בג"ץ דן היום בעתירות העוסקות בהסדר ניגוד העניינים של ראש הממשלה נתניהו, המבקשות מבית המשפט לכפות על ראש הממשלה את ההסדר שהוכן לו בלשכת היועץ המשפטי לממשלה. העתירות של התנועה לאיכות השלטון ושל עותרים נוספים אותם מייצגת עו"ד דפנה הולץ לכנר הוגשו לאחר שנתניהו הודיע כי הוא כופר בסמכותו של היועץ להכתיב לו הסדר ניגוד עניינים מחייב והסכים לקבל רק חלקים מההסדר שמציע היועמ"ש.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– עד הסגר השלישי, צריך לנהל שגרת קורונה
– בנט: מותר לשים בצד דברים חשובים כמו סיפוח ומדינה פלסטינית
– המטוס החדש שמשנה את המשוואה בשמי מזרח התיכון
מנדלבליט הבהיר מנגד, כי חוות דעתו בנושא ניגוד העניינים מחייבת כל עוד בית המשפט לא פסק אחרת, וכי "היא אינה בגדר המלצה בלבד". לדבריו, "תחולת המגבלות הנגזרות מחוות דעתו של היועמ"ש ביחס לניגוד עניינים, אינה תלויה ברצונו הטוב של בעל התפקיד, מטעמי נראות או טעמים וולונטריים אחרים, אלא מתחייבת מכוח פרשנותו של הדין על-ידי היועמ"ש".
במהלך הדיון, שנידון בפני הנשיאה חיות, המשנה לנשיאה השופט מלצר והשופט הנדל, נידונה השאלה בעניין סמכות היועץ לקבוע הסדר ניגוד עניינים והאם היא מחייבת. בנוסף, טענה העותרת כי מדובר בהסדר מצומצם למדי וכי יש להחיל את המגבלות על נתניהו לעסוק במישרין או בעקיפין בהחלטות כלפי גורמי אכיפת החוק שעלולות להשפיע על משפטו לא רק ביחס לשר לביטחון פנים אלא על כל 17 השרים בממשלה להם זיקה ישירה לנתניהו.
נציגת היועמ"ש בדיון אמרה כי היועמ"ש סבור שאין מקום לקביעה הגורפת שהמגבלות שחלות על ראש הממשלה יחולו גם על מי שיש לו זיקה ישירה לראש הממשלה. ככל שבעתיד יתעוררו שאלות רלוונטיות היועמ"ש יידרש אליהן. עוד הוסיפה כי אין מדובר על שרים שמונו כמשרת אמון, אז ישנה החלה אוטומטית של ההגבלות עליהם.
באי כוחו של ראש הממשלה נתניהו עו"ד מיכאל ראבילו וד"ר יוסי כהן וכמוהן גם עו"ד אליעד שרגא מהתנועה לאיכות השלטון ביקשו מבית המשפט שלא לדון בשאלת הסמכות ולהתייחס לסעיפי ההסדר, אך שאלת הסמכות נידונה בכל זאת במהלך הדיון לנוכח התעקשות נציג היועץ המשפטי לממשלה עו"ד יונתן ברמן שביקש להבהיר כי חוות הדעת של היועץ מחייבת.
עו"ד ראבילו טען כי ליועץ אין סמכות לחייב את נתניהו והוסיף: "אני לא מבין כל דבר שהיועמ"ש יגיד אז ראש הממשלה יאמר (ראבילו הדגים תנועה של השתחוות) ייקוב הדין את ההר?"
השופטים העירו במהלך הדיון כי בניגוד להופעה קודמת של עו"ד ראבילו בפניהם, בו אמר כי ראש הממשלה יפעל על פי הסדר ניגוד עניינים, נתניהו מסרב לקבל עליו הסדר שגובש. הודעתו דאז של ראבילו הייתה הודעה עליה הסתמך פסק הדין של השופטים בעניין הטלת המנדט על נתניהו כמי שנאשם בפלילים. ראבילו הדגיש כי הם לא חוזרים מהצהרתם אבל זה לא אומר שהם חייבים לקבל כל מה שהיועץ אומר.
לגופו של הסדר, התייחסו באי כוחו של ראש הממשלה להגבלות. עו"ד ד"ר כהן אמר כי "רה"מ מודע לכך שיש ניגוד עניינים בגלל כתבי האישום שלו. ב-80 אחוז הסכמנו לחוות הדעת של היועץ". המחלוקות שנותרו בין הצדדים לאחר משא ומתן לגבי ההסדר לא רבות, והם מבקשים מבית המשפט סעדים שיעזרו להתגבר על אותן משוכות כמו למשל ההגבלות הנוגעות ליצירת קשר עם העדים. בתחילה, חוות הדעת של היועץ קבעה כי לנתניהו אסור לפנות לכל 300 העדים במשפטו, ולבסוף היא צומצמה ל-60 עדים. באי כוחו של נתניהו טענו כי גם זה איננו מספיק מכיוון שראש הממשלה שלא מכיר את כל 60 העדים הללו עלול למצוא עצמו בהפרה של ניגוד עניינים אם יוצר קשר עם אחד מקרוביהם למשל.
הנשיאה חיות התעקשה: "זה המצב הנתון. חלקה מוסכם עליכם וחלקה לא. אתם רוצים להחזיר אותנו לשלב המו"מ וההידברות אך שלב זה הסתיים. היה לכם מספיק זמן לעשות זאת", לכך השיב עו"ד כהן כי קיבל את חוות הדעת דרך אמצעי התקשורת.
במהלך הדיון נידונה גם סוגיית מינוי הבכירים. נציג היועמ"ש עו"ד ברמן טען כי ההסכם הקואליציוני אינו יכול לגבור על החובה למנות. הנשיאה חיות שאלה האם לעמדתם במידה והמנגנון שנקבע בהסכם (הקמת צוות שיקבע איך ימונו בכירים בהסכמה) לא עובד, האם יש לפעול במנגנון המקובל? נציג היועמ"ש השיב בחיוב. דיון נוסף צפוי להתקיים בקרוב.
