"תנועת הריבונות", פרסמה הבוקר (א') לתומכיה מספרי טלפון של שרים בממשלה, בבקשה כי יפנו אליהם וידרשו מהם לוודא את פרטי ההסכם בין ישראל לבחריין, שעתיד להיחתם ביום שלישי. החשש הוא כי בתוך ההסכמים נכללת גם דרישה להקפאת התיישבות או אפילו להקמת מדינה פלסטינית.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– החוקר שזיהה את עקבותיו של זדורוב מדבר לראשונה
– בג"ץ בחר שלא לבטל חוק, אבל זו לא סיבה למסיבה
– השלום בדרך: באמירויות שוקלים לקנות את נמל חיפה
פרטיהם המלאים והסופיים של ההסכמים בין ישראל לבין בחריין ואיחוד האמירויות עדיין לא ידועים. שרי ממשלה מכחול לבן וכן מהליכוד שנשאלו אודותיהם, השיבו כי אינם מכירים את הפרטים. גורמים במשרד החוץ אמרו כי הנוסח הסופי עדיין לא קיים, וכי היועץ המשפטי של המשרד, טל בקר, יתלווה לפמליית ראש הממשלה לסגירת ההסכמים הסופית.
כזכור, לאחר פרסום ההסכם עם איחוד האמירויות לפני כחודש, אמר טראמפ כי ישראל ניאותה להשעות את "פעילות ההתנחלות" שלה. גורם בבית הלבן, אמר כי כוונתו של הנשיא הייתה להשעיית הריבונות ולא ההתיישבות, וגם בסביבת ראש הממשלה אמרו אז כי הקפאת בנייה לא נכללה בהסכם.
ראש הממשלה נתניהו ימריא הלילה לוושינגטון, כדי להשתתף בצהרי יום שלישי בטקס חגיגי במיוחד בבית הלבן. צפויים להיחתם בו הסכמי שלום בין ישראל לאיחוד האמירויות, וכן בין ישראל לבחריין.
ההסכם עם בחריין הפך פומבי ביום שישי אחר הצהריים, פחות מחודש לאחר ההסכם עם האמירויות. "לקח לנו 26 שנים להגיע מהסכם השלום השני עם מדינה ערבית להסכם השלום השלישי, ולקח 29 יום להגיע להסכם השלום עם המדינה הרביעית, ויהיו עוד", אמר ראש הממשלה נתניהו ביום שישי. "זה עידן חדש של שלום. שלום תמורת שלום. כלכלה תמורת כלכלה. אנחנו השקענו בשלום במשך שנים ארוכות ועכשיו השלום ישקיע בנו", הוסיף נתניהו, לאחר שיחת הטלפון שקיים עם מלך בחריין.
שר החוץ גבי אשכנזי, שוחח גם הוא בטלפון עם מקבילו הבחרייני ובירך אותו על החלטת ממשלתו. "ליחסים בין שתי המדינות משמעות אסטרטגית וכלכלית ואני בטוח שנוכל להמשיך ולשלב את מאמצינו, כדי לשמר את היציבות באזור ולהביא להישגים עבור שתי המדינות".
לאחר ביקור המשלחת האמריקנית-ישראלית באבו-דאבי לפני כשבועיים, המשיכו הנציגים האמריקנים ובראשם ג'ארד קושנר, לפגישות נוספות במפרץ ובהן גם במנאמה בירת בחריין. בוושינגטון הייתה שאיפה גדולה להביא אל הטקס ביום שלישי הקרוב מדינה ערבית נוספת שתחתום עם ישראל, ובחריין, עימה מנהלת ישראל קשרים לא רשמיים ולא גלויים לאורך שנים, עשתה את הצעד. בחורף 2019 נפגש נתניהו עם נציגי בחריין ומדינות נוספות במסגרת ועידת ורשה שכינסו האמריקנים, בה נדונה דרך ההתמודדות האזורית עם האיום האיראני. שר החוץ של בחריין נשאל שם על אפשרות של כינון יחסים עם ישראל, והשיב כי זה יקרה בסופו של דבר.
בקיץ שעבר, אירחה בחריין את הוועידה הכלכלית שהייתה השלב הראשון בפרסום תכנית השלום האמריקנית. מטרת הוועדה הייתה לקדם מענקים משמעותיים שיינתנו ממדינות האזור לקידום כלכלי פלסטיני, אם הפלסטינים יצטרפו לתכנית. אך הם סירבו בתוקף, החרימו, ואף איימו על אנשי עסקים פלסטיניים שלא יעזו להצטרף.
הודעת טראמפ על ההסכם עם איחוד האמירויות כללה את הסכמת ישראל להשעיית החלת הריבונות. ההודעה ביום שישי בנוגע לבחריין, הודתה לבחריין על אירוח הוועידה אשתקד, וכן נכתב בה כי "הצדדים ימשיכו במאמציהם להשיג פתרון צודק, מקיף ומתמשך לקונפליקט הישראלי-פלסטיני, שיאפשר לפלסטינים להבין את מלוא הפוטנציאל שלהם", וכי ישראל מאשררת כי כל מוסלמי שיבוא בשלום, יוכל לבקר ולהתפלל במסגד אל-אקצה, שבפאתי הר הבית.
