הצהרת ישראל וסודן כי בכוונתן לנרמל את היחסים ביניהן, אמורה להשפיע גם על חזרתם לסודן של אזרחיה השוהים באופן בלתי חוקי בארץ. בפתח ישיבת הממשלה אתמול, אמר ראש הממשלה כי בקרוב תצא לסודן משלחת בכירים ישראלית למפגש עם מקביליהם הסודנים, כדי לדון בשיתופי פעולה בתחומים רבים, כולל בתחום ההגירה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– בנות השירות הלאומי שהקורונה שיבשה להן את התוכניות
– הציבור הדתי צריך להפנים שיצירה היא לא שדה מוקשים
– צוללת, שמלה וקפה: צירופים ששקעו עם הזמן
לפני כחודש, ביקשה המדינה מבג"ץ דחייה לגבי מתן תשובה בעניין הענקת מעמד למבקשי מקלט מחבל דארפור שבסודן, לאחר שנטען כי ישנן התפתחויות ביחסים עם סודן שיכולה להיות להם השפעה על תוצאת העתירה.
אולם מי שפועלים להרחקת מהגרי העבודה הבלתי חוקיים מישראל, לא ממהרים לשמוח. בהודעה מטעמה של הפעילה החברתית שפי פז, נמסר כי "יש חשש כבד שהשמים הפתוחים יביאו עוד גל של מסתנני עבודה ושל איחודי משפחות וכלות בהזמנה". לדבריה, "רשמית יש כרגע בישראל 6,285 מסתננים סודנים, שהם כ-20 אחוזים מהמסתננים בישראל. גם אם ישובו כמה מאות בשנה, מדובר על כעשר שנים שיעברו עד שהם יחזרו לארצם. וזה עוד לפני שמביאים בחשבון אינסוף הליכים משפטיים והפגנות. מישהו באמת מאמין ששופטי בג״צ ישתכנעו שלא נשקפת להם סכנה בסודן? ומכיוון שכרגיל כל ההסכם עמום וחשאי ויש בו יותר הצהרת כוונות מאשר מתווה מעשי, יש לי כמה שאלות לנושאים ונותנים מטעם ראש הממשלה: האם ההחזרה תיעשה רק בהסכמה או גם בכפייה? האם מדובר גם במשפחות עם ילדים? האם יוחזר כל מי שהורשע בביצוע פשע? מה המנגנון שיוקם לצורך השיבה הביתה? איך הממשלה תתמודד עם אינספור השימועים, העררים והעתירות לבג״צ?".
עו"ד יונתן יעקובוביץ', מנהל המרכז למדיניות הגירה ישראלית, אומר כי הוא מבין את הסקפטיות של פז, אבל לא שותף לפסימיות לגבי הגעת מהגרי עבודה בלתי חוקיים נוספים. "ללא ספק הם ידרשו לקבל ויזה כדי להגיע לישראל. מי שיישאר ויפר את תנאי הוויזה, יכולים להרחיק אותו. אני מעריך שיהיו תופעות כאלו אבל לא הייתי אומר שזה צריך להיות החשש המרכזי, אני בוודאי רואה בהסכמים עם סודן צעד חיובי. מתוך כ-17,000 מסתננים סודנים, יצאו מישראל בשנים האחרונות כבר עשרת אלפים.
"על פי ההערכות, קרוב לששת אלפים מהם חזרו לארצם. זה מפריך את הטענות כאילו נשקפת להם סכנה שם. גם לא בחבל דארפור, שם מתנהל סכסוך בעצימות נמוכה כבר למעלה מעשור. בחרטום בירת סודן, חיים מאות אלפי דארפורים בבטחה. למעט מתנגדי משטר בולטים, שגם הם היו פעילים מול המשטר הקודם בסודן ולא הנוכחי, מרביתם של אזרחי סודן יכולים לשוב לארצם ללא כל חשש. כאלפיים מהם, קיבלו מישראל תעודת תושבות זמנית על בסיס הומניטרי, ואין סיבה שגם הם לא יחזרו, אחרי זמן התארגנות נדרש".
עם זאת, יעקובוביץ' בהחלט מסכים כי מרבית השוהים שנמצאים בישראל בשל רצון לשיפור איכות החיים ולא בשל חשש לחייהם במדינות המוצא לא ייצאו במהרה, וזו ההגדרה המתאימה כמעט לכל אזרחי סודן החיים כיום בישראל. "אנחנו למודי ניסיון. בשנה האחרונה היה פה מאבק איתנים על הרחקה של כמה עשרות אזרחים פיליפינים וב-2018 היה קמפיין זילות על גבול הכחשת שואה, שטען מי שיוצא לאוגנדה נשקפת לו סכנת חיים. אז גם כאן יהיה מאבק וזה ייקח זמן".
דו"ח של משרד המודיעין בראשות השר אלי כהן העוסק בתחומי שיתוף פוטנציאלי עם סודן, יכול לאשש את החששות. בדו"ח נכתב כי "מצב היחסים בין ישראל לסודן לא אפשר עד כה החזרה של מבקשי מקלט וכן הוביל למתן מעמד קולקטיבי למבקשי מקלט אלה. שיפור ביחסים בין המדינות עשוי לאפשר החזרה של חלק ממבקשי המקלט לסודן באם יינתנו בטוחות מספיקות לכך שלא יתנכלו לחוזרים. עם זאת, סביר שמבקשי מקלט מחלקים שונים בסודאן (בדגש על חבל דארפור) ימשיכו לקבל מעמד מוגן בישראל, כפי שהם מקבלים במדינות אחרות".
