הסכמי השלום בין ישראל לאיחוד האמירויות ובחריין גררו זעם פלסטיני רב, ונראה שרוב המאמץ נגד ההסכמים מתמקד בינתיים ברשתות החברתיות. דו"ח של המשרד לעניינים אסטרטגיים שפורסם אתמול (א') מעלה כי השיח ברשתות החברתיות בערבית, בעיקר פייסבוק וטוויטר, שעוסק בתהליכי הנורמליזציה הוא ברובו עוין למהלך, ומתמקד בתקיפת איחוד האמירויות ובחריין.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– מטוסי ה-F-35: אופק חדש מול המפרץ או ערעור היציבות האזורית?
– דעה: די לפילוג: הגיע זמנו של הרוב הדומם להרים את הקול
– בעיצומו של המשבר: נפתח מושב החורף של הכנסת
מנתוני המחקר עולה, כי יחסי הנורמליזציה הנרקמים בין ישראל לאמירויות זכו לסנטימנט שלילי בשיעור של כ-90 אחוז, בעוד שרק 5% מהפעילים בשיח הביעו תפיסה חיובית מוחלטת. כמו כן המילה 'שלום', שמגלמת בתוכה תפיסה חיובית, נעדרת מהשיח כמעט לחלוטין. הגולשים מפנים את כעסם בעיקר כנגד איחוד האמירויות, ומכנים את הקשר שלהם עם ישראל – בגידה, צביעות וכניעה לארה"ב.
על פי הניתוח של המשרד לעניינים אסטרטגיים, יש מי שגורם לעוינות הזו באופן מכוון: "השיח השלילי ברשתות החברתיות מוזן בעיקר על ידי גורמי ההתנגדות להסכם, ובראשם איראן, חיזבאללה, חמאס והרשות הפלסטינית, לצד שורה של ארגוני חברה אזרחית המקדמים דה-לגיטימציה נגד ישראל. הללו מנסים לייצר מראית עין של התנגדות גורפת בעולם הערבי להסכמים, ולכל הפחות 'רועשת', ובכך לנסות ולהרתיע מדינות נוספות ללכת בדרכן של האמירויות ובחריין", נכתב.
אין זה סוד כי גופים הממוקדים בפעילות רשת דוגמת "האינתיפאדה האלקטרונית" ואחרים, הציבו את הנורמליזציה בין ישראל למפרץ על הכוונת. אחת הטענות האחרונות המופצות דרכה, היא כי ההסכם כולו הוא פרי עמלם של סוחרי נשק.
אשר פרידמן, בעבר בכיר במשרד לעניינים אסטרטגיים, המקיים כיום מיזמים פרטיים להעמקת ההיכרות בין פעילי רשת ישראלים ואמירתיים, אומר כי נתוני הדו"ח "מצביעים בדיוק על ההבדל בין תרבות הסובלנות והחינוך לדו-קיום באיחוד האמירויות, לבין תרבות ההסתה האנטי-ישראלית והחינוך לשנאה ברש"פ, באיראן, ולצערנו גם במדינות ערביות נוספות באזור". פרידמן מוסיף כי "נראה שהמאמצים של המערכת הישראלית, כולל משרד החוץ, והרשת הפרו-ישראלית לדבר ישירות לאנשים בעולם הערבי בערבית דרך הרשתות החברתיות משתפרים ומשתכללים, אבל בוודאי כדאי להרחיב את המאמצים האלו".
ואכן, דו"ח המשרד לעניינים אסטרטגיים מעלה כי "באיחוד האמירויות ובבחריין היו מודעים ל'מתקפה' ההסברתית הצפויה, ולכן נערכו מבעוד מועד עם שורה של מהלכים ומיזמי נורמליזציה. היערכות זו כללה, בין היתר, פעילות ברשתות החברתיות; ניגוני המנון 'התקווה' אקראיים; שיתופי פעולה מוזיקליים, כגון קליפים משותפים; ראיונות גורמים ממשלתיים ולא ממשלתיים בתקשורת; ושיח דתי מצד גורמים דתיים פופולריים שתומכים בנורמליזציה. זאת, תוך שיווק היתרונות הכלכליים (למשל, פרוייקטים בתחומי ההיי-טק והבנקאות) והמדיניים (ביטול הכוונות להחלת הריבונות), הנובעים מ'פירות הנורמליזציה'".
בדו"ח נטען כי ישראל לא נערכה באופן ממוסד למערכה וירטואלית נגדית. יש לציין, כי אם היה צורך במערכה כזו, הרי שהמשרד לעניינים אסטרטגיים, הוא עצמו שאמור היה לכאורה לנהל אותה. השרה לנושאים אסטרטגיים, אורית פרקש-הכהן, מסרה כי "נפעל לקדם מהלך תודעתי חיובי ארוך טווח בערבית, שיציג את היתרונות של ההסכמים, ויאפשר לקהל הערבי המתון להיחשף למידע שאיננו מוטה נגד הנורמליזציה".
עם זאת, השרה פרקש-הכהן, שקיבלה את תיק התיירות במקום אסף זמיר המתפטר, אמורה בשבועות הקרובים לעזוב את המשרד, ובמקומה יעמוד בראש המשרד השר מיכאל ביטון. בריאיון בשבוע שעבר לגלי צה"ל אמר ביטון כי ישמח לאחד את פעילות המשרד לעניינים אסטרטגיים, המופקד על המערכה כנגד ה-BDS אל תוך משרד קיים. ולתפיסתו, אין צורך במשרד נפרד עבור פעילות זו.
