הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים ממשיך לחדש את פניו גם בימי מגפת הקורונה: 72 שנים לאחר חורבן בית הכנסת העתיק "תפארת ישראל" על ידי הלגיון הירדני במלחמת העצמאות, שבוע שעבר החלו לצקת את אולם הכניסה לבית הכנסת המתחדש.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– "השרה הפלסטינית הראשונה" מאשימה את אבו־מאזן ברודנות
– מיליארדר מתורמי סער: "הוא יכול להיות מנהיג נפלא"
– האתגר של כוכבי ב־2021: היערכות לימי לחימה ממושכים
"אני מרגיש שאני מגשים חלום של אלפי אנשים", מתאר הרצל בן־ארי, מנכ"ל החברה לפיתוח הרובע היהודי, המלווה את המיזם מאז כניסתו לתפקיד לפני ארבע שנים, והשתתף בהנחת אבן היסוד למבצע השיקום לפני שנתיים. "ברובע היהודי לא חסרים בתי כנסת. אבל תפארת ישראל הוא סמל לאומי. האויב הירדני שהחריב אותו עשה זאת באמירה ברורה שליהודים לא יהיה לאן לחזור. זהו עוול שדורש תיקון".
"תפארת ישראל" נבנה לפני כ־150 שנה בידי איש היישוב הישן ניסן ב"ק, בשליחות ר' ישראל פרידמן, האדמו"ר מרוז'ין: לפי הסיפורים, תרם האדמו"ר את הכסף לקניית המגרש לאחר ששמע כי אנשי הכנסייה הרוסית עומדים לרכוש אותו ולהקים בו כנסייה, ולהשלמת הבנייה נדרשה התערבותו האישית של הקיסר פרנץ יוזף. "מאות התפללו בבית הכנסת הזה לאורך השנים, וצאצאיהם מרגישים שהם צריכים להגשים את החלום ולשוב ולהתפלל בו", אומר הרצל. "כשהנחנו את אבן היסוד, שמחה מנדלבאום, בן יותר מ־90 שאביו היה גבאי בית הכנסת, בירך בשם ובמלכות ברכת שהחיינו".
את חידוש בית הכנסת תקצבו שלושה משרדים – משרד הבינוי והשיכון, המשרד לירושלים ומורשת ומשרד הדתות – בסך של 37 מיליון שקלים. בית הכנסת המחודש כולל שש קומות, וכיפת התצפית שלו תתנשא כחצי מטר מעל כיפת בית הכנסת החורבה. משה שווקה, בעל חברת הבנייה שבונה את בית הכנסת ואדם שזכה להיות שותף פעיל בהתחדשות הרובע היהודי באינספור מיזמים, אומר לנו: "אני מתאמן לבנות את בית המקדש".
בחפירות ההצלה להקמת בית הכנסת נמצאו קירות בתים מימי בית שני, וכן משקולת מפוחמת שהייתה שייכת ככל הנראה לכוהן הגדול מבית קתרוס. משקולת דומה נמצאה בעבר בבית השרוף. למטה משם נמצאו ממצאים מימי בית ראשון, כולל מקוואות ומערכת לחימום המים. נח נאמן, מהנדס המנהל את העבודה באתר, מסביר שבניית המבנה בלב השטח הצפוף של הרובע היהודי, בשימור העתיקות הארכיאולוגיות ושרידי המבנה המקורי, דורשת פעילות איטית וזהירה: "הלוגיסטיקה חייבת להיות מדויקת מאוד. אבל אני מתרגש בכל יום מחדש כשאני מגיע לכאן ושומע עוד פיסת היסטוריה".
