מאמצי הרשימה הערבית המשותפת לביטול חוק קמיניץ, הנוגע לאכיפת בנייה בלתי חוקית, נשאו פרי. היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הודיע ביום חמישי על ביטולו למעשה של החוק. חברי הכנסת הערבים מיהרו לברכו. תנועת רגבים, הנאבקת לשמור על אדמות המדינה, הגיבה בזעם.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– כיצד מתמודדת מערכת המשפט בישראל עם מגבלות הקורונה?
– מאז פרוץ המשבר: 23,500 עולי אתיופיה מובטלים
– פייסבוק, טוויטר והמזימה הסודית שלא קיימת
הודעת מנדלבליט עוסקת ב"עדכון מדיניות האכיפה בעניין עבירות תכנון ובנייה ביישובים הערביים והדרוזיים וביחס לשימושי פעילות לא חקלאית ביישובים החקלאיים". היא פורסמה בתום סדרת פגישות בין שר המשפטים אבי ניסנקורן לחברי הרשימה המשותפת שפעלו בשנה האחרונה לבטל את החוק שהביא לירידה של כחמישים אחוזים בהיקף הבנייה הבלתי חוקית מאז נכנס לתוקף בשנת 2017.
חוק קמיניץ קבע הליכים מהירים ויעילים לאכיפת דיני התכנון והבנייה, במטרה להילחם בעבירות שביהמ"ש העליון כינה לא אחת "מכת מדינה". על פי החוק הותקנו תקנות המאפשרות להטיל קנסות מנהליים, שבמקרים מסוימים עשויים להגיע למאות אלפי שקלים. הירידה בהיקף התחלות הבנייה הבלתי חוקית מאז נכנס התיקון לחוק לתוקף הוכיחה כי ההרתעה עובדת.
לפי ההודעה שפורסמה ביום חמישי, עד סוף 2022 לא יינקטו הליכים להטלת קנסות מנהליים על בנייה בלתי חוקית ישנה המשמשת למגורים שנבנתה לפני תחילת 2018, ובלבד שאין זו בנייה על תשתיות לאומיות, סביבת החוף, גן לאומי, שמורת טבע או שטחי ציבור פתוחים. תנאי נוסף הוא שלא מתנהלים כבר הליכי אכיפה בנוגע למבנה.
"ממשלת ישראל בראשות ניסנקורן נכנעה לסחטנות וללחצים של חברי הכנסת הערבים בעניין חוק קמיניץ, ונתנה רוח גבית לעבריינות", הגיבו בתנועת רגבים. "הנגב והגליל הופקרו". עם זאת, הלחצים לביטול החוק באו גם מהמגזר החקלאי היהודי וכן מהמגזר הדרוזי, וגרמו לכך שגם מפלגות ימין תמכו בשינויו.
