הצצה מעניינת לקרבות ההגנה והתביעה ב"תיקי האלפים" ניתנה לנו בשבוע שעבר בחלופת תגובות הצדדים לבית המשפט המחוזי בירושלים בעניין תמלול חקירת אור אלוביץ'. דיוני ההוכחות יחלו בינואר 2021, בעוד חודשים ספורים. במהלכם יראו הנאשמים את פני השופטים שלוש פעמים בשבוע – והצדדים מנהלים קרב על מוכנותם לשלב המהותי הזה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– המרד ביש עתיד: לפיד מסרב להיכנע
– דעה: לפתיחות יש מחיר, אבל הציונות הדתית מוכנה לשלם אותו
– שישה מאלף: הפנים שמאחורי הדיווחים על נספים במגפה
בצד אחד עומדת הפרקליטות המאשימה, שמייצגת המשנה לפרקליט המדינה עו"ד ליאת בן־ארי המבקשת לעמוד בלוח זמנים צפוף, ובצד האחר סנגורי ראש הממשלה בנימין נתניהו, בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ' ומו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס, הטוענים כי לוח הזמנים אינו מותאם לכמות חומר החקירה.
לסנגוריו של ראש הממשלה תהיה לרועץ לא רק העובדה שהם צריכים לטעון לחפותו בכל שלושת התיקים, ועל כן בקיאותם בחומר החקירה צריכה להיות גדולה, אלא גם העובדה שהם מתחלפים מדיון לדיון: בדיון הראשון, בחודש מאי, ייצג את נתניהו עו"ד מיכה פטמן; בדיון השני ייצג אותו עו"ד יוסי שגב; ובעת האחרונה הצטרף עו"ד בועז בן־צור לצוות התביעה, הכולל גם את עו"ד עמית חדד.
ההשערה היא שהאיסור שהוטל על נתניהו לקבל מאיש העסקים ספנסר פרטרידג' מימון של 10 מיליון שקלים להגנתו – כפי שנקבע בעמדת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט שהוצגה לוועדת ההיתרים במשרד מבקר המדינה – מביא להחלפת עורכי הדין. גם היקף חומר החקירה מקשה על עורכי הדין הנשכרים להישאר בצוות ההגנה ולהתכונן כראוי למשפט.
מאז הדיון האחרון בתיק, בחודש יולי, התמקדה המערכה בין ההגנה לתביעה בתמלול שיחה בין אור אלוביץ', בנם של שאול ואיריס אלוביץ' המואשמים בשוחד ובשיבוש הליכים בתיק 4000, ובין חוקרת המשטרה. המפגש נערך לפני שהבן אור ניסה לשכנע את אביו לחתום על הסכם עד מדינה. במהלך השיחה דנו השניים בעו"ד ז'ק חן המייצג את שאול אלוביץ, ואור הציע להחליף את חן משום שיעץ בעבר לצוות ההגנה של נתניהו בתיקי האלפים.
בדיון ביולי, סנגוריהם של בני הזוג אלוביץ', עו"ד מיכל רוזן־עוזר וז'ק חן, האשימו את הפרקליטות בהגשת תמלול חסר של הקלטת המפגש, והעלו את החשד לפערים נוספים בחומרי החקירה. בנוסף עלה חשד שהמשטרה העלתה בפני אור את רעיון החלפת עורך הדין, מה שמעיד לטענתם על התערבות פסולה בייצוג משפטי של חשוד. את החשד העלה בזמנו יו"ר לשכת עורכי הדין אבי חימי בפני היועמ"ש, ולאחר בדיקה קבע מנדלבליט שהמשטרה לא התערבה באופן פסול.
במהלך הדיון חשפה עו"ד רוזן־עוזר כי עמוד 12 של תמליל החקירה מלא בהופעות של "שלוש נקודות". לדבריה, זהו סימן לפערים רבים בין התמלולים לחומרי החקירה, ועל כן זקוקים הסנגורים לזמן נוסף לצורך ההכנה לדיונים.
תמליל חקירתו של שאול אלוביץ' כולל יותר מעשרת אלפים עמודים, תמלילי חקירתו של עד המדינה ניר חפץ עומדים על כ־5,000 עמודים, ובמקרה של עד המדינה שלמה פילבר מדובר על כ־3,500 עמודים. נוסף על כך, צוותי ההגנה צריכים לעבור על אלפי שעות הקלטה והיקף מסמכים של ארבע שנות רגולוציה במשרד התקשורת.
ביום שלישי השיבה מחלקת מיסוי וכלכלה בפרקליטות מחוז תל־אביב, באמצעות עו"ד יהודית תירוש ועו"ד ניצן וולקן, לשאלות בדבר הפער בין התמליל להקלטה, והודתה שאכן נערכו "תיקונים" בתמליל קלטת המפגש, אך הציגה אותו כ"נייר עבודה פנימי" שאין חובה למוסרו להגנה.
סנגורי הזוג אלוביץ' מתעקשים שאי העברת המסמך המתוקן מנוגדת לעקרונות בסיסיים של הליך פלילי, ואילו סנגורי נתניהו טוענים בחריפות שהפרקליטות עושה כל שביכולתה כדי לפגוע בראש הממשלה: "רשויות האכיפה ערכו והשמיטו במכוון חלקים מהותיים בתמלול כדי להסתיר את תרגיל החקירה הפלילי שנועד להפוך את שאול אלוביץ' לעד מדינה כדי שישקר ויפליל את ראש הממשלה נתניהו. ככל שנחשפים לחומרי החקירה מתברר שזה רק קצה הקרחון, ושבתיקי ראש הממשלה בוצעה כמות בלתי נתפסת של פעולות חקירה פסולות – הכול כדי לפגוע בראש הממשלה נתניהו בכל מחיר".
בפרקליטות דחו בתוקף את הטענה. "אין שחר לטענה כי מאן דהוא מרשויות האכיפה ביקש ממר אלוביץ' להפוך לעד מדינה ולשקר בעדותו. כל ניסיון להציג כך את הדברים אינו אמת. גם אין שחר לטענה לגבי הסתרה מכוונת של תמליל כזה או אחר".
לקראת השימוע לראש הממשלה נתניהו, שנערך בספטמבר 2019, הועברה להגנה "ליבת חומרי החקירה", כולל תמליל המפגש בין אור אלוביץ' לאביו שאול, שבמהלכו הוא מנסה לשכנע את אלוביץ' לחתום על הסכם עד מדינה. בהקלטה שהתמליל נערך לפיה מדבר אור עם אביו על ז'ק חן, מה שהביא לפנייתו של עו"ד אבי חימי ליועמ"ש בדבר התערבות פסולה. מנדלבליט הורה על בדיקת הדברים, וצוות הפרקליטות הממונה על תיק 4,000 פנה להאזין להקלטת המפגש בין החוקרת לאור אלוביץ'. מכיוון שהקלטת השיחה עם החוקרת אינה ב"ליבת חומרי החקירה", באותה שלב היא לא נמצאה בידי צוות ההגנה.
המפגש בין אלוביץ' הבן לחוקרת נמשך שעה וחצי. בפרקליטות טענו השבוע כי התיקונים שנערכו לתמליל במסגרת הבדיקה היו ממוקדים בקטעי זמן מסוימים שעוסקים רק בשאלת ייצוגו המשפטי של אלוביץ'. בנוסף לתיקוני התמליל נרשמו גם הערות על גבי התמליל בעבור היועץ המשפטי לממשלה, מה שהביא את הפרקליטות להחשיב את המסמך כנייר עבודה פנימי.
התמליל המקורי, השגוי, הועבר להגנה רק בחודש מרץ השנה, עם ההקלטה ועם שאר חומרי החקירה. לפי מקורות בפרקליטות, טענות ההגנה בדבר הפערים בין התמליל להקלטה הן "היתממות", משום שתמיד יש פערים, ועורכי הדין צריכים תמיד לפנות לחומר המקורי. כמו כן, לדברי המקורות, "כששומעים את האינטונציה שבה החוקרת שואלת את אור 'אתה רוצה לדבר עם אבא שלך בנושא הזה?', היא נשמעת כשאלת הפתעה ולאו דווקא כהצעה".
מאז שצוות ההגנה קיבל את ליבת חומרי החקירה בתיקי האלפים, נדמה שהוא עורך מרוץ נגד השעון. בינואר, טיעוניהם לכל שבוע דיונים – שלושה ימים ברצף – צריכים להיות מוכנים מראש.
בדיון הראשון, במאי, טענו הסנגורים של בני הזוג אלוביץ' כי לא יוכלו להגיע מוכנים לשלב ההוכחות לפני מרץ 2021 בשל היקף החומר. בפרקליטות, מנגד, ביקשו להתחיל בשלב ההוכחות כבר באוגוסט או בספטמבר, בטענה שעבר די זמן מאז שהוגש חומר החקירה להגנה. היקף המסמכים, לוח הזמנים הדוחק ודחיית בקשתם של עורכי הדין רוזן־עוזר וחן לא להתחיל עם תיק 4000 מעלים את התחושה, בקרב הסנגורים, שבפרקליטות עושים הכול כדי שצוות ההגנה יגיע כמה שפחות מוכן לדיונים בינואר.
בפרקליטות דוחים את הטענות האלו מכול וכול. לטענת מקורות שם, לו היה טוען אותן פרקליטו החדש של נתניהו, עו"ד בועז בן־צור, אפשר היה להקשיב להן – אך סנגורי אלוביץ' אולי מעוניינים לדון בתיק רק לאחר תחילת הדיונים בתיקי 1000 ו־2000, שבמהלכם עשוי לצוץ הסדר טיעון עם רה"מ, או שלקראתם, מנגד, יעבור "חוק צרפתי" שידחה את הדיונים המשפטיים עד לאחר תום כהונתו של נתניהו.
בוועידת המשפט של לשכת עורכי הדין אמר ביום חמישי מנדלבליט כי "החל מהחודשים הקרובים יתנהל משפט ראש הממשלה בביהמ"ש המחוזי בירושלים בדיונים בתדירות גבוהה. אין בעובדה הזו כשלעצמה כדי להקים עילת נבצרות לראש הממשלה".
הטענות האלה סותרות לכאורה את העובדה שגם חומר החקירה של התיקים האלה הועבר לסנגורי בני הזוג אלוביץ', מכיוון שיש בהם חומרים רלוונטיים לתיק בזק־וואלה שבו הם מייצגים.
שני הצדדים נושאים את פניהם ל־15 בספטמבר, אז תועבר לסנגורים, על פי החלטת בית המשפט, רשימת סדר העדים והמסמכים שיוצגו לכל עד. לא מופרך להניח שבפרקליטות יכולים לבקש להגיש רשימות הכפופות לשינויים, ובכך יימנעו מלגלות להגנה את מסכת התביעה. שהרי גילוי סדר העדים והמסמכים שיוצגו להם, חושף במובן מסוים את הדרך של התביעה להוכיח את המיוחס לנאשמים בכתב האישום.
אך עוד לפני כן, או ליתר דיוק יום לפני כן, תתמודד הפרקליטות עם הזוג אלוביץ' בבית המשפט העליון: ב־14 בספטמבר ייערך דיון בג"ץ בעתירה שהגישו שאול ואיריס אלוביץ' נגד הדלפת חומרי החקירה. בעתירה הם דורשים מבית המשפט שיורה למנדלבליט שיחקור וימנע הדלפות בתיק 4000, כפי שקורה לטענתם בשלוש השנים האחרונות.
