תחת חשש כבד מהתפרצות נוספת של הקורונה עם פתיחת מערכת החינוך, חזרו הבוקר (א') כחצי מיליון תלמידי כיתות א'־ד' אל בתי הספר. כחודש וחצי לאחר שמוסדות החינוך בישראל נסגרו בשל גל תחלואה שני, מבקשת הממשלה להחזיר את התלמידים למסגרות כדי לאפשר את הסרתן המדורגת של המגבלות שהטילה על המסחר והכלכלה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– פרשת הכפר הבהאי: גואלי האדמות המפוקפקים
– צו השעה של הציונות הדתית
– מהפכה: אמריקנים שנולדו בירושלים יכולים לרשום בדרכון שנולדו בישראל
לפי התוכנית שהקבינט אישר ביום חמישי, ושגובשה בתיאום עם מנהלי בתי הספר ועם הרשויות המקומיות, תלמידי כיתות א'־ד' ילמדו ארבעה ימים בשבוע לפחות בקבוצות של עד 20 ילדים, במתווה שיהיה תקף שבועיים לפני שידונו בו שוב.
למפעילי הצהרונים יתאפשר לערבב ילדים מתוך עד שלוש קבוצות, וליצור מסגרות של 28 ילדים לכל היותר. כל מורה בבית הספר יוכל ללמד בשלוש קפסולות. בניגוד לחזרה ללימודים בספטמבר, הפעם כל התלמידים, מכיתה א' ואילך, יחויבו בעטיית מסכות.
ברשויות שלא יקיימו חמישה ימי לימוד בבתי הספר, השיעורים בימי חמישי יועברו באמצעות זום. בימים הקרובים יבחנו במשרד הבריאות את השלכות פתיחת הגנים על נתוני ההדבקה. עד כה נדמה שפתיחתם לא הביאה לעלייה בתחלואה.
הממונה על הטיפול במגפה, פרופ' רוני גמזו, הביע חשש מפתיחת הלימודים בערים המוגדרות "מהבהבות" – כאלה שהתחלואה הסמויה בהן עלולה להתרחב במהירות. גמזו ביקש מחברי קבינט הקורונה לבחון שוב את ההחלטה לפתוח את הלימודים גם בערים הללו. הצעתו טרם התקבלה.
שרי הקבינט העלו בדיונים דרישות להקל במגבלות הסגר בענפי המשק, ובהם תיירות ומסחר. שר הבריאות יולי אדלשטיין הפציר בשרים שלא ידחפו ליציאה פזיזה: "מי שדוחף ליציאה מהירה נוהג בפופוליזם, ובסופו של דבר יפגע בעסקים שהוא מתיימר לדבר בשמם. גם אני רוצה לחזור לחיים רגילים, אבל אסור לממשלה להיכנע להפקרות בריאותית".
בריאיון שהתפרסם בסוף השבוע במקור ראשון עם ד"ר שרון אלרעי־פרייס, הממונה על בריאות הציבור במשרד הבריאות, היא מסבירה שהפשרה שדורשת הפרדת תלמידים לקפסולות בשעות הבוקר, אך מאפשרת את התערבותם אלה באלה בצהרונים, ממחישה את מורכבות קבלת ההחלטות.
"אנחנו יכולים לשבת במגדל השן ולהנחות מדיניות, אבל אם בסוף היא לא מתכתבת עם המציאות, לא יעזור שנאמר אותה", אמרה. "הייתי מעדיפה שלכל ילד תהיה קפסולה ושלא יראה אף אחד אחר, לא בהסעה ולא בצהרון ולא אחר הצהריים. אבל צריך לפתוח את המשק.
"הלימודים גם חשובים לבריאות הציבור הנפשית. לשבת בבית מול המסכים זה בעייתי".
בישיבת ועדת החינוך של הכנסת בים חמישי אושר המתווה שהותאם עבור ישיבות ההסדר, הישיבות הגבוהות, המדרשות לנשים והמכינות הקדם־צבאיות, ושנועד לאפשר את פתיחתן. זאת לאחר שלפני כשבוע וחצי אושר בקבינט הקורונה מתווה קשיח יותר, שהונהג במוסדות החרדיים. ההחלטה התהפכה לאחר עימות חריג של ראשי המוסדות עם שר הבריאות אלדשטיין, שהסתיים בהסכמה שקטה מול יו"ר ועדת החינוך ח"כ רם שפע.
בניגוד למדיניות "סגר הרמטי" שעליה מצהירות הישיבות החרדיות, במסגרות הדתיות־לאומיות מדברים על "משמעת עצמית". בפועל, מדובר על שלושה מסלולים: מסלול פתוח של 18 תלמידים בקפסולה, שמאפשר לצאת ולהיכנס תחת בקרה, וללא חובת לינה במוסד; מסלול "פתוח לא מתמזג" של עד 50 תלמידים בקפסולה למשך 14 יום, שיותרו בו יציאות רק לצרכים חיוניים וחלה חובת לינה במוסד; ומתווה נוסף לישיבות החרדיות, שבו קבוצות של 50 תלמידים מתבודדות באופן מוחלט למשך שבועיים, ובסיומם כל 250 תלמידים יכולים להתקבץ לקפסולה אחת. חובת השהייה במסלול הזה היא ל־30 יום.
הוספת המסלול הפתוח שנועד למוסדות הציונות הדתית התאפשרה בזכות התחלואה הנמוכה בהם. לדברי מנכ"ל איגוד הישיבות הגבוהות משה גוטמן, מתוך כ־6,000 תלמידים ואנשי צוות בישיבות שנבדקו שבוע שעבר נמצאו 10 חולים מאומתים. מיום ראשון עד חמישי בוצעו בישיבות 11 אלף בדיקות, 6,500 מהן בתוך המוסדות, ו־4,500 בדיקות במתחמי דרייב־אין או בקופת חולים.
ראש מטה איגוד ישיבות ההסדר אורי פינסקי כינה את ההחלטה "ראויה ומוצדקת", ואמר שבישיבות "שמחים להמשיך את לימוד התורה באחריות וברצינות למען עם ישראל".
ח"כ קטי שטרית (ליכוד), שקידמה את השינוי, אמרה: "המתווה מחייב שמירה על כללי הריחוק ולמידה בקבוצות קטנות דרך קבע. אין סיבה שמוסדות שבהם ההנחיות נשמרות בקפדנות והתחלואה נמוכה יישארו סגורים".
