמנם, גם בחודשים האחרונים ניסה בנק ישראל להתמודד עם הייסוף בשקל ורכש דולרים, אבל הצהרה רשמית כפי שעשה כעת והגדרת הסכום מראש – היקף רכישות שנתי שלא נעשה עד כה, הם מהלך אחר לגמרי מבחינתו של בנק ישראל.
בשלושת החודשים האחרונים ירד ערכו של הדולר אל מול השקל בכ-9% ושערי המטבע הגיעו לפני מספר ימים לשפל של 26 שנה – יחס של 3.12 שקלים לדולר. מיד עם הכרזתו של בנק ישראל על המהלך, שינה הדולר כיוון בחדות, ובימים האחרונים עלה בשיעור של 3%-4%.
למה הדולר נמצא במגמת ירידה?
השפל ביחסי המטבעות נובע בעיקר מהיחלשות הדולר בעולם, ולא רק מול השקל. ארה"ב הוציאה טריליוני דולרים כדי להתמודד עם המשבר הכלכלי והבריאותי והבנק המרכזי שם מדפיס לא הרף את השטר הירוק.
ניצחון הדמוקרטים ושליטתם בכל מוסדות השלטון – הנשיאות, הקונגרס והסנאט, יאפשר לנשיא הנכנס, ביידן להוציא לפועל תכנית חילוץ רחבה מאוד. לפני שלושה ימים פרסם ביידן את תוכנית התמריצים שלו לחיזוק הכלכלה האמריקנית, המסתכמת ב- 1.9 טריליון דולר.
התוכנית כוללת 400 מיליארד דולר לניהול משבר הקורונה, מעל טריליון דולר בסיוע ישיר לאזרחים וכ-400 מיליארד דולר לקהילות ועסקים. הסיוע הישיר יכלול מענקים לאזרחים של 1,400 דולר, בנוסף ל-600 דולר שאושרו כבר בדצמבר וכן דמי אבטלה שבועיים משלימים של 400 דולר והעלאת שכר המינימום ל-15 דולר לשעה כמו גם סיוע במזון, בהטבות מס להורים לילדים והקלות משמעותיות בהלוואות וחובות שצברו סטודנטים.
מהלך כזה עשוי לעודד את הצמיחה, ויחד עם המשך הפצת החיסונים, להיטיב עם הכלכלה האמריקנית. אלא שכל הסיוע הנרחב הזה שתיארנו, יתבטא בהזרמת מיליארדי דולרים נוספים לכלכלה, שגם כך מדפיסה דולרים בקצב מסחרר, וזה גורם לירידת ערכו של הדולר.
יש סיבות נוספת להיחלשות המטבע האמריקני: הגירעון בארה"ב מרקיע שחקים, והריבית במשק האמריקני נמצאת בשפל והיא צפויה להישאר כך בעתיד הקרוב, כך שאין תמריץ למשקיעים לרכוש דולרים. אם לא די בכך, הדולר שתמיד נתפס כ"חוף מבטחים" בעיתות משבר, כבר איבד למעשה את התואר הזה והציבור מוצא עוגנים אחרים המשמשים כתחליף לדולר בעניין הזה.
אלו כאמור הסיבות להיחלשות הדולר בעולם, אך לכך יש להוסיף גם את הסיבות להתחזקות השקל אצלנו. כלומר יש כאן כח כפול שפועל "לרעת" הדולר. בין הסיבות להתחזקות השקל ניתן למנות את האופטימיות, למרות התפשטות הקורונה, ברקע ההצלחה המסחררת של מבצע החיסונים, את נתוני הצמיחה במשק הישראלי שהפתיעו לטובה, את הגידול בהשקעות הזרות בישראל, את הדו"ח החיובי על כלכלת ישראל שפרסמה לאחרונה קרן המטבע העולמית וכן את אשרור דירוג האשראי של ישראל על ידי חברות הדירוג הבינלאומיות, כל אלו ועוד סיבות נוספות, מחזקים את השקל.
אז מה הבעיה? מה רע במטבע חזק?
שקל חזק אל מול הדולר אמנם אמור להוזיל מוצרים ושירותים שאנו רוכשים בדולרים, אבל מצד שני התחזקות השקל פוגעת ביצוא הישראלי. היצואנים מקבלים את הכנסתם בדולרים, שערכם נמוך, אך את ההוצאות, ובעיקר את הוצאות השכר לעובדים, הם משלמים בשקלים, שערכם גבוה. כך ההכנסה שלהם הולכת ונשחקת ובשלב מסוים כשהפגיעה הופכת לחמורה, זה עלול להוביל לגל פיטורים וסגירת מפעלים.
אמנם, חלק גדול מהייצוא הישראלי הוא בענף ההיי-טק ולמרות התחזקות השקל, מכיוון שמדובר בענף שהוא עתיר הון, עם מכירות גדולות ושולי רווח גבוהים, בהכללה, הוא הצליח בינתיים לשרוד את ירידת ערך הדולר. הבעיה היא שענפי יצוא אחרים מצבם הרבה יותר גרוע, וגם בענף ההי-טק השחיקה הולכת ומתעצמת.
איך הצעד של בנק ישראל נותן מענה לבעיה הזו?
כדי להתמודד עם הבעיה, בנק ישראל נעזר, בין היתר, בהר מזומנים של מטבע זר: יתרות המט"ח, שנועד לייצב את שער החליפין בעזרת רכישה ומכירה של מט"ח ובעיקר דולרים.
רכישה מאסיבית של דולרים, על ידי בנק ישראל, מגבירה את הביקוש וכך מעלה את מחירו של הדולר (ומחלישה את השקל) וכן להיפך – כאשר השקל יורד בחדות, הבנק המרכזי מוכר דולרים, מגדיל את ההיצע וכך מוריד את מחירו אל מול השקל.
בחודשים האחרונים בנק ישראל רכש דולרים בכמות לא מבוטלת. סך רכישות הדולרים הסתכם בשנה שחלפה ב-21 מיליארד דולר. יתרות המט"ח של הבנק המרכזי גדלו והגיעו ל-173 מיליארד דולר, סכום שיא, אך הסתבר שזה לא היה מספיק והדולר המשיך להיחלש. כעת, כאמור, החליטו ללכת על צעד דרסטי ולהגדיר מראש רכישה גדולה מאוד של דולרים.
האם באמת זה מה שייתן פתרון? האם נראה מעתה את הדולר מתחזק ואת השקל נחלש?
זו השאלה. אולי אפשר לכנות אותה שאלת 200 מיליארד הדולר (שבנק ישראל צפוי לצבור עד סוף השנה לפי התוכנית שלו). בנק ישראל רכש לא מעט דולרים בשנה האחרונה ובכל זאת זה לא עזר. מדוע מה שלא עבד עד עכשיו, יעבוד כעת? בבנק ישראל מדגישים כי בניגוד לעבר, יש כאן אמירה ברורה עם תוכנית מוצהרת. בשיחה עם עיתונאים בסוף השבוע, אמר אנדרו אביר, המשנה לנגיד בנק ישראל, כי לא יהסס אף להגדיל את הרכישות ליותר מ-30 מיליארד דולר, אם יהיה בכך צורך. בנק ישראל גם מקפיד להדגיש כי הפעילות בשוק המט"ח לא נועדה להילחם במגמה העולמית של היחלשות הדולר, אלא להתערב בנקודה של ייסוף של השקל, מעבר לשינוי העולמי.
בקרב האנליסטים הדעות חלוקות בכל הנוגע להצלחת המהלך. אמנם בארבעת הימים האחרונים ראינו את השקל נחלש, אך השאלה אם המגמה תתמיד לאורך זמן.
בסקירה שכתב זמן קצר לאחר הודעת בנק ישראל, ג'י פי מורגן, אחד הבנקים הגדולים בארה"ב, נאמר כי למרות שפעולות בנק ישראל אולי יתגלו כאפקטיביות לפיחות השקל בטווח הקצר, הם לא יצליחו להאט את התחזקותו בטווח הארו. לטענת כלכלני הבנק האמריקני, הסיבה להתחזקות השקל בטווח הארוך היא העודף הקיים במאזן התשלומים השוטף, שמשמעותו הוא שסך הדולרים שנכנסים לישראל מהשקעות ותשלומים, גדול מסך הדולרים היוצא. החיזוק העיקרי לעודף במאזן התשלומים נובע מההשקעות הזרות שגדלו מאוד בחודשים האחרונים.
גם בארץ חלק מהאנליסטים משמיעים אמירות דומות. בבית ההשקעות פסגות, למשל, טוענים כי היחלשות השקל תגרום דווקא להגדלת האטרקטיביות שלו בהמשך ולהגדלת זרם המשקיעים הזרים, שיוביל שוב ללחץ לייסוף במטבע המקומי.
כלכלני בית ההשקעות לידר טוענים מנגד כי ההתחייבות של בנק ישראל תייצב את השקל סביב 3.40-3.35 שקלים לדולר. לדבריהם, המהלך צפוי לתמוך בפיחות מתון של השקל בטווח הקצר ולאחר מכן בהתייצבות לקראת סוף השנה. האם באמת הצעד הזה יצליח לאורך זמן? ימים יגידו.
