המפלגה הדמוקרטית מצאה את עצמה הבוקר (ד') על המסלול המהיר לכיבוש הסנאט – הבית העליון של הקונגרס האמריקני. הבחירות המיוחדות לשני מושבי הסנאט של ג'ורג'יה התקיימו אתמול, ולמרות יתרון בסיסי שיש לרפובליקנים במדינה שמרנית שלא בחרה סנאטור דמוקרטי מזה עשרים שנה, מסתמן ששני המרוצים יסתיימו בניצחון דמוקרטי היסטורי שישווה את מספר המושבים בסנאט לתוצאה 50:50. במקרה כזה לפי החוקה סגן הנשיא – קמלה האריס – יקבל את הקול שובר השוויון, לטובת הדמוקרטים.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– עוצר יציאות וביטול תרגילים: צה"ל נערך לסגר המהודק
– כניסת פולארד לפוליטיקה עלולה להוביל לתקרית דיפלומטית
– פורצי דרך: האנשים שבזכותם אנו מעט יותר תרבותיים
המרוץ בין הכומר הדמוקרטי השחור רפאל וורנוק לסנאטורית המכהנת קלי לפלר הסתיים כבר הבוקר בניצחונו של וורנוק. מדובר אמנם בפער לא גדול של כמה עשרות אלפי קולות, אך כזה שהספיק לכלי התקשורת המרכזיים בארה"ב להכריז שנגמר, וגם כדי למנוע ספירה חוזרת שלפי החוק בג'ורג'יה יכולה להתקיים רק כשההפרש לטובת המנצח קטן מחצי אחוז. וורנוק יהיה הסנאטור השחור הראשון בתולדות ג'ורג'יה, והסנאטור השחור ה-11 בלבד בתולדות ארה"ב.
המרוץ השני בין הסנאטור הוותיק והמכהן דייויד פרדו בן ה-70 מהמפלגה הרפובליקנית ליהודי הצעיר בן ה-33 ג'ון אוסוף מהמפלגה הדמוקרטית טרם הוכרע סופית, אך אוסוף מוביל על פרדו בכמה אלפי קולות והקלפיות שעוד נותרו לספירה באות מאזורים פרבריים הנוטים באופן ברור לדמוקרטים, כך שרק אירוע בלתי צפוי ימנע מאוסוף את הניצחון.
ג'ורג'יה, כמו מדינות אחרות כקולורדו וטקסס, הולכת ונעה בשנים האחרונות לכיוון הדמוקרטי בעקבות שינויים דמוגרפיים. צעירים לבנים בעלי השכלה גבוהה עוברים למדינות אלה בעיקר בגלל סיבות כלכליות, מתיישבים בערים הגדולות ומטים את הכף לטובת הדמוקרטים. בפילוח לפי מחוזות ניכר באופן בולט הפער בין הערים הגדולות לאזורים החקלאיים, במקרה של ג'ורג'יה בין אטלטנה ופרבריה לשאר חלקי המדינה. זהו למעשה קו השבר הנוכחי של הפוליטיקה האמריקנית – לא צפון נגד דרום, לא חופים נגד פנים הארץ, לא מזרח מול מערב – אלא ערים גדולות מול כל השאר. לרפובליקנים יש מהבחינה הזו הרבה שיעורי בית לעשות אם הם רוצים להמשיך ולשמר את מסורת העברת השלטון בערך בכל שמונה שנים כפי שקרה עד כה.
הרפובליקנים סופגים אם כן מהלומה לא פשוטה היום, כאשר בנוסף לאובדן הבית הלבן ואובדן בית הנבחרים (כבר ב-2018) הם מאבדים ככל הנראה גם את השליטה בסנאט. הפעם שעברה שבה נשיא הצליח להפסיד כהונה שנייה ועל הדרך גם לאבד למפלגתו את הרוב בשני הבתים קרתה לפני כמעט מאה שנים. מה בכל זאת יכול להווה אור בקצה המנהרה לרפובליקנים וגם לימין בישראל, שוודאי היה מעוניין בשימור הרוב השמרני בסנאט? קודם כל העובדה שבית המשפט העליון מבוצר ברוב שמרני בעקבות שלושה מינויים של טראמפ בארבע שנים. בנוסף, הדמוקרטים הפסידו 14 מושבים בבית הנבחרים בבחירות האחרונות, והרוב שלהם בו מצומק מאוד כרגע, מה שמעמיד את הרפובליקנים בעמדה לא רעה להפוך את השליטה לטובתם בבחירות אמצע הקדנציה בנובמבר 2022. באותן בחירות יהיו גם בחירות לשליש מהסנאט, כשהפעם הדמוקרטים ייאלצו להגן על מושבים רבים שלרפובליקנים יש סיכוי טוב לזכות בהם.
וישנו גם ג'ו מנצ'ין, סנאטור דמוקרטי ממערב וירג'יניה, מדינה אדומה ושמרנית עד מאוד, שכבר הודיע כי לא ייתן ידו למהלכים אולטרה ליברליים ופרוגרסיביים. עליו יבנו עכשיו הרפובליקנים, למשל, אם הדמוקרטים ינסו להגדיל את מספר שופטי בית המשפט העליון. כך או כך, בשנתיים הקרובות – אם פרדו לא יצליח לעשות את הבלתי ייאמן ולנצח בכל זאת את אוסוף – ג'ו ביידן והממסד הדמוקרטי יוכלו לפעול בחופשיות רבה בוושינגטון, ממש כפי שטראמפ זכה לעשות זאת בשנתיים הראשונות לכהונתו.
