בפעם הקודמת שהתכנסה הוועדה לבחירת שופטים לחמש שעות דיון, נוכחנו לראות דווקא שיתוף פעולה בין חברי הוועדה ובין הצירים בה, על אף המחלוקות הלא קטנות. אבל הרמזים לדרמה של אתמול, בסופה מונו 61 שופטים בלי נוכחות של נציגי הימין בוועדה, היו עבים מדי. בצעד כוחני דווקא מצד השופטים ושר המשפטים הגיעה הדרמה לשיאה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– אפויות או מטוגנות, סופגניות הן טעם החג
– דעה: כבר לא מתכנסת: פיזור הכנסת – בידור, זה לא
– הכי ימנים, הכי ותיקים: עלילות החרדים והימין לאורך השנים
ח"כ אסנת מארק והשרה מירי רגב הודיעו כי לא ישתתפו בדיון בעקבות כוונת הוועדה למנות את השופט עבאס עאסי לבית המשפט המחוזי בירושלים, מינוי שנעצר בוועדה הקודמת על ידי איילת שקד, והתעקשות שאר חברי הוועדה למנות שופט המהווה "סדין אדום בוהק" מבחינת הפוליטיקאים מימין. ח"כ האוזר מצידו, ששימש עד כה ציר ניטרלי בוועדה, שלח בשבוע שעבר מכתב לשר המשפטים ניסנקורן בבקשה לאחד את הדיון שהתקיים אמש עם הדיון שיתקיים בשבוע הבא כדי לנסות ולהגיע לכמה שיותר הסכמות בין חברי הוועדה. ההיגיון העומד בבסיס הבקשה הוא שוועדות שממנות מועמדים לשפיטה בלא הסכמה, גורמות למינויים להיות חסרי לגיטימיות בחלקים מהציבור. ניסנקורן סירב לבקשת האוזר, וזה האחרון בחר להצטרף למארק ורגב ונעדר מן הוועדה.
צעד משולש זה אמור היה למנוע את כינוס הוועדה בהתאם לחוק יסוד "השפיטה" הקובע בסעיף 4ג' כי "הוועדה רשאית לפעול אף אם פחת מספר חבריה, כל עוד לא פחת משבעה". הוועדה מונה תשעה חברים, ואם שלושה מהם נעדרים אין באפשרותה להתכנס, לכאורה. אלא שחוות דעת של יועמ"שית משרד המשפטים, עו"ד רקובר, שנשלחה לשר המשפטים כבר לפני חודש, אפשרה אמש את כינוס הוועדה שמינתה לבסוף 61 שופטים ורשמים, ביניהם השופט עאסי.
חוות הדעת אמנם נשלחה לשר לפני כחודש, אך התברר שהיא נכתבה עוד בימיה של איילת שקד במשרד המשפטים, כשאז חששו ממקרה הפוך – היעדרות השופטים מהוועדה על מנת שלא לאפשר את כינוסה, בעקבות אי הסכמות. בגדול, חוות הדעת אפשרה את כינוס הוועדה משני טעמים מרכזיים: אין הכרח בנוכחות כל חברי הוועדה המכהנים לצורך קיום ישיבת ועדה אלא השתתפות של רוב, כלומר חמישה חברים ומעלה, ומשכך, קבלת החלטות יכולה להיעשות בכל מספר שהוא ובלבד שיהיה רוב בהצבעותיה. טעמים אלה שמפרטת יועמ"שית המשרד רקובר, אינם מפורשים בחוק ולא הוכרעו בפסיקה אך נשענים, בין היתר, על פסיקה של הנשיא ברק בעניין. זוהי הפעם הראשונה שוועדה התכנסה בלי נציגי הכנסת ובהיעדר נציגות ממשלתית, למעט שר המשפטים.
במכתב בהול ששיגרו לשר המשפטים ניסנקורן בזמן התכנסות הוועדה בלעדיהן, קבלו רגב ומארק על העובדה כי נציגי הריבון נעדרים מהוועדה. שלושה משופטי בית המשפט העליון היו שותפים למהלך אמש, וח"כ מארק שוקלת כעת לפנות לבג"ץ בעניין.
שר המשפטים ונשיאת בית המשפט העליון אולי הרגישו אמש שידם על העליונה, וחברי הכנסת אולי הרגישו שהם משאירים חותם, אך הפסד גדול נרשם לשני הצדדים. ההתנהגות של אלה הביאה לידי מינוי שהיווה סדין אדום מבחינתם, וההתעקשות מצד ניסנקורן והשופטים הוציאה אותם רע בעיני הציבור. ניסנקורן מצטייר כמי שאינו מנהל את הוועדה אלא משתמש בה לצרכים פוליטיים כשלנגד עיניו הבחירות המתקרבות.
בימין יש מי שצפה את כל ההתרחשות הזו מראש. הגישה הלוחמנית שהביאו עימן ח"כ מארק והשרה רגב תאמה אולי את הלך הרוח, אך העבודה בוועדה מבוססת על בריתות בין חבריה, דבר שהשכילה לעשות שקד בזמנה, ושראש הממשלה נתניהו שם את כל כובד משקלו על מנת שהיא לא תיבחר לוועדה הנוכחית.
השאלה כעת היא מה יעלה בגורל הוועדה, כשלפניה עוד מליאה למינוי שופטים לעליון. במידה שהכנסת תתפזר הוועדה תחדל מלפעול שהרי היא תלוית כנסת קיימת. לכאורה הדרך היחידה בה תוכל להמשיך בעבודתה היא ביישור ההדורים בין צירי הוועדה לקראת הכינוס הבא, או בהמשך ההיאחזות בחוות הדעת שלמעשה מדירה את נציגי הכנסת ממנה.
