דיון שהתקיים ביום רביעי בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת בנוגע לתקנות לפינוי שדות מוקשים שנוסחו ב-2011, העלה כי תקציב הרשות לפירוק מוקשים, רחוק מלהספיק לטיפול בכל השטח. בנוסף, עלה לדיון נושא התרומות הזרות, ומעורבות עמותות בינלאומיות בפינוי שדות מוקשים באזור יהודה ושומרון.
מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:
פגישה לאין קץ: הדמויות מאחורי "שעת נעילה" משחזרות
הלכה וקורונה: איך עושים ברית מילה ללא מוהל?
שוב בג"ץ ידון: האם נשים יזומנו למיוני סיירות בצה"ל?
על פי אמנת אוטווה המחייבת את המדינות החתומות עליה לפרק את שדות המוקשים בשטחן, יכולות מדינות עולם שלישי להסתייע במדינות בעלות יכולת כלכלית משמעותית יותר, לצורך סילוק מוקשים. ישראל, לכאורה, רחוקה מלענות על הפרמטרים הללו.
בדיון בוועדה בראשות ח"כ צביקה האוזר, העלתה ח"כ מיכל קוטלר-וונש מכחול לבן, את הבעייתיות הטמונה בכך שישראל נעזרת בעמותות זרות, כדי לסלק שדות מוקשים באזורי B ו-C. "אם המדינה מתעדפת את פינוי המוקשים כחשוב, הרי שלא מדובר בסכום שהיא אינה יכולה לעמוד בו. לקבלת הסיוע מעמותות זרות, יכולות להיות השלכות ארוכות טווח", אומרת קוטלר-וונש. הבעייתיות היא אומרת, נוגעת לכמה תחומים. ראשית, יש כאן אמירה בנוגע לאחריות ולריבונות של מדינה שבהחלט אינה מדינה נחשלת, אך אינה מבצעת בעצמה את הנדרש. כמו גם, משמעות האחריות שחשה ישראל כלפי מפגעים בטיחותיים ואחרים באזורים המוגדרים כ-C ו-B. שנית, עצם נטילת הסיוע מעמותות זרות עלול להיות בעייתי. חיפוש פשוט אחרי העמותות שמעורבות במימון פינוי מוקשים, מצביע על קשר שלהן עם עמותות אחרות הפעילות ביו"ש, ובהן גם כאלו, שהעסיקו גורמים שהיו קשורים לארגון החזית העממית.
במכתב סיכום של הדיון בוועדה שיצא אל שר הביטחון גנץ, סיכם יו"ר הוועדה האוזר כי נדרש דיון נוסף בעניין התרומות הזרות לעניין פינוי שדות המוקשים באיו"ש. "הממשלה מקצה סכומים מזעריים לטובת פינוי מוקשים ונפלים, ובפועל זה פוגע באינטרסים לאומיים של התיישבות, חקלאות ותיירות", אומר לנו האוזר. "יש למעלה מ-100 אלף דונם בישראל, בעיקר ברמת הגולן, בבקעה ובערבה שאפשר להשמישם להרחבת יישובים ושטחים חקלאיים, וכן פיתוח שבילים ומקומות טיול חדשים. המדינה בתחשיב כלכלי לא הגיוני מזניחה את הפרויקט הלאומי הזה וגם לוקחת סיכון בטיחותי מיותר".
דיון נוסף בנושא, אמור להיערך בוועדה בהקדם.
