את ארמון הנציב, מבנה מפואר המיועד לשימור, הקימו הבריטים בתקופת המנדט לצורך מגוריו של הנציב העליון. במלחמת ששת הימים כבשה אותו ישראל מאת הירדנים, בקרב שנהרגו בו ארבעה מלוחמי החטיבה הירושלמית. לאחר המלחמה נענתה ממשלת ישראל לבקשת מנכ"ל האו"ם דאז ואפשרה לסוכנות UNTSO שהשתכנה במקום לשוב ולהשתמש בו.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– צה"ל רכש אלפי שופרות וערך סדנת תקיעת שופר לחיילים
– את השנה הזו אנחנו מקבלים בדממה
– דעה: מבהלה וחרדה למקור השראה: כך תעברו את הבידוד
הסוכנות הוקמה ב־1948 כדי לשמור על הפסקת האש ב"הפוגה הראשונה" במלחמת העצמאות ולאחר מכן על יישום הסכמי שביתת הנשק.
להרשאת הממשלה קדם ויכוח ציבורי ודרישה כי יובהר שהמבנה בבעלות ישראלית, והאו"ם הוא רק דייר. נערכו אפילו הפגנות מול המבנה, ונטען בהן כי העברתו לאו"ם היא פגיעה בריבונות הישראלית המתחדשת בבירה.
למרות זאת, לא דרשה ממשלת ישראל תשלום שכירות. אף שמאז 1967 הפיקוח על הפסקת האש כבר אינו רלוונטי, כוחות האו"ם עדיין יושבים במבנה ואף הרחיבו את אחיזתם בו, בביצוע עבודות בנייה ללא אישור לצורכיהם. באתר האינטרנט של הכוח מפורט כי בירושלים יושבת "מפקדה" של UNTSO, שמפקחת על פעילות כוחות האו"ם בכל האזור, כגון בגבול הצפון. אלא שמפקדה כזו יכולה לשבת בכל מבנה אחר שיירכש או יישכר כדין.
לפני יותר משלוש שנים עתרה רגבים לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד עיריית ירושלים והאו"ם. ברגבים זיהו בנייה בלתי חוקית של משרדים, תחנת דלק וחללי אחסון שנוספו במתחם ארמון הנציב, ודרשו שכוח האו"ם השוכן בבניין ינהג כנדרש בחוקי הבנייה הישראליים.
לפני כשנתיים וחצי קבע בית המשפט כי על המדינה לעדכן בתוצאות המשא ומתן הדיפלומטי המתנהל בעניין מול האו"ם. מקורות המעורים בדיונים שנערכו בנושא במשרד החוץ אישרו לנו לפני כחצי שנה כי על אף עבירות הבנייה שאיש אינו מכחיש, אין עניין "לשבור את הכלים" מול הסוכנות של האו"ם.
ביום שלישי שעבר, לאחר יותר משלוש שנים, הוגשה תשובת המדינה לבית המשפט, ובה נאמר כי "המדינה שמחה לבשר כי המגעים הדיפלומטיים אשר נוהלו עם האו"ם בשנים האחרונות נשאו פרי", ושלפי סיכום שהושג, עבודות בנייה עתידיות נדרשות להיעשות על פי חוק.
וכך כתבה המדינה: "הצדדים הגיעו להסכמה שכל עבודות בינוי עתידיות של האו"ם במתחם ארמון הנציב יתאמו באופן מהותי לדיני התכנון והבנייה וייעשו בהתאם למתווה המוסכם".
עם זאת, בנוגע למה שכבר נבנה המדינה אינה מתכוונת להתווכח: לפי התשובה, נציגים של עיריית ירושלים ושל הוועדה המקומית לתכנון ובנייה סיירו במבנה ובדקו את תוכניות העבודה. "לאור האמור לעיל והעובדה כי עבודות מושא העתירה הושלמו זה זמן רב, ובהתחשב בטענות המדינה שפורטו כבר בכתב התשובה, ובהן המעמד המיוחד של האו"ם, הצורך בפתרון הנושא בערוצים דיפלומטיים, העובדה שהצדדים הגיעו להסדר הנוגע לבינוי העתידי אם יבוצע, ושיקול הדעת הרחב המסור למדינה בנוגע לאכיפת דיני התכנון והבנייה, סבורה המדינה כי העתירה התייתרה ודינה להימחק, ובית המשפט הנכבד מתבקש למוחקה".
ברגבים הגישו תגובה להודעת המדינה, ובה הם מציינים כי לא ברור מה מועיל ה"סיכום" עם המדינה, אם בכל מקרה האו"ם כפוף לחוקי התכנון והבנייה. "לא בכדי שתקה המדינה בבקשתה ולא פירטה דבר וחצי דבר בעניין האישורים שקיבלה בנוגע לבנייה הבלתי חוקית הקיימת במתחם… ברי כי המבנים הבלתי חוקיים לא קיבלו היתרי בנייה כנדרש בחוק, על כל האישורים הנלווים לקבלת היתרים מעין אלו", נכתב בתגובת רגבים.
