רמז נוסף למדיניות החוץ המיועדת של הממשל הנכנס בוושינגטון התקבל אתמול (שלישי) לאחר שאתר פוליטיקו פרסם כי וונדי שרמן תכהן כסגנית מזכיר המדינה (שר החוץ) המיועד, טוני בלינקן. שרמן הייתה הממונה על צוות המשא ומתן האמריקני שדן על הסכם הגרעין עם איראן בממשל אובמה. בשנים האחרונות, פנתה שרמן לאקדמיה, וביקרה משם בחריפות את מדיניות החוץ של ממשל טראמפ.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– התחלואה ממשיכה לטפס: ישראל נכנסת לסגר הדוק
– דעה: פורצי דרך: האנשים שבזכותם אנו מעט יותר תרבותיים
– סדקים באישומים: לקראת שלב ההוכחות במשפט רה"מ
בנוסף לסוגיה האיראנית, עולה השאלה בנוגע ליחסים הדיפלומטיים שבין ארה"ב לפלסטינים. מאז העברת השגרירות לירושלים במאי 2018 וההכרה בעיר כבירתה של מדינת ישראל, החרימה הרש"פ את ארה"ב, וכמובן – זעמה אשתקד על תכנית השלום שפרסם הממשל. בתקופת טראמפ והשגריר דיויד פרידמן, נסגרה הקונסוליה ברחוב אגרון בירושלים, ששירתה את האוכלוסייה הפלסטינית. כך בעצם, השאירה ארה"ב נציגות מרכזית אחת בבירת ישראל. בנוסף, ממשל טראמפ גם סגר את משרדי המשלחת הכללית של אש"ף בוושינגטון, שפעל שם מאז 1994.
מכון המחקר הישראלי "ראות", פרסם הבוקר נייר עמדה, שצופה כי ממשל ביידן ישיב לאחור את הצעדים הללו, של סגירת הקונסוליה בירושלים ומשרדי אש"ף בארה"ב, וישאף לכך שהיחסים בין ארה"ב לפלסטינים ישובו להיות כפי שהיו לפני תקופת טראמפ, או אף קרובים יותר. על פי המלצת המכון, "בשלב זה, ישראל צריכה להגדיר ולקדם את האינטרסים שלה בנושא הייצוג הדיפלומטי הפלסטיני במטרה לשמר ולהעצים הישגים מרכזיים מתקופת מממשל טרמאפ, למשל: לחזק את ההכרה הבינלאומית בירושלים כבירתה של ישראל ולעודד מדינות נוספות לפתוח את שגרירויותיהן בירושלים, במיוחד המדינות שאיתן מדינת ישראל נמצאת בתהליך של הסדרת יחסיים פורמליים במסגרת הסכמי אברהם ותהליך הנורמליזציה – איחוד האמירויות, בחריין, מרוקו וסודן". יש לציין, כי עידוד העברת שגרירויות לירושלים הוא אחד היעדים המוגדרים של משרד החוץ, אך בינתיים הוא מתרחש באופן איטי. בנוסף ממליצים ב"ראות", "להסדיר את מעמדן 'המוזר' של הקונסוליות בירושלים שמשמשות שגרירויות דה-פקטו עבור הרשות הפלסטינית".
נושא מרכזי נוסף שבמכון לא התייחסו אליו, הוא השבת הסיוע האמריקני שנחתך בתקופת טראמפ, לפלסטינים. ב-2018 הפסיק טראמפ את המימון האמריקני לסוכנות אונר"א, בשל הבנה כי היא רק מנציחה ומרחיבה את בעיית הפליטות הפלסטינית ולא מטפלת בה. התרומה האמריקנית היוותה נתח משמעותי מתקציב סוכנות האו"ם הזו. בנוסף, קיצץ הממשל היוצא את הסיוע במסגרת USAID. כעת, צפוי ממשל ביידן לפתוח מחדש את האפיקים הללו, ולהזרים בהם סיוע כספי לפלסטינים, שעל פי ממצאי העבר – לא משמש במלואו ליעדים ההומניטאריים שלשמם הוא מיועד.
