אתמול (ד') פורסמה רשימת המועמדים הסופית לתפקיד היוקרתי. לפי גורמים במערכת, שניים מהם בעלי הסיכויים הגבוהים ביותר לזכות במינוי. הראשון הוא רז נזרי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה הנחשב לאחד המועמדים הבולטים והמקושרים בכנסת אותו יוכלו "לבלוע" ראש הממשלה נתניהו ויו"ר הכנסת לוין. מולו מתחרה שגית אפיק, ממלאת מקום יועמ"ש הכנסת מאז עזיבתו של היועמ"ש הקודם, אייל ינון. אפיק הייתה מעל 20 שנה בוועדות הכנסת, מתוכן 15 שנה יועמ"שית ועדת כספים. גורם המעורב בתהליך הגדיר את השניים "הרע במיעוטו", כך שלא נשללת האפשרות כי לבסוף מועמד אחר עשוי להרוויח את המינוי.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– כבר לא בושה: מהפכת בריאות הנפש בצה"ל
– דף חדש? הפלסטינים מפשירים יחסים עם ישראל והמפרץ
– מחסור בחשמל, מים וציוד רפואי: עזה, תמונת מצב
שאר המועמדים הם אורי אהרונסון, ד"ר למשפטים באוניברסיטת בר אילן, שכיהן בעבר כעוזר משפטי לנשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק ועבר אצלו את ההתמחות, עו"ד גיא בוסי, היועץ המשפטי לשעבר של מפלגות יש עתיד והעבודה, שהתמחה אצל שופט העליון אדמונד לוי ז"ל ואף תרם לקרן לזכרו חצי מליון שקלים, ומיכאל בלום היועץ המשפטי של עיריית רמת השרון.
שני מועמדים שיכולים להפתיע הם גור בליי המשמש כיועמ"ש ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, שכיהן כעוזרו של אייל ינון. הוא חרוץ ומוכר אצל חברי הכנסת. המועמד הנוסף הוא אברהם (אבי) בל, פרופסור בפקולטות למשפטים של אוניברסיטת בר אילן ואוניברסיטת סן דייגו ומכהן במקביל כעמית בכיר בפורום קהלת. איתו עובדים מרבית מבכירי הליכוד השותפים לקידום עמדות ימניות ושמרניות. הפורום זוכה להערכה רבה מצד היו"ר לוין.
מתוך הרשימה תמליץ ועדת האיתור בראשותו של נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס, שמונה על ידי נשיאת העליון אסתר חיות, על 2-4 מהם. את ההחלטה הסופית על זהותו של הנבחר לחמש השנים הקרובות מקבל יו"ר הכנסת יריב לוין. בנוסף אליו חבר בוועדה נציב שירות המדינה פרופ' דניאל הרשקוביץ' שמונה על ידי ראש הממשלה נתניהו, נציג לשכת עורכי הדין עו"ד מימון טולדנו חבר מרכז הליכוד ונציג האקדמיה פרופ' מוחמד וותאד דיקן בית הספר למשפטים במכללה האקדמית צפת – סך הכל ארבעה חברים מחוץ לכותלי הכנסת. אליהם מצטרפים יו"ר ועדת הכנסת איתן גינזבורג מכחול לבן, יו"ר ועדת חוקה יעקב אשר מיהדות התורה ויו"ר הוועדה לביקורת המדינה עופר שלח מיש עתיד.
בכדי לזכות בהמלצה, נדרשת תמיכה של 4-5 מהחברים בוועדה, אך ללוין שנמצא בעמדת מיעוט זו משימה לא קלה. בוועידת המשפט התשיעית של לשכת עורכי הדין שהתקיימה בספטמבר, שיתף האחרון בראייתו לגבי תפיסת העולם שצריכה להיות ליועץ המשפטי של הכנסת. לדבריו, "היועץ חייב להיות יועץ לכלל הכנסת. אני חושב שהיועץ חייב להיות אדם שבראייתו מעמד היועץ המשפטי לכנסת הוא שווה למעמד היועץ המשפטי לממשלה".
כאמור, ביחסי הכוחות לוין נמצע במיעוט מול שורת המשפטנים המרכיבים את הוועדה והוא נוקט בקו שמרני לגבי זהות היועמ"ש הבא. מבחינת לוין, אף מועמד לא עונה על הקריטריונים המושלמים כדי להבטיח את החופש בפעילות הפרלמנטרית של הכנסת. בהתחשב בכך, חרף המלצת הוועדה, ייתכן והשמות הנבחרים יידחו על ידו, ובמקרה כזה, אם יהיו בחירות, המינוי עשוי להידחות בכמה חודשים נוספים.
עם תחילת עבודת הוועדה נשמעה ביקורת לא מעטה נגד השיטה שלא נותנת סיכוי למועמד שמרן שאינו מקבל על עצמו את שלטון המשפטנים, ובכך למעשה אין לו היתכנות אמיתית להיבחר. אל מול בית המשפט שהפך להיות גורם אקטיבי יותר ויותר מול הכנסת, היה צריך להיות לפחות אדם שייצג את הכנסת מהעמדה הנגדית, אבל בית המשפט והמשפטנים קובעים כאמור את זהותו. במערכת הפוליטית מעריכים כי בהיעדר סיכוי אמיתי, אין אחד מאנשי הימין המובהקים והשמרניים שהגיש מועמדות.
תסריט אפשרי שנמצא במסדרונות הכנסת הוא שהליך בחירת המועמד יתמסמס עד אחרי הבחירות לכנסת העשרים וארבע אם היו"ר ידחה את המלצת הוועדה. במקרה כזה עלול בג"ץ להתערב בתואנה שמאז עזיבתו של היועמ"ש הקודם אייל ינון באפריל אשתקד, לא מכהן יועמ"ש קבוע ובכך מתערערת יציבות הכנסת. אך לטענת גורמים המעורבים בהליך, זה עלול להוות כפייה של המועמד שמבקש בית המשפט.
