יותר מ-50 אחוזים מערביי ישראל אינם משלימים עם כך שהמדינה תהיה בעלת רוב יהודי ואינם מכירים בה כמדינה יהודית ודמוקרטית – כך עולה ממדד החברה הישראלית-ערבית לשנת 2017 שערך פרופ' סמי סמוחה מאוניברסיטת חיפה. הנתונים מצביעים על ירידה משמעותית לעומת נתוני 2015.
סקרי המדד השנתי על יחסי ערבים-יהודים בישראל נערכים החל משנת 1976. בסקר הנוכחי, שנערך בחודשים מאי-אוגוסט 2017, השתתפו 700 ערבים ו-700 יהודים המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת של כל קבוצה. מנתוני המדד עלה כי חלה הידרדרות בלגיטימיות של היהודים והמדינה בעיני הערבים ולהיפך. במדד שפורסם לפני כשנתיים, הכירו 65.8% מהערבים בזכות הקיום של ישראל לעומת 58.7% ב-2017.
כמו כן, ההכרה בלגיטימיות של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ירדה בשיעור ניכר. הירידה החדה ביותר התרחשה בשיעור ההשלמה של הערבים עם אופייה של המדינה על פי העקרונות של מדינה בעלת רוב יהודי, הכרה בשפה העברית כשפה הרשמית השלטת, הכרה בתרבות העברית-ישראלית הייחודית של המדינה ועם יום השבת כיום המנוחה שבה.
יחד עם תחושות הניכור למדינה היהודית-דמוקרטית והמאפיינים שלה, עלה כי 61.9% מערביי ישראל חושבים שהמדינה היהודית היא מקום טוב לחיות בו ו-60% מעדיפים לחיות בה מאשר בכל מדינה אחרת בעולם. נתון מעניין אודות התמיכה במדינה הפלסטינית בקרב האוכלוסייה הערבית ביו"ש הראה כי 77.4% מערביי ישראל אינם מוכנים לעבור למדינה פלסטינית כאשר תקום. רבים מאמינים כי "כאשר הם רואים את אי-השקט ואת אי-היציבות בעולם הערבי מאז התחלת האביב הערבי ב-2011, הם מרגישים שטוב שהם חיים בישראל".
עוד כתבות באתר מקור ראשון
–"הקצין העוין ביותר לחמאס": אבי דיכטר מככב באתר פלסטיני
–גיוס, תקציב, חוק לאום: מאחורי הקלעים של המשבר הקואליציוני
–עייף וחולה: הפלסטינים מתכוננים ליום שאחרי אבו מאזן
ממחקרו ארוך השנים של סמוחה עלה עוד כי בקרב הציבור היהודי נרשמה ירידה בנכונות לגור ליד שכן ערבי, לאפשר לילדיהם ללמוד בבית הספר יחד עם תלמידים ערבים או להיכנס ליישוב ערבי. "ועדיין, רוב ערביי ישראל חושבים שישראל היא מדינה שטוב לחיות בה ורוב היהודים מוכנים לנקוט צעדים שיגבירו את השוויון, כל עוד אינם פוגעים בצביונה היהודי של ישראל", ניתח פרופ' סמוחה.
מנגד, הוא מצא במחקרו כי בקרב יהודים נרשמה ירידה מקבילה בלגיטימיות המיעוט הערבי. שיעור היהודים המכירים בזכות הערבים לחיות במדינה כמיעוט בעל זכויות אזרח מלאות ירד מ-79.7% ב-2015 ל-73.8% ב-2017, שיעור המסכימים עם מעמד הערבים כמיעוט בעל זכויות אזרח מלאות במדינה יהודית ודמוקרטית ירד מ-74.9% ל-68.1%, ושיעור היהודים המקבלים את הערבים כחברים מלאים בחברה הישראלית ירד מ-69.5% ל-61.1%. קרוב ל-70% מהנשאלים היהודים הסכימו ש"דרוש חוק שיקבע כי דמוקרטיה תתקיים בישראל רק אם איננה פוגעת במדינה יהודית". פרופ' סמוחה הסביר כי "נראה שרוב הציבור היהודי, חוץ ממיעוט קטן המשייך את עצמו לשמאל, תומך בחוק לאום חדש שמכפיף את הדמוקרטיה לאופייה היהודי של המדינה ובכך מרע את מעמד המיעוט הערבי.
תשתית איתנה לדו-קיום
למרות ההרעה הזו בעמדות היהודים, מדגיש פרופ' סמוחה, עדיין יש רוב גדול מהם המקבלים את הערבים כמיעוט בעל זכויות מלאות וכחלק בלתי-נפרד מהחברה הישראלית. כך, למשל, 60.7% מהיהודים ב-2017 מסכימים עם החלטת הממשלה מסוף 2015 לבצע תכנית חומש גדולה בהיקף של 15-10 מיליארד שקלים לפיתוח המגזר הערבי. למרות הנתונים שמראים על נכונות פחותה יותר מצד יהודים לחיים משותפים ולבתי ספר מעורבים יהודים-ערבים.
לדבריו, למרות ההרעה בנכונות לשילוב, הנתונים הללו מראים על פתיחות גדולה הן של הערבים והן של היהודים לקיום יחסים בחברה הישראלית השסועה לעומק. הוא מסביר את ההרעה בעמדות הערבים והיהודים בפעולות ממשלת הימין לצמצום הדמוקרטיה ומאבק הערבים, אינתיפאדת הצעירים הפלסטינים, היעדר משא ומתן בין ישראל והפלסטינים והעדר מודעות לפי שעה להשקעות המדינה במגזר הערבי.
"למרות השסע העמוק בין ערבים ליהודים ומגמת ההחרפה בעמדות הערבים לאורך זמן והחרפה בעמדות היהודים בשנים האחרונות, סקרי העמדות מאז 1976 מצביעים על המשך קיומה של תשתית איתנה לדו-קיום ערבי-יהודי בישראל. רוב הערבים ורוב היהודים מאמינים בחברה משותפת, מקבלים את המדינה בתחום הקו הירוק כמסגרת שבה יתקיימו היחסים ביניהם, חשים שישראל היא מקום טוב לחיות בו, מחויבים לדמוקרטיה כמנגנון להסדרת היחסים ביניהם ומסכימים ששוויון אזרחי הוא הבסיס לדו-קיום ויעד ממלכתי חשוב.
"אף צד איננו רוצה לשבור את הכלים. המיעוט הערבי ממשיך לקשור את גורלו למדינת ישראל ונאבק לשיפור מעמדו בה. אין הוא מנתק את עצמו ממנה ומהרוב היהודי. אין הוא מעדיף הווייה פלסטינית על הווייה ישראלית ולא נסחף להפרות חוק וסדר המוניות. גם ליהודים ולמדינה אין עניין לגרום למשבר עם המיעוט הערבי ומבינים שהוא שונה מהפלסטינים תחת הכיבוש, יישאר תמיד כחלק מאוכלוסיית המדינה ואין מנוס אלא להסתדר אתו", סיכם פרופ' סמוחה.
