32 יום לסגירת הרשימות ו־81 יום לבחירות, מערכת הבחירות לכנסת ה־24 מתאפיינת בעיקר במגמה של ביזור. השמאל הציוני מונה עד כה, לאחר הקמת עוד שתי מפלגות חדשות השבוע, שש מפלגות: יש עתיד, כחול לבן, מרצ, הישראלים, העבודה ועפר שלח. גם בצד השני מתייצבות שש מפלגות: הליכוד, ימינה, ש"ס, תקווה חדשה, יהדות התורה וישראל ביתנו. והמילה האחרונה עוד לא נאמרה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– צמיחה מתוך משבר: מה שקרה ליהדות התפוצות בשנת 2020
– "ברגע שסגרו אותנו הגוף שלי התפרק"
– "אריה הוא המשביר": מענקי קורונה הפכו לתעמולת בחירות
מכחול לבן פרשו אתמול ח"כ רם שפע והשר יזהר שי, ובסך הכול נותרו שם עשרה בלבד. "מי שלא מתאים לו שילך, כאן תישאר קבוצה חזקה ומלוכדת", אמר היו"ר בני גנץ בנאומו ביום שלישי. בהתחשב בסקרים האחרונים, כל מי שיוצב במקום שישי וצפונה במפלגת השלטון החלופית צריך לרענן את קורות חייו, שכן את הכנסת הבאה הוא יראה כנראה מבחוץ. בשיחות עם הח"כים הנותרים הציע להם השבוע גנץ תפקידי ראשות ועדה או מינוי לממשלה כדי לקנות את ליבם, אך רובם סירבו לכבוד שיהיה מנת חלקם חודשים ספורים בלבד.
באשר לחיבורים אפשריים, גנץ מעלה בפגישות את ההצעה לאיחוד עם מפלגת העבודה: זהו החיבור היחיד שבו יוכל בקלות יחסית להישאר ראש ברשימה, לאחר שעמיר פרץ הכריז כי לא יוביל את המפלגה, זאת משום שהוא שואף להתמודד לנשיאות. חיבור כזה יהיה טעון את אישורם של 3,800 חברי ועידת מפלגת העבודה.
מלחמות היהודים לא פוסחות גם על המפלגות החרדיות. באגודת ישראל, החלק החסידי של יהדות התורה, סגן השר מאיר פרוש וח"כ ישראל אייכלר הודיעו בצעד דרמטי ליו"ר דגל התורה ח"כ משה גפני כי יש לתאם עימם כל סיכום בין דגל התורה לאגודת ישראל, ולא להסתפק בדבריו של בכיר אגודת ישראל יעקב ליצמן. פרוש ואייכלר דורשים להקים ועדת כספים פנים־מפלגתית לענייני מימון בחירות ובה נציג לכל סיעה, ולהכריע בעימותים פנימיים על מיקומים ברשימה. המאבק הפנימי הוביל לפיצוץ, ובכיר בסיעה מעלה באוזנינו את החשש שהסכסוך עלול להרחיק לכת עד כדי פיצול סיעתי בשאלת התמיכה בנתניהו או בסער, לאחר הבחירות.
במפלגת תקווה חדשה בראשות גדעון סער התלבטו כיצד כיצד להתייחס בקמפיין ליו"ר ימינה, שהם נאבקים בו על מאגר קולות זהה: האם לחבק את השותף האפשרי לממשלה, או להמשיך במתקפה נגד בנט, בטענה שהוא מוביל מפלגת נישה חסרת השפעה? המאבק על לב המצביעים חשוב, אבל מכיוון שגודל הגוש הוא שיכריע בשאלת היכולת להקים ממשלה, חשיבה אסטרטגית תחתור לשמר את לכידות המחנה.
לעת עתה מאמצים בתקווה חדשה את הכיוון האחרון: הם יעדיפו שלא לתקוף את בנט, אך "אם הוא יתקוף אותנו – אנחנו נענה", מבהיר לנו בכיר במפלגה. "אבל אנחנו לא מחפשים מלחמה. לא תמצאי אצלנו מילה רעה על נפתלי בנט". לצד זאת, במפלגה הטרייה כן מתכוונים לחדד את ההבדלים בין המפלגות, להציג את ימינה כמגזרית יותר, ולקרוא למצביעי הציונות הדתית למצוא את מקומם במפלגה כללית יותר.
בימינה עצמה עוד מדשדשים. המפלגה טרם פרסמה שמות חדשים שישובצו ברשימתה, וצוות שהחל את העבודה על הקמפיין התפזר לאחר כשבועיים וסיים את תפקידו בשל חילוקי דעות. האסטרטג שגויס למשימה, ושעבד בעבר עם נתניהו, ביקש להחריף את הטון נגד הליכוד. כמו כן, לא הושגה הסכמה סביב מיצוב מועמדותו של בנט לראשות הממשלה. כעת מחפשים במפלגה צוות אסטרטגיה חדש.
במקביל מתחדד המאבק בין האיחוד הלאומי לימין החדש בשאלת הרכב הרשימה. בנט מעריך את כוחו של האיחוד הלאומי במנדט וחצי, ומוכן לתת לו שני מקומות בלבד בעשירייה; באיחוד הלאומי מאותתים על נכונות לארבעה, בלי להתעקש על חמישה. מכיוון ששני הצדדים מעוניינים לרוץ ביחד ולא באמת רואים דרך אחרת, בימין החדש מעריכים כעת שהפשרה תסתכם בשלושה מקומות לאיחוד הלאומי, והשאר לימין החדש ואולי גם לבית היהודי. בנט מעדיף לחתום בקרוב על הסכם שילוב הרשימות, ולא להמתין לדקה התשעים. נקודת מחלוקת נוספת שצריכה להיפתר היא צירוף הבית היהודי: באיחוד הלאומי שוללים זאת, אבל בימין החדש עדיין שוקלים את האפשרות.
