מבצע החיסונים המרשים הוליד בשבוע החולף מאבק נוסף בין היועץ המשפטי לממשלה לבין השר לביטחון פנים אמיר אוחנה. על פי החלטת השר, בטרם תחוסן אוכלוסיית האסירים בישראל, תינתן עדיפות לסגל שירות בתי הסוהר. השר אוחנה אף ציין כי גם לאחר שיושלם המהלך של חיסוני הסגל, יבחן את חיסוני האסירים ביחס להתקדמות חיסון כלל אזרחי ישראל שאינם אסירים. את עמדתו זו תיאם השר לדבריו עם שר הבריאות יולי אדלשטיין.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
מאות תלמידי ישיבות הסדר התנדבו למערך החקירות האפידמיולוגיות
במשטרה "מסירים את הכפפות" במאבק נגד הפרוטקשן בגליל העליון
החיים הם לא סרט: ללמד בלי ניצוץ בעיניים
במכתב שנשלח לשר על ידי עו"ד עמית מררי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, הודיע היועמ"ש לשר אוחנה כי החלטתו ניתנה בחוסר סמכות ולפיכך אינה יכולה להתקיים: "זכותם של אסירים ועצורים לקבלת טיפול רפואי מעוגנת בחוק ובפסיקה, ובהתאם לכך – על שירות בתי הסוהר לספק להם שירות רפואי באופן שיבטיח כי זכות זו לא תיפגע כתוצאה מכליאתם" כתבה מררי. עוד הוסיפה, כי "לבד מהמשמעויות הישירות הנובעות מעצם המאסר, מכוח הגבלת חירותו של האסיר, הרי שאין סמכות "להעניש" את האסיר באמצעות שלילת זכויות נוספות מעבר למתחייב בדין".
השר אוחנה הגיב בחריפות לדברי מררי שנכתבו על דעת היועמ"ש מנדלבליט ובתגובה שהעביר עם כניסת השבת כתב: "יש לכם, ולכל מי שמעוניין בכך, עד יום 4.2.2021 להגיש את שמכם באחת מרשימות המועמדים לכנסת ה-24, ובמידה ותיבחרו לכנסת ולממשלה בהחלט תוכלו לעשות כן" – כלומר להשיג על הנחייתו של אוחנה. "עד אז, הואיל והאחריות על כלל הגופים הכפופים למשרד הבט"פ מונחת על כתפיי, ואת הדין וחשבון לציבור אתן אני ולא אתם – החלטתי תעמוד בעינה".
ביקורת נוספת על החלטתו של אוחנה הגיעה מח"כ משה ארבל מש"ס, גם בעקבות דבריו של אוחנה, הפעם בראיון לירון דקל בכאן 11 במוצאי השבת. אוחנה אמר: "שמעתי שיש כמה פקידים ומשפטנים שיש להם בעיה עם זה (עם ההנחיה, א"כ). היועמ"ש לא יכול לפסול אותה". בתשובה לשאלת דקל על קביעתו של היועמ"ש כי הנחיית אוחנה ניתנה בחוסר סמכות אמר אוחנה: "מי הוא? הוא לא נבחר. האחריות היא על הדרג הנבחר. הוא מייעץ, אפשר לקבל את עצתו ואפשר גם לא לקבל אותה כי הוא רק יועץ. הממשלה היא זו שצריכה לקבל את ההחלטות. מי שחורג מסמכותו זה היועמ"ש".
בשאילתה ששלח ארבל לשר אוחנה במוצאי השבת הוא מציין כי הנחייתו של אוחנה ניתנה למרות השלכות הקורונה על האסירים, בהן עצירת ביקורי משפחות ולמרות הסיכון המוגבר של אסירים להידבק בשל הצפיפות בבתי הכלא. "ישנו מקום נרחב לדון בהיקף סמכותו ותפקידו של היועמ"ש ובאופי היחסים בין הדרג המשפטי לדרג הנבחר, אולם לא ראוי שדיון זה ייעשה דווקא על גבם ועל חשבונם של האסירים, העצורים ובני משפחותיהם" כותב ארבל. "התעלמות מגורלם של האסירים, מעבר להיותו שגוי מוסרית וחוקית, יפגע בחברה כולה ולא ישרת אף אדם".
גורמים המעורבים בוויכוח בין הפרקליטות לבין השר מעריכים כי החלטתו של אוחנה ניתנה לאחר שמלכתחילה בדק את האפשרות לא לחסן בשלב זה רק אסירים ביטחוניים. משלא התאפשרה משפטית, ההנחיה הפכה לגורפת לגבי כלל אוכלוסיית האסירים.
בפוסט שפרסם אמש בעמוד הפייסבוק שלו הביא אוחנה מספר דוגמאות לאסירים ביטחוניים שהיו מעורבים בפיגועים קשים ומהם הוא מבקש למנוע בשלב זה חיסון.
"האם יש איזשהו היגיון לתעדף את האנשים הללו בתור לחיסון על פני אנשי סגל שירות בתי הסוהר, שעוד לא קיבל די מנות חיסון?" כתב אמש אוחנה. "האם ראוי לתעדף את האנשים הללו לפני המורות, המורים והגננות הבאים במגע עם ילדינו? השוטרות והשוטרים? נהגי התחבורה הציבורית? או, במחילה – האם יש איזשהו היגיון לתעדף אותם בתור לחיסון על פני קורבנותיהם ובני משפחתם?!"
בין הרוצחים מנה אוחנה את אברהים גנימאת שהיה מעורב בשורת פיגועים קטלניים, הורשע ונידון למאסר עולם, את וליד דקה שהיה שותף לחוליה שחטפה את חייל צה"ל משה תמם ואת עבדאללה ברגותי שמרצה עונש של 67 מאסרי עולם, בין היתר על פיגוע ההתאבדות בסבארו באוגוסט 2001 בו נהרגו 15 אזרחים, הפיגוע בקפה מומנט במרץ 2002 בו נהרגו 11 ישראלים, הפיגוע בקפיטריה באוניברסיטה העברית ביולי 2002 בו נהרגו 9 ישראלים, והפיגוע במועדון שפילד בראשל"צ במאי 2002 בו נהרגו 16 ישראלים. בנוסף לאלה הזכיר אוחנה גם את אלי פימשטיין שרצח את ביתו הקטנה בדצמבר 2002 ואת רוני רון, סבה של רוז פיזם, שמרצה עונש מאסר על רצח נכדתו.
״החלטת השר אוחנה פסולה ובלתי מקובלת", אומר היום ח"כ משה ארבל. "יחד עם זאת, גם לשיטתו הרי שאשפוזם של אסירים אלו בעת מחלה, לרבות מכונות הנשמה ואקמו, יהיו במקום אזרחים חפים מפשע. היעלה על הדעת למנוע מהם טיפול רפואי מציל חיים? החיסון עבורם הוא חובה מוסרית וערכית ראשונה במעלה וגם בעל העלות הנמוכה ביותר. גם אסיר הוא אדם״.
