חלק מהתאגידים הציבוריים בישראל מתנהלים בחוסר שקיפות, ללא קוד אתי ובניגוד עניינים – כך קובע מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדו"ח מיוחד שפרסם היום. 54 תאגידים ציבוריים יש בישראל, והם פועלים במסגרת המגזר הציבורי ומעסיקים כ-15,000 עובדים. תפקידם לקדם עניינים ציבוריים – כאשר חלק מהם מתוקצבים מקופת המדינה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– סקר חדש: 75% מהיהודים האמריקנים יצביעו לג'ו ביידן
– קובי אריאלי לא יכול לסבול שיהודי מוגבל בהר הבית
– אמ"ן בביקורת ואזהרה לממשלה: "מדרון חלקלק לסגר שלישי"
התאגידים הציבוריים פעילים בקשת רחבה של פעילות ציבוריות, בין היתר – תרבות וספורט, ארכיאולוגיה, בטיחות, בריאות, ופיתוח אזורי. בין היתר ניתן למנות את המועצה להסדר ההימורים בספורט, רשות שדות התעופה, מכון התקנים, תאגיד השידור הישראלי, המועצה להשכלה גבוהה, המרכז להנצחת יצחק רבין, רשות הטבע והגנים ועוד.
היקף הנכסים בבעלות כלל התאגידים הללו נאמד בכ-300 מיליארד שקל ואומדן ההכנסות השנתי שלהם עומד על כ-100 מיליארד שקל, כאשר מקורן של חלק מההכנסות הוא מתקציב המדינה.
ואולם דו"ח המבקר, המבוסס על בדיקה שערך במהלך השנתיים האחרונות, מעלה כי רבים מהם מתנהלים בניגוד לנהלים, בחוסר שקיפות וללא כללים מנחים. כך למשל הרכב הדירקטוריון של 55% מהתאגידים שנסקרו פועל בהרכב חסר. לעיתים מדובר בפחות ממחצית מכמות הדירקטורים הנדרשת.
הסקירה מעלה כי ב-40% מהתאגידים אין ולו דירקטור אחד בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית – דרישה בסיסית ביותר בחברות ותאגידים. "בחוק החברות הממשלתיות נקבע כי לכל חברה ממשלתית ימונה דירקטור אחד לפחות שהוועדה לבדיקת מינויים מצאה שהוא בעל מומחיות בתחום החשבונאי והפיננסי, כותב המבקר. "מומחיות בתחום החשבונאי והפיננסי היא בגדר כשירות נחוצה על מנת לסייע לדירקטוריון ולחבריו לפקח על עסקי התאגיד, בייחוד בתאגידים המבצעים פעילות כספית מהותית.".
המבקר בחן גם את מדיניות התאגידים בכל הנוגע למשך כהונתם של נושאי משרה, בהם המנכ"ל, היועץ המשפטי ורואה החשבון. בחינה של 15 מהתאגידים העלתה כי בשישה מהם אין כלל הגבלה על תקופת העסקת המנכ"ל, וחלקם מכהנים כבר מעל 12 שנה בתפקידם. בחלק מהתאגידים הועסקו יועצים משפטיים חיצוניים במשך יותר מ-8 שנים ברציפות ורואה חשבון במשך יותר מעשור.
דו"ח הביקורת מצביע גם על כשלים בכל הנוגע לשקיפות ואתיקה. מבדיקת אתרי האינטרנט של התאגידים עלה כי רק כרבע מהם מפרסמים דוחות כספיים מלאים, כאשר חלק מהתאגידים מפרסמים רק תמצית של דוחות כספיים. כמו כן בכ-30% מהתאגידים שנבדקו לא קיים נוהל למניעת ניגוד עניינים, או קבלת טובות הנאה.
המבקר ממליץ כי כלל התאגידים יפרסמו באתר שלהם נתונים תקציביים, תוכניות עבודה ועדכונים בדבר שלבי מימושן. כמו כן ישלימו גיבוש קוד אתי ויפרסמו אותו באתריהם לידיעת הציבור, וכן ישלימו גיבוש של נהלים מחייבים למניעת ניגוד עניינים.
עוד ממליץ המבקר לבחון, כאמור, בכל תאגיד את הצורך במינוי דירקטור אחד לפחות בעל מומחיות חשבונאית פיננסית כדי לשפר את עבודת הדירקטוריון ואת הבקרה הכספית והחשבונאית על התאגידים.
סוגיה נוספת בה עוסק דו"ח המבקר היא מנהלת הגמלאות במשרד האוצר. מדובר בחלק ממטה השכר באגף החשב הכללי, הממונה על תשלומי הפנסיה התקציבית לעובדי מדינה ועובדי גופים נוספים שנקבעו שפרשו לגמלאות.
בשנת 2019 שילמה מנהלת הגמלאות כ-10 מיליארד שקל לכ-100 אלף גמלאים. התשלומים הללו שכוללים התחייבויות עתידיות בסך כ-650 מיליארד שקל, היושבים כאבן ריחיים על תקציב המדינה, עתידים להגיע לשיאם בשנת 2038. אז תצטרך מנהלת הגמלאות לשלם סכום של 36 מיליארד שקל לפורשים, כשסך התשלומים צפוי להסתיים לקראת רק סוף המאה הנוכחית.
לא פלא אם כן שיש חשיבות רבה לבדיקה וטיוב הנתונים, על פיהם משלמת המנהלת את הפנסיות מקופת המדינה. אלא שדו"ח מבקר המדינה קובע כי אי בקרה וטעויות שונות, גורמות לתשלום מיותר של מיליוני שקלים מקופת המדינה.
מביקורת שערך המבקר עולה כי מנהלת הגמלאות לא מבצעת הצלבת מידע כמו שצריך עם המוסד לביטוח לאומי כדי לבדוק מקורות הכנסה נוספים של גמלאים. הצלבה כזו עשויה לגלות כי לחלקם הכנסות ממקורות אחרים ולכן יש להקטין את קצבתם. תחשיב שערך צוות הביקורת העלה כי מקצבתם של 950 גמלאים בעלי מקור הכנסה נוסף בשנת 2017 נדרש היה לנכות מס מרבי בסך כולל של 30 מיליון שקל, אולם בפועל נוכו 6 מיליון שקל בלבד.
בשנת 2019 החלה המינהלת בתהליך מעבר לספק חדש של מערכת שכר, אולם בבדיקה שערכה, נמצא כי שילמה בדצמבר 2019 לכ-30 אלף גמלאים קצבאות ביתר בסך של 835,287 שקל ולרבבות אחרים קצבאות בחסר. כמו כן התגלו טעויות במיסוי הגמלאות.
המבקר קובע עוד כי מינהלת הגמלאות אינה נוקטת אמצעים כדי לוודא שמספר חשבון הבנק שאליו מועברת הקצבה אכן שייך לגמלאי בהתאם לרשום בבנק ישראל, וכדי למנוע מעילות על ידי עובדיה.
סוגיה נוספת העולה מהדו"ח היא החשש כי גמלאים ממשיכים לקבל קצבה למרות שכבר הלכו לעולמם. נציין כי מינהלת הגמלאות דורשת מגמלאים ומשאירים השוהים בחו"ל יותר משישה חודשים להעביר לידיה אישורי חיים בכל חצי שנה כתנאי להמשך תשלומי הקצבה. אולם הביקורת העלתה כי בחודש מרץ השנה שילמה מינהלת הגמלאות קצבת פרישה ל-177 גמלאים או שאירים ששהו בחו"ל יותר מחצי שנה ולא המציאו אישורי חיים. רק ל-28 מהם היה אישור חיים קודם במערכות.
המבקר קובע כי על מינהלת הגמלאות לפעול לקבלת אישורי חיים מהגמלאים השוהים בחו"ל, לפעול בהתאם לנהליה בעניין מי שלא המציא אישור כנדרש ולשלב במערכותיה בקרות להבטחת קבלת האישורים. מבקר המדינה ממליץ כי מינהלת הגמלאות תנקוט פעולות יזומות ליצירת קשר עם השוהים בחו"ל, כגון שליחת הודעת תזכורת אוטומטית באמצעות הדוא"ל או הטלפון הנייד, וכן תבחן אפשרות למילוי ולשליחה מקוונים של טופס אישור החיים.
עוד ממליץ המבקר לבחון קבלת מידע מקוון על הכנסות הגמלאים מהביטוח הלאומי, נציבות שירות המדינה והממונה על השכר במשרד האוצר ולהצליבו לשם הפחתת קצבאות.
"לאור העובדה כי מספר הגמלאים צפוי לגדול בשנים הבאות ב-120 אלף איש, מומלץ כי מינהלת הגמלאות תטייב את הבקרות הקיימות ותבחן הגדרת בקרות חדשות ככל הנדרש, במטרה לשמור על אוצר המדינה וזכויות הגמלאים, לפעול לתשלום מלא של תשלומי חסר ולגביית החזר של תשלומי יתר", מסכם המבקר.
