הרכב של 11 שופטים בראשות הנשיאה חיות דן החל משעות הבוקר ב-15 עתירות שונות, שביקשו ברובן לבטל את החוק או חלק מסעיפיו בטענה שהוא פוגע בערכי המדינה כיהודית ודמוקרטית.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– גל התחלואה שוטף את ישראל, והסגר בלתי נמנע
– לא מגפה – לא מעניין: טרור כבר לא מלהיב את הרחוב הפלסטיני
– "רוצחים": מאות הפגינו מול המטה הארצי של המשטרה
הדיון שודר לציבור הרחב בשידור חי במסגרת פיילוט הרשות השופטת לשידורים חיים מבית המשפט העליון, כשגם בו, כמו בדיונים הקודמים, הנגישה הנשיאה חיות את מהות הדיון לצופים. בפתח הדיון הציגה חיות את השאלות שעמדו במרכזו: האם לבית המשפט נתונה סמכות להפעיל ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד; מה מקור הסמכות ומהן אמות המידה להפעלתה; בהנחה שיש סמכות, האם החוק מקים עילה בדין להתערבות שיפוטית; האם ניתן לפרש את החוק פרשנות מקיימת התואמת את ערכיה הדמוקרטיים של המדינה ולייתר סעדים של בטלות או תיקון החוק.
רוב הטיעונים שנשמעו על ידי באי כוחם של העותרים, בהם ח"כ לשעבר אכרם חסון, סיעת מרצ ועותרים נוספים מהעדה הדרוזית היו טיעונים כלליים על פגיעה אישית של הציבור הלא יהודי מן החוק והשופטים העירו לאורך הדיון על היעדר טיעונים משפטיים על ידי עורכי הדין.
טיעונים עיקריים שביקשו לבטא את הצורך של התערבות בית המשפט בחוק היסוד נגעו לסעיפים 1, 4 ו-7 בחוק המדברים על זכותו של העם היהודי על ארץ ישראל, על העברית כשפתה הרשמית של מדינת ישראל ועל פיתוח התיישבות יהודית כערך לאומי, וכן עידוד, הקמה וביסוס שלה. זהו הסעיף שנטען על ידי העותרים כבעייתי ביותר וכנוגד את עיקרון השוויון. עוד טענו העותרים כי החוק פוגע בזכות להגדרה עצמית של מי שאינו יהודי. הנשיאה חיות העירה על כך: "מדוע החוק שולל הגדרה עצמית פנימית? הוא שולל הגדרה לאומית וזה מבטא את זכות ההגדרה החיצונית, דהיינו, להקמת מדינה ריבונית עצמית, וזה דבר המיוחד לעם היהודי"
עו"ד עלי סאמר המייצג את העדה הדרוזית טען כי אין שוויון בחוק הזה ודיבר על רגשות העדה שנפגעו: "אני לא יודע איזה זהות עצמית יכול תא"ל רסאן עליאן, שנפצע בעזה, לתת לעצמו. אני לא יודע איך היום אני אגדיר חלל דרוזי. אני לא יודע איך מחוקק סביר רומס את הברית הזאת. אני שכבתי במארבים שלוש שנים בשביל המדינה הזו, וחוק הלאום לא נותן לי שוויון".
עו"ד ערן לב שייצג את סיעת מרצ טען כי לכאורה ישנה סתירה בין חוק הלאום לבין חוק יסוד "כבוד האדם וחירותו", שהגביל מלקבוע עקרונות שפוגעים בליבת הזכויות הדמוקרטיות שאחת מהן היא הזכות לכבוד. הנשיאה חיות ביקשה שיסביר כיצד הוא יכול לטעון שחוק יסוד כבוד האדם וחירותו גובר על חוק יסוד אחר, חוק הלאום.
עוד אמרה הנשיאה במענה לעו"ד ג'ברין שייצג את ועדת המעקב העליונה של המגזר הערבי ואת ארגון עדאללה כי "העובדה שיש העדפה להתיישבות יהודית לא אומר שזה יבוא על חשבון מיעוטים אחרים במדינה, זה רק אומר שיש בזה ערך לאומי". הנשיאה התייחסה גם לאותו סעיף המדבר על פיתוח ההתיישבות היהודית והעירה כי המשנה ליועמ"ש רז נזרי הציג כיצד סעיף זה לא פוגע בעיקרון השוויון ואף הביא לתיקונו, "זה שבעיניי הכנסת התיישבות יהודית היא ערך לאומי לא בהכרח אמור לסתור זכויות לגיטימיות של אזרחים אחרים".
השופט מזוז חיזק את הדברים: "ערך ההתיישבות היהודית מופיע גם במגילת העצמאות לצד שמירת הזכויות ברמת הפרט. זה שהמדינה תפעל לעודד התיישבות יהודית לא מתנגש עם זכותו של כל אזרח לגור בכל מקום לקבל הקצאה שווה של קרקעות. סעיף 7 מדבר במישור הלאומי בעוד אדוני מביע את הדאגה שזה יפגע במישור הפרטי, אין באמת התנגשות".
השופט סולברג העיר לג'ברין כי על מנת שהשופטים בכלל יתחילו לחשוב על ביקורת חוקתית של חוק היסוד, יש להראות האם הוא שינה זכויות יסוד שמצריכות התערבות בית המשפט, בייחוד כשמדובר על חוק שחוקק לפני שנתיים וחצי – תקופת זמן המאפשרת לבדוק האם אכן נעשתה פגיעה.
דיון מעניין התפתח בנוגע לסעיף השפה הרשמית כאשר נטען כי אם מציגים את השפה העברית כשפה רשמית ואת השפה הערבית בעלת מעמד מיוחד מדובר בשנמוך. הנשיאה חיות תהתה האם באקדמיה ללשון המינוח הזה מקובל וסיפקה רגע של עברית במהלך הדיון: ראש המזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית מיהרה להגיב לדבריה שכאמור נצפו נאמרים בשידור חי, כי המונח הרשמי הוא "שדרוג מטה". השופט סולברג כי דווקא "חוק הלאום מעגן לראשונה בחוק את השפה הערבית. זה שדרוג, לא שנמוך".
באת כח הכנסת עו"ד אביטל סומפולינסקי התמקדה בסמכות בית המשפט לבטל חוקי יסוד והזכירה כי בית המשפט לא קבע שיש לו סמכות לבטל חוקי יסוד והשאיר זאת כ'צריך עיון'. "אם יהיה מצב לפיו במדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית יהיה רוב שאינו יהודי והוא יקבע למחוק את היהודית ולהפוך את המדינה לכל אזרחיה, אז בית המשפט ימנע זאת?".
השופטת ברק ארז הקשתה על עו"ד סומפולינסקי ושאלה מה יקרה במצב של חקיקה שתשלול זכות הבחירה לנשים. בהמשך, השופט סולברג הגיב לשאלתה של השופטת ברק ארז ואמר: "ומה יקרה אם בית המשפט ישלול את זכות הבחירה לנשים? לא נכון לקיים את הדיון הזה במקרה הקצה".
לכל אורך הדיון ריחפה השאלה על השימוש בדוקטרינת התיקון החוקתי שאינו חוקתי, שאינה מיושמת במשפט הישראלי ואליה משכו העותרים גם במקרה זה, כמו במקרים קודמים בעתירות נגד ממשלת החילופים ועוד. סומפולינסקי העירה כי "דוקטורינת 'ערכי היסוד של השיטה' היא שם ישראלי נרדף ל'תיקון החוקתי הבלתי חוקתי'. אין כאן דוקטורינה כזאת".
הביקורת במערכת הפוליטית לעצם הדיון בחוק הגיעו כבר בשעות הבוקר כשראש הממשלה בנימין נתניהו מתח ביקורת על קיומו של הדיון: "לבית המשפט אין סמכות לדון בתוקפם של חוקי יסוד. עצם הדיון שמקיים היום בג"ץ ממחיש את הצורך בהסדרה מחודשת של גבולות הסמכות של הרשות השופטת – הסדרה שהליכוד מתכוון להוביל. המחלוקות ביחס לתכניו של חוק יסוד הלאום כבר הוכרעו במקום הראוי להם – בכנסת. עמדתה הפוליטית של הרשימה המשותפת נשמעה בעניין בדיוני הכנסת ואין כל מקום לדיון שמקיים היום בג"ץ בעתירה שלה".
ביקורת נוספת ונוקבת גם היא הגיעה מיו"ר הכנסת יריב לוין, במכתב ששלח הבוקר לנשיאה חיות ובו דרש להימנע מהתערבות שיפוטית בחקיקת יסוד: "הכנסת היא הרשות המחוקקת והיא המחזיקה גם בסמכות האספה המכוננת. בית המשפט העליון יונק את סמכותו מכוח הכנסת ולא להיפך. עצם הדיון בבית המשפט העליון בעניינים של חוקי יסוד מהווה קריאת תיגר על העקרונות הדמוקרטיים הבסיסיים ביותר של ריבונות העם, הפרדת הרשויות ושלטון החוק".
לוין הוסיף: "כל החלטה שעניינה התערבות בחוקי היסוד שנתקבלו על ידי הכנסת, תהא בבחינת החלטה שניתנה בחוסר סמכות ולפיכך גם נעדרת תוקף, יש בכך ניסיון להשליט את השקפת עולמם של שופטי בית המשפט העליון, משל היו שליטי הארץ".
לאורך היום התקיימה הפגנה של משפחות שכולות ותנועת "אם תרצו" מחוץ לבית המשפט עם השלטים שנתלו על הגשר המוביל לבית המשפט העליון בהם נכתב "בג"ץ: הגנה על מחבלים – כן, מדינה יהודית – לא", וכן "אין לבג"ץ זכות לדון בחוק הלאום".
