אין נתונים ואין רישום: ועדת העבודה והרווחה של הכנסת דנה אתמול (ג') בהיעדר הנתונים על היקף תרומות הזרע בישראל והילודה כתוצאה מהן, היעדר חקיקה שמסדירה את פעילות בנקי הזרע והכאוס הכללי שאופף את הנושא בישראל. במהלך דיון בנושא, עלה כי רישום מוסדר של התרומות השונות אינו אפשרי בשל קשיים משפטים, למרות שהוא מעוגן בתקנות בנות כ-13 שנה. במשרד הבריאות, שם אמורים לטפל בנושא כבר עשרות שנים ולא עושים זאת, טענו בדיון כי "זה באמת נושא רגיש שצריך לחוקק אותו, אבל לא בחיפזון".
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– ספג אנטישמיות על מגרש הכדורגל בארגנטינה, והחליט לעלות לישראל
– מגפת הקורונה נקלעה בטעות לשנת בחירות ישראלית
– ארדואן מחזק את אחיזתו והמוחות הטורקים בורחים ליוון
בדיון שהתקיים לבקשת חברי הכנסת יואב סגלוביץ' ומאי גולן, עלה כי לצד הצורך הבוער בחקיקה שתסדיר את הנושא, בינתיים גם התקנות שנקבעו במשרד הבריאות בנושא ב-2007 – אינן מיושמות, כולל תקנה הקובעת רישום מוסדר שימנע בין היתר נישואי אחאים ותחלואה הנובעת מכך. משרד הבריאות אף פרסם בשנת 2016 תזכיר חוק להערות הציבור, אך מאז לא נרשמה התקדמות ממשית. ח"כ יואב סגלוביץ', שהגיש הצעת חוק שמבקשת להסדיר את הרישום, ציין כי "הנושא מאפשר לאנשים לממש את המהווים הכי כמוסים – להיות הורים – והצורך ברור. לצד כך הנושא אינו מוסדר בחקיקה, יש רק נוהל של משרד הבריאות, אין רישום ארצי של התורמים, אין הסדרה של נושא התשלומים, אין התייחסות לאיכות הבדיקות.
"הכנסת צריכה להחזיק את העניין הזה. הגשתי הצעת חוק פרטית בנושא, אבל אני מחכה להצעת החוק הממשלתית, כאשר ידעתי שבלי הצעה שלי זה לא יקרה. אני רוצה לגייס אתכם חברי הכנסת לייצר הסדרה, אני לא בקואליציה, אבל זה לא נושא פוליטי, ויש צורך בגיוס של חברי הכנסת, לכן לא הגשתי את ההצעה, עד שידעתי שיש עוד חברים מהקואליציה שחותמים עליה. בשורה התחתונה, אולי יהיו דעות מגוונת של ניואנסים, אך העניין הוא איך כולם מתחברים לעשות סדר, לטובת כולם".
בדיון השתתף גם מתן מילס, שנולד מתרומת זרע, ואמר בדיון כי "לפני שבע שנים אחי הגדול חלה בסרטן וסייעתי לו בכל הטיפולים, שנכנסתי למחלקה האונקולוגית, אמרה לי הרופאה, שיכול להיות שאחת הסיבות שאנחנו נמצאים שם זה התורם שלי. היא לא יודעת מה הרקע הגנטי של התורם, לא יכולה לדעת מחלות רקע, כלום. אחי נפטר לפני 5 שנים, מאותו רגע החלטתי שאני פותח כל מה שקשור לתרומה שלי".
צפו בדבריו של מתן מילס בוועדה:
Video: דוברות הכנסת
עוד אמר מילס, "רצה הגורל ויש לי 2 אחים מאותו תורם זרע – תאומים, הם חמש וחצי שנים חלק מהמשפחה שלי, אמא שלי ואמא שלהם מכירות. אף אחד לא יודע כמה תורמים וכמה ילדים נולדו מתרומות זרע בישראל, אני לא יכול לדעת מי אח ומי אחות שלי במקרה, אני יכול להגיע איתם לרבנות ולא לדעת, או לקיים איתם יחסי מין ולא לדעת. בתל השומר הצביע מבקר המדינה על 32 תינוקות מאותו תורם. כשאני הולך לרופאת המשפחה, אני לא יכול לומר לה מה מחלות הרקע שלי".
ישראלה, אם לתאומים שנולדו מתרומת זרע, הביעה גם היא מחאה על היעדר הסדרת הנושא. "אנחנו מקבלות תרומה, לאחר מכן אנחנו מגלות שאותו תורם יכול לתרום כמה פעמים שהוא רוצה, אין מאגר. לא יודעים אם יש לו מחלות, אם אישה ילדה ממנו כבר ויש לוולד מום אנחנו לא יודעים מזה. צריך מרשם ומעקב אחר הילודים, אם מישהי עברה הפלה, אסור להמשיך ולעבוד עם אותו תורם. כל כך קל להסדיר את זה, אמר המבקר, לנהל רישום, לדעת שאותו תורם – תורם במקום אחד בלבד, לדעת אם יש מום אז ליידע את יתר הרוכשות של אותה תרומה".
הילה, אם נוספת לילד שנולד בהליך תרומת זרע, סיפרה כי ניהלה מאגר בקובץ אקסל עד אשר הורה לה משרד המשפטים למחוק אותו, ממנו עלה כי ל-500 תורמים יש מעל 2,000 ילדים, וכי ההערכות מדברות על 100 אלף לידות במסגרת הליך תרומת זרע בישראל, כאשר ישנם תורמים עם עשרות ילדים: "המדינה צריכה לנהל מרכז, שלכל תורם יהיה מספר חד ערכי שלו, עם ריכוז הילדים שנולדו לו, ואני ואתם נוכל לישון בשקט".
הרב איתי כהן, מנהל מכון "דורות", התייחס לבעיות ההלכתיות הכרוכות בתרומות זרע ואמר כי "זה נושא שנידון בכובד ראש אם מותר או אסור. יש נשים שפונות למכון ולא מבקשות היתר הלכתי, אבל מבקשות שלא יהיו נישואי אחים ושלא תהיה בעיה לילד שיבקש להירשם לנישואין בעתיד. אנחנו מציינים שעדיף תרומת זרע מגוי. אנחנו בעד לייצר רישום מבוקר וחסוי, כמו שיש רישום של ביציות. אבל גם הרישום הזה לא מספיק לנו, כי לא כל ילד יודע שהגיע מתרומת זרע, לא תמיד הורים רוצים לספר זאת. אנחנו רוצים שהמרשם יסתנכרן לתוכנה קיימת וחסויה, כך שבמידה ויבואו להירשם בשלב מאוחר יותר לנישואין, תקפוץ במחשב התרעה, ורשם נישואין פשוט ידע שיש בעיה, הוא לא ידע מה היא, ויפנה את בני הזוג לדלתיים סגורות בבין הדין או בית המשפט".
ד"ר איתי גת, מנהל בנק הזרע בבית חולים אסף הרופא דחה את הטענות נגד המצב: "שמענו פה כמה וכמה התייחסויות רלוונטיות למה שהיה לפני 10 שנים ומעלה. בנקי הזרע היום פועלים באופן שונה לחלוטין, הן בבירור הגנטי והן בנושאים נוספים. אני מציע לכל מי שמעוניין, יש לנו הרבה מה לחדש ולספר איך הדברים נעשים בשטח. האינטרס של המטופלות הוא לקבל אפשרות רחבה לבחור ממאגר תורמים כמה שיותר רחב ואיכותי, אך את המקל קשה להחזיק משני קצותיו; היענות לצד אחד עלולה לפגוע בצד השני. יש לנו אינטרס שכולם יהיו בבנק אחד בלבד, חיסיון תורמי הזרע הוא נושא קריטי ומאוד משמעותי".
לרגל הדיון נשלח לוועדה מכתב אנונימי שכתב תורם זרע, שהוקרא בידי מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ טלי פלסקוב, ובמסגרתו ציין התורם כי הוא פועל בעיקר ממניעים אלטרואיסטים וכי הדבר אינו משתלם כלכלית, והוסיף כי בטכנולוגיה הקיימת כיום, יוכלו הצאצאים לאתר אב תורם, וקרא לקבוע בהצעת החוק הגנה משפטית מלאה לתורמים, שתגבור על כל דין ופטור מתשלום מזונות ואחריות הורית.
עו"ד טליה אגמון, משנה ליועמ"ש משרד הבריאות, טענה כי הימשכות הליכי החקיקה נובעת מההתפתחויות הרבות בתחום וכן מהנסיבות הפוליטיות שהקשו על הפעילות של הממשלה והכנסת בשנתיים האחרונות: "משרד הבריאות לא זנח את הכוונה לקדם חקיקה בנושא הזה. אנחנו ממליצים ומציעים לכל מי שהשתתף בדיון, ויש לו הצעות קונטרסטיות, לפנות אלינו. זה באמת נושא רגיש שצריך לחוקק אותו, אבל לא צריך חיפזון. בנושא המאגר, לגבי היכולת לחייב בנקי זרע לדווח דיווח פרטני מזוהה למאגר של משרד הבריאות, יש קושי חוקי. נכון שזה כתוב בחוזר, אבל זה צריך הסדרה בחקיקה".
ח"כ פלסקוב סיכמה את הדיון בקריאה לקידום החקיקה סופסוף "כדי לשמור על זכות ההורים והילדים עצמם. במסגרת זו הוועדה דורשת להקים באופן מידי את מאגר הרישום שמשרד הבריאות עצמו פרסם במסגרת הנוהל ב-2007, כדי לאפשר את הבדיקות המתחייבות על מנת למנוע נישואי אחים ואחיות מאותו אב, ולמנוע מתורם זרע אחד להירשם בכמה בנקים במקביל. כן הוועדה קוראת להסדיר בחוק את זכויות הילוד בבנק הזרע, וכן את זכויות הילוד שמגיע לגיל 18, לעיין בפנקס הרישום הנוגע אליו. כמובן לבחון את זכות הילד מול זכות התורם לאנונימיות".
בהמשך לכך, הציעה ח"כ פלסקוב לח"כ סגלוביץ' שחברי הוועדה מהקואליציה יגישו הצעת חוק חדשה, ולבקש פטור מחובת הנחה, כך שהחקיקה תקודם בכנסת בשיתוף הליך חשיבה עם משרד הבריאות: "נציע לציבור להשתתף, ויחד נגיע לפתרון. אני לא מוכנה להשאיר את הנושא שוב למשרד הבריאות, אני רואה אתכם המשרד כשותפים, אבל בגלל שזה תקוע אצלכם כל כך הרבה זמן, אני לא רגועה".
