מי שקיווה לקבל השבוע תשובה לשאלה האם ישראל יוצאת לבחירות או שסוף סוף יועבר פה תקציב מדינה, יצטרך לחכות 14 יום נוספים.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– צפו: חנוך דאום ויאיר שרקי בשיחה אישית על כלכלה והחיים עצמם
– פיגוע בשומרון: מצוד אחר המחבל שרצח את אסתר הורגן
– דעה: סיפורים מהישיבה: מה עשיתי עם ציצית בהופעה של אביב גפן
48 שעות לפני המועד האחרון לאישור תקציב המדינה, הגיעו כחול לבן והליכוד להסכמות זמניות, לפיהן יידחה המועד לאישור תקציב 2020 בשבוע, ל-31 בדצמבר, ואילו המועד האחרון לאישור תקציב 2021 יוקדם מסוף מרץ הבא ל-5 בינואר. ההסכמות הזמניות הללו צריכות להיות מאושרות בחוק, שנועד להעניק עוד זמן לדיאלוג המקרטע בין הליכוד וכחול לבן ולהגיע להסכמות שימנעו הליכה לבחירות.
הליכוד וכחול לבן סיכמו שאם עד ה-5.1 לא יועבר תקציב 2021, הכנסת תפוזר והבחירות ייערכו ב-23.3.21. אבל עוד מוקדם לשמוח, וכבר עכשיו עולות כמה בעיות מהסיכום בין המפלגות:
משיכת זמן
כל דחייה לטובת משא ומתן היא דחייה לטובת משא ומתן. מדובר במשיכת זמן בלבד ותו לא. הדד ליין זה הדבר הטוב שהאזרחים יכלו לברך עליו, הוא יכריח את הפוליטיקאים לקבל החלטות, כשהחבל מהודק קרוב מאד לצווארם. כחול לבן אמרו אתמול: "נתחיל בקידום תהליך ובמקביל נמצה את הניסיון להביא לממשלה מתפקדת". זאת אומרת, יש אפשרות, כמו בפעמים קודמות, שלא יגיעו לתוצאה טובה יותר.
פחות מ-90 יום לבחירות
ועדת הבחירות המרכזית התריעה מפורשות, כי הזמן שנדרש להתכונן ליום הבוחר עומד על מינימום של 90 יום.
בדיון בכנסת בשבוע שעבר, שללה מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית עו"ד אורלי עדס כל הצעה להקדמת הבחירות. "כולם מבינים מהם האתגרים של מערכת בחירות בתקופת קורונה. מערכת בחירות זה מגה פרויקט שנוטלים בו כמאה אלף עובדים ובתקופת קורונה יהיו הרבה יותר עובדים. האתגרים עצומים", היא ציינה והבהירה: "אנחנו זקוקים להיערכות של 90 ימים כדי לאפשר קיום מערכת הבחירות ולנהל אותה באופן תקין".
ח"כ איתן גינזבורג, יו"ר ועדת הכנסת, השיב לעדס: "תתחילו להתארגן מהיום. אנחנו הולכים לבחירות! לא צריך להמתין ליום שבו החוק יעבור בקריאה השלישית". כך שבמקביל החלה שלשום ועדת הבחירות בגיוס עובדים "לתקופת מערכת בחירות לכנסת", נכתב בקול קורא. כעת, מאחר שהבחירות טרם הוכרזו אך התאריך נשאר כשהיה לסוף מרץ – זמן ההכנה מתקצר משמעותית.
התנגדות בג"ץ
ברקע הסיכומים שלא התבשלו, נושפת ברקע עמדת בג"ץ מסוף החודש שעבר נגד 'פשרת האוזר', לפיה נדחה המועד לאישור תקציב 2020 ל-23 בדצמבר. בעתירה נטען כי הממשלה עושה שימוש לרעה בחוק יסוד "הכנסת"', ובג"ץ הראה חוסר נוחות עם הדחייה הזו. בהתמודדות עם עתירה נוספת עלול בג"ץ להודיע כי הדחייה לא מקובלת. במקרה כזה, עשויים השופטים לקחת את ההחלטה לידיים, ובשם התנגדות לפשרה להוציא את מדינת ישראל לבחירות.
אם לא יושגו הבנות, במסגרתן ימולא ההסכם הקואליציוני, הליכוד מבקשים לקיים בחירות בקיץ, בין חודש מאי ליוני. דחייה כזו יכולה לסלול להם את הדרך ישר למועד הרצוי עליהם ממילא, לאחר שאחוזים ניכרים מהאוכלוסייה כבר יהיו מחוסנים והמשק יהיה במסלול התאוששות. במקרה הזה כחול לבן יישארו ללא תקציב 2021, ללא בחירות במרץ כפי שרצו, וללא מנדטים שהולכים ובורחים.
