לבנון נתונה במשבר פיננסי קשה. גלגל ההצלה שהשליך נשיא צרפת עמנואל מקרון לממשלה כלל הרבה סוכריות, אבל גם צפרדע אחת שהלבנונים לא יכולים לבלוע. ארה"ב ומדינות המערב הודיעו כי הן מוכנות להירתם לסיוע כלכלי שיכול להציל את לבנון, אבל דרשו רפורמות כלכליות. שקיפות כלכלית היא הסעיף המרכזי ברפורמות, וזוהי אבן הנגף שעומדת בין הלבנונים ובין עתיד אחר שאותו מבקש הדור הצעיר הגודש את הכיכרות.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– מרבית המחלימים מקורונה מדווחים על תופעות לוואי כרוניות
– צפו: הצצה למתחם הקורונה התת קרקעי הגדול בישראל
– מרבית המחלימים מקורונה מדווחים על תופעות לוואי כרוניות
השקיפות הכלכלית דורשת מארגון חיזבאללה – חלק בלתי נפרד מהממשלה והגוף ששולט למעשה בפרלמנט ובמדינה – לחשוף את מקורות המימון שלו. על פי ההערכות, התקציב השנתי של חיזבאללה עומד על 1.1 מיליארד דולרים.
עד מלחמת לבנון השנייה, כ־80 אחוזים מהכסף הגיע מאיראן. האחרונה היא גם זו שסייעה גם לשקם את ההרס העצום שהנחית צה"ל על לבנון בכלל ועל ביירות בפרט במהלך מלחמת לבנון השנייה ב־2006. מלבד 1,200 הרוגים בצד הלבנוני, רבבות מבנים חרבו ועשרות גשרים; הנמלים ושדות התעופה נהרסו וכבישים הוצאו משימוש. ממשלת לבנון העריכה את הנזק בכ־5.9 מיליארד דולרים. האיראנים ניצלו אז את מצוקתם של הלבנונים, ובד בבד עם שיקום המדינה, העמיקו את אחיזתם בארץ הארזים ואת השפעתם עליה.
בנאום שנשא בטלוויזיה ב־2016 הצהיר חסן נסראללה כי תקציב ארגונו, הכנסותיו, הוצאותיו, כל מה שהוא אוכל ושותה, כלי הנשק והרקטות שלו – הם מהרפובליקה האסלאמית של איראן. ההצהרה הייתה חסרת תקדים, אך היא גם לא הייתה נכונה.
ארה"ב וממשל אובמה פתחו ב"פרויקט קסנדרה", שחקר את הקשרים של חיזבאללה עם ארגוני פשע בדרום אמריקה ובמרכזה, באפריקה ובאירופה. הפרויקט קבע כי חיזבאללה עבר טרנספורמציה מארגון טרור לבנוני לארגון פשע בינלאומי, שעוסק במכירת סמים, בהברחת נשק ובהלבנת הון בארבע יבשות. כך, בנוסף לתמיכה נרחבת מאיראן, חיזבאללה מממן במשך עשרות שנים את הטרור שלו ואת השקעתו בבסיס התמיכה השיעי בפעילות מסחרית ענפה.
כשהוא חוסה מאחורי מדינת לבנון כפלטפורמה לפעילות פוליטית לגיטימית כביכול, הארגון ממשיך את פעילותו הכלכלית הקרימינלית, שכוללת בניית רשת נרחבת של הפצת סמים בשיתוף עם קרטלי סמים מדרום מרכז אמריקה, הלבנת כספים בינלאומית ומכירת נשק בלתי חוקי לכל דורש.
שתי רשתות־ענק להפצת סמים שפעלו למען חיזבאללה התגלו בעשור שעבר. איימן ג'ומה, לבנוני־קולומביאני שחבר לקרטל הסמים המקסיקני "לוס זטאס", תיאם משלוחי קוקאין למערב אפריקה, לאירופה, למזרח התיכון ולארה"ב. את הכסף הלבין באמצעות הבנק הקנדי־לבנוני, ובסך הכול הועברו לחיזבאללה כ־250 מיליון דולר. ב־2011 הוא הואשם בארה"ב בהפצת סמים ובהלבנת הון.
ארגונים בינלאומיים וישראליים חשפו את הבלוף וגרמו למדינות רבות להסיר את הבידול בין הזרוע הפוליטית של חיזבאללה לזרוע המבצעית, ולפגוע במערך הכספי של ארגון הטרור
ברשת אחרת, שנחשפה ב־2016, היו חברים 60 אנשי חיזבאללה מצרפת, בלגיה, גרמניה ואיטליה, שהלבינו כספי סמים: בחודשים הטובים הם הצליחו להלבין מיליון אירו בשבוע, בעיקר דרך גרמניה. בארגון חיזבאללה ניצלו את החוק שהונהג בעבר בגרמניה, שהתיר לרכוש בתים במזומן. בתקופה קצרה הייתה עלייה ברכישת נדל"ן בגרמניה מצד אירופים ממוצא לבנוני.
דרך אחרת שבה משתמש ארגון חיזבאללה להלבין את כספי הסחר בסמים, היא רכישת מכוניות יוקרה במזומן. אחרי הרכש המכוניות מועמסות לספינות במכולות. בתוכן נארזים גם שעוני יוקרה וזהב שאפשר לרכוש במזומן. המשלוחים מגיעים לחוף־השנהב, לטוגו ולמדינות נוספות באפריקה, שבהן יש נציגים שיעים המקושרים לחיזבאללה. משם המכוניות ומוצרי היוקרה מיוצאים למדינות המפרץ הפרסי וגם בחזרה ללבנון. על פי ההערכות של ארגונים העוקבים אחר הפעילות העסקית של חיזבאללה, כ־20 אחוזים מהכסף המולבן חוזר לארגון.
הקהילות השיעיות הפזורות באירופה, בארה"ב, בדרום אמריקה ואפילו באפריקה, פועלות יחד למען תחיית האסלאם השיעי. כחלק מהאמונה של האסלאם, שמצווה על צדקה, הלבנונים השיעים מעבירים את תרומותיהם למען התנועה השיעית חיזבאללה, והכספים מהווים 20 אחוזים מההכנסות של הארגון.
הצטרפות חיזבאללה למלחמה של איראן למען שרידותו של משטר אסד, הגדילה באופן משמעותי את הוצאות הארגון. שליחת לוחמים למלחמה בסוריה, תשלום למשפחות שבניהן נפלו בקרבות, טיפול בפצועים וגיוס מורחב של נערים שיעים, היו רק חלק מההוצאות הנלוות.
הסנקציות שהטילה ארה"ב על איראן בעקבות פרויקט הגרעין שלה, פגעו קשות במקור המימון העיקרי. עם החרפת הסנקציות נדרש חיזבאללה להגביר את המאמצים העצמיים להשגת כספים בתחום הסמים והלבנת ההון. הבידול בין הזרוע הפוליטית של חיזבאללה לזרוע המבצעית הטרוריסטית סיפק הגנה לפעילי הארגון לעבוד במדינות אירופה, באפריקה ובארה"ב. פעילות של ארגונים בינלאומיים וישראליים הצליחה לחשוף את הבלוף ולגרום למדינות רבות להסיר את הבידול ולפגוע במערך הכספי של חיזבאללה.
מחסום הפחד קורס
הטלת "חוק קיסר" על ידי ארה"ב, חוק שמטיל סנקציות כלכליות על כל מי שמסייע לשלטון בשאר אל־אסד בסוריה, פגעה כמובן גם בארגון חיזבאללה. חשבונות בנק של בכירים בארגון ושל אנשי עסקים שעבדו עימו והיו חלק ממערך הלבנת ההון, סומנו ונכנסו לכוונת הפיננסית של ארה"ב ומדינות אירופה, וכך גם העברת הכספים ועסקי הנדל"ן, ורכישת מכוניות ומוצרי היוקרה.
חשיפת דרכי המימון של ארגון חיזבאללה והסנקציות האמריקניות על איראן ועל הארגון, מצֵרות את מרחב הפעילות הפיננסית של חיזבאללה. הארגון הלבנוני מוצא עצמו מאותגר יותר ויותר להשיג את הכסף הדרוש לו. המצב הבעייתי שעומד בפני חסן נסראללה, מקבל ביטוי חריג גם בקרב הדור הצעיר. להפגנות של הלבנונים מהזרם הנוצרי והסוני נגד השחיתות השלטונית מצטרפים בעת האחרונה גם צעירים שיעים. ביקורת נגד ארגון חיזבאללה והעומד בראשו הייתה נדירה מאוד בעבר; בדרך כלל היא הייתה מסתיימת גם בהיעלמות מסתורית של המבקרים או לפחות בסדרת מכות והשפלה פומבית של המדברים בתקשורת, עד שחזרו בהם מהביקורת ועברו לדברי שבח וקילוסין למנהיג המהולל נסראללה. בזמן האחרון מחסום הפחד הוסר, וצעירים שיעים מצטרפים להפגנות בדרישה לשינוי.
