עושות עלייה: ספינות טילים חדשות בדרכן לארץ

מלחמות טילים בין ספינות הן אינן דבר נפוץ בהיסטוריה האנושית אך בשנים האחרונות מדינת ישראל מעמיסה על זרוע הים בכל הקשור הן להגנה והן להתקפה. בחודש הקרוב תיכנס למספנות חיל הים ספינת טילים חדשה שבין תפקידיה שמירה על המים הכלכליים של ישראל וסיוע במשימות התקפה בעת הצורך.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– יקודם בדרגה: פשרה בין דובי שרצר למדינה
– מכון ויצמן: כך המוח שלנו מייצר רעיונות יצירתיים
– רופאים בכירים במגזר הערבי: "הפסיקו את החגיגות ההמוניות"‎

בזרוע הים מזהים שינוי משמעותי בעשור האחרון בכל הקשור לתפיסת המשימה הימית. אם בעבר התפיסה הייתה לחימה של צי מול צי, בשנים האחרונות – ובייחוד לאחר פגיעת טיל באח״י חנית במהלך מלחמת לבנון השנייה – נוצרה מציאות א-סימטרית של עוצמה המגיעה מהיבשה. איום נדיר ותיאורטית הפך לאיום ממשי. לאחרונה מזוהה איום כזה מכיוון סוריה שמתחמשת, ובצה"ל מודים כי היא מציבה אתגר בליסטי המצריך התמודדות שונה מזו עם איום טילי השיוט. נוסף לכך הוקמו אתרים טעוני הגנה שלא היו בעבר, אסדות הגז למשל, שעומדים בפני איום בליסטי שכמעט אין כמותו בעולם. אמנם כוונתה של סוריה להשמיד את מדינת ישראל באמצעות טילים כאלו מנותקת מהמציאות, אך מספיק טיל אחד כדי לגרום נזק עצום לישראל. פגיעה בתשתיות הכלכליות על הים למשל.

מדינת ישראל היא מדינת ״אי״ – עיקר הייצוא והייבוא מתבצע בדרך הים. ישראל תלויה בנתיבי הים שלה, זה הדרומי וזה הצפוני. ספיקת אוניות המסחר גדלה משמעותית בזמן הקורונה בשל צריכה גבוהה יותר, ובהתאם לכך הפגיעה בכלכלה – אם ספינה ועליה 20,000 מכולות תיאלץ להימנע מהגעה לחופי ישראל – תהיה משמעותית. הוסיפו לכך את התלות האנרגטית דרך הים והרי לכם איום קיומי ממשי על המדינה. בישראל אומרים כי ההתעניינות במים הכלכליים עלתה בשנים האחרונות עם הסבת משק האנרגיה מפחם לגז. ישראל הפכה למעצמת אנרגיה ואם הגז יפסיק לזרום היא תהיה בצרות.

״משימת ההגנה על המים הכלכליים והנכסים האסטרטגיים של מדינת ישראל בים היא משימה ביטחונית מרכזית עליה אמונה הזרוע", מסביר מפקד זרוע הים האלוף אלי שרביט. "מדובר בנכסים חיוניים לרציפות התפקודית של מדינת ישראל והיכולת להגן עליהם היא קריטית. הצורך הביטחוני בהגנה על המים הכלכליים הוא מובהק".

בזרוע הים הפנימו שכדי להיות שותפים לניצחון צה"ל עליהם לספק יותר מהגנה. האיום העיקרי הקיים כיום על אסדות הגז הוא בליסטי, ולכך, מבהירים בחיל הים, נחוצות ספינות הגנה באופן מיידי.

נכון להיום לזרוע הים יש 11 ספינות, 8 ספינות טילים (סטי״ל) ותיקות ו-3 ספינות "סער 5" בנות 25. בשנים הקרובות יגיעו 4 ספינות ״סער 6״ חדשות, כשהראשונה צפויה להגיע בעוד כחודש, המוכוונות לאיומים שתוארו לעיל. "אופן ההגנה המיטבי על מרחב המים הכלכליים ועל הנכסים המצויים בו הוא ספינות, וספינות ה'סער 6' הן מענה מצוין ומדויק לצורך המבצעי", אומר שרביט.

הספינות מוכנות למקרה שיתגלו על ידי מכ״ם, מצוידות במערכת כיפת ברזל ויכולות יירוט נוספות שאינן משתוות לספינות בציים אחרים ובעלות מכ״ם המסוגל לזהות איומי שיוט ובליסטיקה. רוב מערכות הספינה ישראליות, בשיתוף פעולה מורכב של חברות רבות. בזרוע הים מודים שאין ספינה ראויה ממנה.

"בתאריך 11 בנובמבר נציין אירוע היסטורי עבור זרוע הים ומדינת ישראל", מוסיף שרביט. "ספינת הטילים אח״י מגן, מדגם סער 6, הראשונה בצי שייטת ספינות הטילים הישראלית, תימסר בגרמניה לידי זרוע הים. מרגע הגעת הספינה ארצה ולאחר שתסיים את תהליך התקנת מערכות הלחימה, שרובן המוחלט מערכות מתוצרת התעשייה הישראלית, תיכנס לשירות מבצעי בזרוע באופן מלא ותוביל את פעילות ההגנה על המים הכלכליים והנכסים האסטרטגיים של מדינת ישראל בים".

לאור פרסומים סביב רכישת הספינות עלו לא מעט תהיות לגבי הצורך בהן בהיותן מפלצות ים יקרות מאוד. בזרוע הים מסבירים כי האיום הוא ממשי וכי המעבר בין איום סטטיסטי למדויק הוא דרסטי. לצורך הדגמה: ירי סטטיסטי מצריך כ-10,000 רקטות כדי להצליח לפגוע במטרה אחת משמעותית, איום מדויק זקוק לטיל אחד בלבד.

כדי לנטרל את האיום, בזרוע הים לא יכולים להסתפק רק בהבאת הספינות לארץ, אלא עליהם להתחיל בתהליך של מבצוע הספינות החדשות שלא נעשה כמוהו בעבר. כל עוד הספינות בגרמניה התהליך מתעכב, ועל כן הגעתן לארץ דחופה.