זה לא הסכם שלום ולא נורמליזציה, אבל יש סיבה טובה להתרגש. בשבוע הבא יחלו שיחות על קביעת הגבול הימי בין ישראל ללבנון. לבנון בהגדרה היא מדינת אויב. עשור שלם של משא ומתן עיקש ורגיש קדם לרגע הזה, בעוד חיזבאללה עושה כל שביכולתו כדי להפריע לפתיחת שיחות עם מדינת ישראל.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– פרשת הכלב מבת-ים: הראליטי של הפשע
– בניגוד לחוק? אסירים בטחוניים ממשיכים לקבל כספים מרש"פ
– הציבור הישראלי חייב לדרוש הסבר מראש השב"כ
את נקודת המפנה אפשר אולי לסמן באותו רגע שבו דיוויד סאת'רפילד, אז עוזר שר החוץ האמריקני לענייני המזרח התיכון, לקח את העניינים לידיים. סאת'רפילד, שסיים את תפקידו בשנה שעברה, מכהן כעת כשגריר ארה"ב באנקרה. את מקומו תפס סגנו דיוויד שנקר. זו הייתה שנה לגמרי לא קלה עבור שנקר. הוא טייל הלוך ושוב בין ישראל ללבנון רק כדי להגיע להבנות המינימליות ביותר, שאותן תיאר כ"בזבוז זמן מצער".
אבל בראשית אוגוסט הודיע לפתע יו"ר הפרלמנט הלבנוני, נביה ברי, כי הדיונים המקדימים עם וושינגטון לקראת שיחות על הגבול הימי עם ישראל הגיעו לישורת האחרונה. המצב הכלכלי הקשה, ובהמשך גם הפיצוץ בנמל ביירות, הכניסו את לבנון כולה להלם. המדינה נקלעה למשבר פוליטי, אזרחי, כלכלי וחברתי חסר תקדים, והאצבע המאשימה כוונה אל חיזבאללה.
אבל אפילו בשיאו של הלחץ נראה כי דרוש היה פוש נוסף. במהלך ועידה וירטואלית שקיים מכון ברוקינגס בתחילת ספטמבר, אמר שנקר כי "בשל סיבה כלשהי, בלתי מובנת לחלוטין, אין בלבנון את תחושת הדחיפות הדרושה, למרות שמדובר פה בכסף שממתין למדינה במשבר כלכלי עמוק". הוא סירב לחשוף את מה שכינה "אבסורד" שמונע מלבנון להידבר, אבל אמר שאם הבעיה לא תיפתר ישקול לחשוף אותה.
האיום כנראה עשה את שלו. בשבוע שעבר הכריז נביה ברי, ראש הפרלמנט הלבנוני, כי הושג הסכם המסגרת שיאפשר פתיחת משא ומתן בין ישראל ללבנון על הגבול הימי והיבשתי המשותף. בעקבות ההודעה הזו פרסם שר האנרגיה הישראלי יובל שטייניץ כי שתי המדינות יקיימו מגעים ישירים בתיווך אמריקני, על גבול המים הכלכליים ביניהן. "מטרתנו להביא לסיום המחלוקת בנושא תיחום המים הכלכליים בין ישראל ללבנון, במטרה לסייע בפיתוח משאבי הטבע לטובת כל עמי האזור", אמר.
שנקר ינחת כאן בשבוע הבא, ב־12 באוקטובר. השיחות עצמן צפויות להיפתח יומיים אחר כך בעיירת הגבול הלבנונית נאקורה, שבה שוכן מטה האו"ם. במקור ביקשה לבנון כי גם האו"ם וגם האמריקנים ישמשו כמתווכים בשיחות נאקורה, אולם ישראל התנגדה לאו"ם כגוף מתווך. בעת ביקורו בישראל בשבוע שעבר הודיע שנקר לשר החוץ גבי אשכנזי כי העמדה הישראלית התקבלה. האו"ם יארח את השיחות בנאקורה, אך את המשא ומתן תנהל ארה"ב. המשלחת הלבנונית תורכב מנציג נשיא לבנון מישל עאון ומקצינים בצבא לבנון. המשלחת הישראלית תנווט על ידי השר יובל שטייניץ.
השאלה הגדולה היא איך יתנהל חיזבאללה אל מול השיחות. במהלך השנים הוא תקע פעם אחר פעם מקלות בגלגלי השיחות. הבסיס העקרוני להתנגדות ארגון הטרור נבע מהחשש שהסכם גבולות עם ישראל ישמוט מתחת רגליו את הבסיס להמשך המוקוואמה, המאבק בישראל, ומכאן גם את ההצדקה להמשך קיומה של התנועה. זה לא השתנה. אולם בניגוד לעבר הפעם הארגון לא נמצא במצב שבו הוא יכול לצאת בפומבי נגד השיחות, שכן בלבנון הן נראות כרגע כמקור היחיד כמעט שיכול להוציא את המדינה, לפחות באופן חלקי, מהתהום הכלכלית שהיא הידרדרה אליה.
האזורים עתירי הגז הטבעי בתחום המים הכלכליים של לבנון נמצאים דווקא סמוך לגבול המים הכלכליים של ישראל. בהם בלוק 9 המפורסם, אך גם בלוקים 8 ו־10 הסמוכים. הסכם על הגבול המשותף יאפשר לישראל ולבנון להגיע להבנות שיאפשרו סוף סוף להתחיל פעילות חקר וקידוחים, שיסללו את הדרך לניצול משאבי הגז.
מפרידים בין ים ליבשה
הדגש בשיחות האלו הוא על הגבול הימי, אך על הפרק נמצאות עדיין המחלוקות לאורך קו הגבול היבשתי המכונה "הקו הכחול". ד"ר בני שפנייר, עמית מחקר במרכז לחקר ביטחון ואסטרטגיה ימית באוניברסיטת חיפה, אומר כי לאורך הקו הכחול יש עדיין 13 נקודות חיכוך בעלות משמעות טקטית או אסטרטגית. אולם המוקש הזה נוטרל כנראה, לפחות זמנית, על ידי האמריקנים. אם עד כה נטו הלבנונים לקשור בין שיחות על הגבול היבשתי לגבול הימי, האמריקנים הצליחו לנתק את הקשר הזה. בתדרוך לעיתונאים בשבוע שעבר אמר שנקר כי שיחות בדרג מומחים לחידוש הדיאלוג על הנקודות שבמחלוקת בקו הכחול, יתנהלו במסלול נפרד מהשיחות שצפויות להיפתח בימים הקרובים.
הכתבה המלאה תתפרסם מחר (ו') בגיליון לבנון שלא הכרתם – מוסף יומן מקור ראשון
