סקר: המנדטים של סער – לא על חשבון הציונות הדתית

בסקר שמתפרסם עולה כי סער אמנם גנב מנדטים מבנט עם הקמת מפלגתו החדשה, אך לא מבוחריו מהמגזר הדתי-לאומי.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– הערב זה מתחיל: כנס המודעות הכלכלית של מקור ראשון ו-riseup
– משפטנית במחלוקת: דינה זילבר מסיימת כהונה
– הכיוונים, המועמדים, האסטרטגיה: הצעדים הבאים של "תקווה חדשה"

ההחלטה על פיזור הכנסת והליכה לבחירות או פשרה והמשך ממשלת האחדות טרם התקבלה, אך המפלגות כבר נערכות וחלקן אף פתחו בקמפיין. האחרון שקפץ למים היה ח"כ לשעבר גדעון סער שביום חמישי האחרון רשם את מפלגתו החדשה, "תקווה חדשה – אחדות לישראל", אצל רשם המפלגות. בכך טלטל סער את המערכת הפוליטית בכלל, ואת הציונות הדתית, שעלולה למצוא את עצמה נקרעת בין שלושה מנהיגים נבחרים בפרט.

בסקר שנערך על ידי ד"ר עדו ליברמן, יועץ מדעי במכון מסקר ומרצה במכללה האקדמית גליל מערבי, עולה כי מפלגות המגזר הדתי-לאומי מתפוררות, התמיכה בנתניהו מתחזקת, והדעות חלוקות באשר להליכה לבחירות ומי עדיף – בנט או סער.

הסקר נערך בשבוע שעבר בקרב מדגם מייצג של 620 משיבים, בוגרים בעלי זכות בחירה מקרב הציונות הדתית, לפי טעות דגימה של 4.5 אחוז ובהסתברות של 95 אחוזים.

לשאלה האם יצביעו לבית היהודי אם תרוץ לבד בהנהגתה הנוכחית, השיבו רק 13.2 אחוזים בחיוב. 86.8 האחוזים הנותרים הבהירו שלא. נראה שאין למפלגה סיכויים רבים לעבור לבדה, אך גם אין טעם למדוד אותם בטרם חיבורים, שכן המספרים צפויים להשתנות ואף לעלות בהתאם. האפשרויות שעומדות על הפרק הן חיבור עם ימינה באמצעות שריון ומתוך כך מחיקת הבית היהודי מהמפה הפוליטית, או איחוד מפלגות כפי שהתרחש בבחירות האחרונות. "אם ההנהגה תתחלף או הראש, זה יתחיל להיראות כמו משהו שיש לו בכלל סיכוי. בלי להתאחד עם מישהו הם מפלגה מתה", מעיר ליברמן.

נראה כי בינתיים גדעון סער לא מתחרה בנפתלי בנט ולא לוקח קולות מהציונות הדתית. למרות אמירותיו האחרונות ונטייתו הפוליטית למפלגה ישראלית ולאו דווקא דתית, הציונות הדתית עדיין מעדיפה את בנט על פני סער. "גדעון סער נתפס כמי שמייצג את הימין החילוני הליברלי, למרות היותו דתי בחייו האישיים", טוען ליברמן. "זה שהוא נפגש עם הרב קנייבסקי לא מזיז כלום למצביעים הסרוגים".

מאז הפציע סער עם תנועתו החדשה וגרם לטלטלה במערכת הפוליטית, הוא הצליח לגנוב 7-8 מנדטים מבנט, שחנו אצלו באופן זמני. 21 המנדטים שקיבל התבססו על מצביעי מרכז ליברלים שמקווים ל-"רק לא ביבי" והתייחסו אליו כאל האלטרנטיבה. כעת הקולות האלה עברו לסער אך גם שם מקומם לא מובטח. האופציה המתייחסת לאיחוד ארבע המפלגות – ימינה, האיחוד הלאומי, הבית היהודי ותקווה חדשה – תהווה אלטרנטיבה בימין, אך נראית בלתי אפשרית.

הקרב ההסברתי של סער בשאלת ראשות הממשלה צפוי להתנהל מול נתניהו, ועל מצביעי הימין מול בנט. הטענה לפיה נתניהו אינו מיישם למעשה אג'נדת ימין, תהיה במרכז טענותיו. על בנט כנראה יגיד כי אמנם יש לו את היכולת להיות שר טוב, אבל אינו מתאים לראשות הממשלה, וכי המפלגה בראשותו מגזרית ונישתית. כחלק ממסע הבחירות שלו מתכנן סער קמפיין ממוקד לציונות הדתית, כשהוא צופה לפחות 12 מנדטים של קולות ימין מובהקים שיעברו לצידו. במקביל טוענים במפלגה החדשה כי גם מצביעי כחול לבן שהם ימין רך בואכה מרכז, יצביעו לסער כדי להביא לסיום שלטונו של נתניהו.

בנט או ביבי

הציונות הדתית מתחלקת משמעותית בין נתניהו לבנט, כשהאמירות של האחרון למרכז ("נשים בצד נושאים כמו ריבונות" ו"תומך בזכויות אזרחיות ללהט"ב") לא משפיעות משמעותית על המגזר המהווה את בסיס המפלגה. נרשמת תמיכה בנתניהו, ואפילו אם לא יצביעו לו, הם רוצים אותו כראש הממשלה. עם זאת, מידת "הדבקות" בנתניהו כאפשרות היחידה לראשות הממשלה הולכת ונחלשת, אך עדיין חזקה יותר מאשר הרצון להחליפו.

לאור המגעים הנמשכים בין כחול לבן לליכוד בעניין המשך תפקוד הממשלה הנוכחית, הנטייה היא נגד בחירות – רק כ-40 אחוזים בעד בחירות – אך לא באופן מובהק. העדיפות היא לייצוב המצב החברתי והכלכלי, וזאת למרות הסקרים המנבאים ניצחון מוחץ יחסית לימין הפוליטי.

הציונות הדתית נמצאת במבוכה פוליטית. הכוח הפוליטי שלה מתפורר, אך הנטייה לצד הימני של המפה הפוליטית נשמרת, ללא זליגה משמעותית לכיוון המרכז, השמאל או החרדים, זאת בשונה ממערכות הבחירות הקודמות. הזליגה נבלמת באמצעות מענה רחב למגוון הדעות בציונות הדתית, ובעיקר בקליטת "מאוכזבי ביבי".