בתום דיון ארוך וסוער אתמול (ב'), ועדת הכנסת בראשות ח"כ איתן גינזבורג החליטה שהדיונים בהצעת חוק פיזור הכנסת ה-23 יישארו אצלה. בכחול לבן מבקשים לעלות בשבוע הבא את ההצעה לקריאה ראשונה, אך האם ליו"ר הכנסת יריב לוין עומדת הסמכות לעכב או להסיר את ההצעה מסדר היום של המליאה?
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– אריה שיף, לדוגמה: האזרח הקטן שנפגע מחדלון המערכת
– מי יעמוד בראש והאם יהיה איחוד: הבית היהודי כמרקחה
– חמש שעות, 61 מינויים: הוועדה לבחירת שופטים התכנסה
במידה שלא יאושר תקציב המדינה, הכנסת תפוזר בכל מקרה בעוד 15 יום. נשיאות הכנסת מתכנסת בכל יום שני, כך שסדר היום לשבוע הקרוב כבר נקבע אתמול. כלומר, הדחייה התיאורטית היחידה שיש היא כבר משבוע הבא לזה שאחריו, השבוע של 23.12 – המועד האחרון להעברת התקציב. אם הכנסת תפוזר בשל התקציב, הן יתקיימו 90 ימים בדיוק לאחר מכן – 23 במרץ – שהוא תאריך מועדף על כחול לבן. אך העברת חוק פיזור הכנסת פותחת אפשרות לשחק עם תאריך הבחירות, מצב מועדף בהרבה על הליכוד, שם מעוניינים לדחות את הבחירות לחודשי מאי-יוני.
יריב לוין קובע את סדר היום של המליאה, אך הוא לא יכול לפסול חוקים. באמתחתו לעכב העלאה של חוק להצבעה על ידי תירוצים שונים של עומס בסדר היום, אך גם אז – לימים ספורים בלבד. בכיר בליכוד מסביר שאם למשל קובעים תאריך לבחירות שלא מוסכם על הסיעות וצד אחד מנסה לכפות אותו על השני ברוב קטן, לוין יוכל לעכב מעט את החוק.
מקרה בו יפעיל היו"ר את סמכותו לעכב את ההצעה יכול להוביל למשא ומתן בין הליכוד לכחול לבן על תאריך נוח יותר, בתמורה לקידום חקיקת פיזור הכנסת. בנוסף למשל לשינויי חקיקה קריטיים בחוקים שמבקשים בכחול לבן להוסיף להצעה, כמו הגבלת יחידות המימון לכל מפלגה לבחירות לכנסת ה-24 וסימון תעמולת בחירות בדיגיטל.
יש מי שאימצו את הערת השוליים בסעיף 75 ה' לתקנון הכנסת כקביעה לפיה יושב ראש הכנסת יכול לסנן הצעות חוק. בתקנון נאמר כי "היושב ראש והסגנים מוסמכים לבחון את תכנה של הצעת החוק. עליהם לבדוק, אם יש בה קביעת נורמה, שיש בה מסר נורמטיבי ולא סיפורת עובדתית. כן רשאים הם לבחון את סגנונה של ההצעה, שתואמת היא דבר חקיקה, ושאין בה דברי גידופין, בלע ועלבון". עם זאת הובהר כי "אין הסמכות כוללת בחובה את הכוח שלא לאשר הצעת חוק בשל הסתייגות ולו העזה ביותר, מהתוכן הפוליטי-חברתי של ההצעה".
בינואר 2020, היועץ המשפטי לשעבר של הכנסת, עו"ד איל ינון, פרסם חוות-דעת משפטית, לפיה ליו"ר הכנסת אין זכות וטו על החלטת רוב חברי הכנסת להקים את ועדת הכנסת – במקרה דאז כדי לדון בבקשת החסינות של נתניהו. ינון ציין כי בהינתן רוב של 65 חברי כנסת, יו"ר הכנסת אינו מוסמך להתערב בשיקול-דעתם של הח"כים. חוות הדעת הגיעה לאחר שהיו"ר הקודם יולי אדלשטיין ביקש לבחון האם יש לו את הסמכות לעכב את הדיונים של הוועדה המסדרת של הכנסת, שכאמור נענה בשלילה. לפי גורם משפטי, אם היועמ"ש דאז פסל את האפשרות לעכב רק את הדיונים בוועדה, קל וחומר שהוא לא יכול לעכב הצעת חוק פרטית שיש סביבה רוב מוחלט.
במסגרת החלפת האשמות בין כחול לבן והליכוד, אתמול חזר והבהיר נתניהו בישיבת הסיעה כי הוא מקווה ש"נימנע מהבחירות, אבל אם כחול לבן יתעקשו לפזר את הכנסת – ננצח". גנץ השיב כי "אם אכן נתניהו לא יתעשת ויגרור אותנו לבחירות אני אדאג שזה יהיה כמה שיותר זול, כמה שיותר מהר וכמה שיותר נקי".
מיו״ר הכנסת, ח״כ יריב לוין נמסר: "מצפה שכפי שנהוג היה מאז ומתמיד, תגובש הסכמה רחבה בין כל סיעות הבית על מועד קיום הבחירות. יו״ר הכנסת לא יאפשר מצב בו בצעד חסר תקדים, תאריך הבחירות ייקבע באופן חד צדדי ללא הסכמה רחבה כנהוג".
