האיחוד האירופי וסין בסוף השבוע שעבר להסכמה עקרונית על עסקת השקעות שהייתה קפואה במשך זמן רב. זהו ניצחון דיפלומטי של סין ומפגן זלזול בממשלו הנכנס של הנשיא הנבחר ג'ו ביידן, שקרא לאירופים להמתין עם השלמת המשא ומתן. ג'ייק סליבן, עוזר בכיר לביידן, דחק לפני כשבועיים במנהיגי אירופה לעצור את הדיונים וקרא ל"התייעצות מוקדמת" עם הממשל החדש. אולם למרות זאת אירופה התקדמה הלאה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– דעה: איזנקוט צדק: לא כל רמטכ"ל חייב להיכנס לקלחת הפוליטית
– כניסה מודרנית לבית המדרש האמוראי
– שימו לב אל הנשמה: "משנת ימימה" עולה על הכתב
ההסכם, שיוגש לאישור הפרלמנט האירופי, יקל על אירופה וסין לפעול האחת בשוק של רעותה. גרמניה וסין דחפו להשלמתו, אך בקרב החוששים מהשימוש הסיני בעבודות כפייה (ומהפרות זכויות אדם אחרות) יש מפקפקים בתועלתו. מנהיגי אירופה הגדירו את ההסכם "כלכלי בלבד" וטענו שהעסקה מציעה לאיחוד יחסים בדמות עסקת הסחר "שלב 1" בין ארה"ב לסין. הם אף טענו שההסכם מעניק להם "מנוף" להפעלת לחץ על סין בעניין עבודות הכפייה. אורסולה פון־דר־ליין, נשיאת הנציבות האירופית, כתבה בסוף השבוע בטוויטר שההסכם "ישמור על האינטרסים " ו"יקדם את ערכי הליבה" של אירופה.
מבקרי העסקה טוענים שהיבשת קושרת עצמה יתר על המידה לסין הרודנית, בתקופה שבייג'ינג מפגינה מוכנות להפר כללים בינלאומיים מוסכמים. היו שקיוו שהאיחוד האירופי ישתף פעולה עם ארה"ב כדי ללחוץ על סין, ולא יחתום על עסקה.
הוויכוחים מדגישים את חשיבותו ומורכבותו של הקשר עם סין, הן באיחוד האירופי והן במערכת היחסים שבין אירופה לארה"ב. בתוך האיחוד האירופי קיימים חששות מפני סין, אך אין הסכמה אמיתית לגבי המדיניות הרצויה. ביידן הבטיח לשתף פעולה עם בעלות בריתה של ארה"ב נגד סין, אך נותר לראות אם אירופה, שהתנגשה עם הנשיא דונלד טראמפ, להוטה לעבוד עם הנשיא הנכנס. גורל ההסכם, לפיכך, הוא מבחן מוקדם לנכונותה של אירופה לעבוד עם הממשל הדמוקרטי בחודשים ובשנים הקרובות בנושא הזה ובנושאים אחרים.
לאיחוד ולסין נדרש זמן רב עד שהגיעו להסכמה. אירופה טענה זה מכבר שגישתן של חברות סיניות לשוק האירופי טובה יותר מהגישה שהסינים מאפשרים לחברות האירופיות. "הסכם ההשקעות המקיף" (CAI) נועד לסגור את הפער הזה. המשא ומתן החל ב־2014 אך התקדם לאט ונתקע – עד שגרמניה תפסה את מקומה בנשיאות האיחוד האירופי בקיץ שעבר, והחלה לדחוף לעסקה. תבוסת טראמפ בנובמבר העניקה לסין תמריץ לנהל משא ומתן מואץ בין השמשות, בתקווה להגיע להסכם לפני שביידן יוכל להיאבק במהלך.
אם ההסכם יאושר, הוא צפוי לשחרר את המגבלות על חברות אירופיות בשוק הסיני הנשלט בידי הממשלה. לפי הנציבות האירופית, חברות אירופיות לא יידרשו עוד להפעיל מיזמים משותפים עם שותפים סיניים, למשל, או להיאלץ לחלוק מידע טכנולוגי כתנאי לפעולה בסין. המבקרים טענו כי אין לכך משמעות רבה מבחינת החברות האירופיות, כל עוד אי אפשר לסמוך על סין שתכבד את שלטון החוק.
מנהיגי אירופה טענו שהעסקה תסייע לאירופה ללחוץ על סין בתחום זכויות האדם, ותביא את בייג'ינג להתחייב ל"מאמצים מתמשכים" לאשרור אמנות ארגון העבודה הבינלאומי בנושא עבודות כפייה. אך לסין יש היסטוריה ארוכה של אשרור אמנות זכויות אדם והתעלמות מוחלטת מהן. מבקרי ההסכם תוהים אם האיחוד האירופי, לאחר השלמת העסקה, יפעל למנוע הפרות כאלו.
המחלוקות באירופה וההתעלמות מהממשל הנכנס בארה"ב מבהירות שהצד היחיד המרוצה לגמרי מההסדר, ככל הנראה, הוא סין. מהדורות החדשות בכלי התקשורת של המפלגה הקומוניסטית הציגו תמונות של הנשיא שי ג'ינפינג מדבר עם מנהיגי האיחוד האירופי בוועידה טלפונית, לצד כותרות שחוגגות הישג של win־win. ה"גלובל טיימס", עיתון בשליטת המפלגה, כינה את העסקה "מתנת שנה חדשה לעולם". שינחואה, סוכנות הידיעות הממשלתית בסין, דיווחה שהמנהיג הסיני בירך על העסקה ואמר שהיא "מאוזנת, ברמה גבוהה, ומועילה באופן הדדי". בדיווח לא הוזכר החשש מהתמיכה בעבודות כפייה.
