לצד המשבר הכלכלי שמשפיע על רבים ויימשך כנראה עוד זמן, נראים גם סימנים כלכליים של התאוששות. אחד מהם הוא החזרה לשגרה כמעט מלאה של שימוש בכרטיסי אשראי. על פי הנתונים, אחרי ירידה בפעילות בחודשים הראשונים של התפרצות המגפה, היקפי הרכישות בכרטיסי חיוב בישראל חזרו כעת לרמות של טרום המשבר ואף מעבר לכך.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– הכנסת אורחים: ביקור ממוגן במלונית קורונה
– הפיגוע בפתח תקווה: המחבל עם אישור עבודה חוקי
– בסיכום עם דרעי: חוק השבות יקודם בתמיכת הקואליציה
רבים מהתשלומים הללו, בעיקר רכישות של מוצרים, נעשים באופן מקוון מתוך רצון שלא להגיע פיזית לחנויות. למעשה כבר לפני יותר משנה חל מפנה בצורת התשלום שלנו, כאשר לראשונה תשלומים באשראי ללא נוכחות כרטיס (רובם באופן מקוון) היוו רוב עסקאות הרכישה. טרם נעשתה בחינה מגובה בנתונים עד כמה המצב הנוכחי השפיע על המגמה הזו אצלנו בישראל, אך ניתן להניח שהיא התעצמה.
בכל מקרה, מתברר שבמדינות מסוימות השינוי כה דרמטי, עד כדי כך שהוא מצריך שינויים מערכתיים בתעשייה הזו. השבוע דיווח עיתון הגרדיאן הבריטי כי הזינוק במכירות המקוונות בעקבות הקורונה הוביל לכך שביפן הולכים ואוזלים כרטיסי האשראי. כן, ממש כך.
הגרדיאן מצטט דיווח בעיתון יפני, שלפיו חברות כרטיסי האשראי בארץ השמש העולה מתקשות למצוא רצפים חדשים של 16 ספרות לכרטיסים, זאת בעיקר בשל העדפת הצרכנים למכירות מקוונות ותשלומים באשראי על פני ביקור בחנויות הפיזיות. כרטיסי אשראי כוללים לרוב 16 ספרות, כאשר שש הספרות הראשונות מייצגות את המדינה, המותג ומידע נוסף, ועשר הספרות הנותרות כוללות לרוב את מספר וסוג החשבון, והן נקבעות על ידי מנפיקות הכרטיס. ביפן פועלות 280 חברות אשראי, ולפי הדיווח הן מזהירות כי הזינוק במספר הכרטיסים המונפקים יוביל למחסור בשילובי מספרים החל מהספרה השביעית. הפתרון המסתמן הוא הוספת ספרה נוספת. אך הרפורמה הזו, שתחייב בדיקות מתקדמות למניעת זיופים, תעלה לתעשייה מיליארדי דולרים.
סיבה נוספת לעלייה בפופולריות של כרטיסי האשראי, שצריכה לעניין גם אותנו הישראלים, היא קמפיין שמובילה הממשלה למעבר ממזומן לאמצעי תשלום אחרים. בניגוד אלינו ולמדינות נוספות, שבהן המזומן אינו דומיננטי במיוחד כאמצעי תשלום, ביפן הוא הרבה יותר נפוץ, והממשל מבקש לנסות לגמול את הציבור מהמצלצלים. ראש הממשלה היפני שינזו אבה מעוניין להרחיב את שיעור העסקאות שאינן מבוצעות במזומן ל־40% עד שנת 2025, ובהמשך המטרה היא להגיע ל־80% מהעסקאות. לשם השוואה, בדרום קוריאה שיעור העסקאות הללו עומד על 96% ובסין על 66%, כך לפי איגוד התשלומים היפני.
אצלנו השימוש במזומן עדיין נפוץ, אם כי בשיעור נמוך, ולמרות חוק הגבלת המזומן נראה שעד כה לא נעשה יותר מדי כדי לעודד את הציבור לעבור לאמצעי תשלום אחרים. האם דווקא הקורונה תביא לשינוי?
אחרי שנים של דשדוש, החל בנק ישראל לקדם לאחרונה, על רקע הקורונה, את המעבר לתשלומים דיגיטליים. הבנק יצא לאחרונה בקמפיין פרסומי לקראת המעבר לתקן EMV – תקן בינלאומי לאבטחת כרטיסי אשראי, שיאפשר שימוש בטכנולוגיות תשלומים מתקדמות. בין היתר ניתן יהיה לשלם בקלות על ידי קירוב כרטיס האשראי או הסמארטפון למסוף בבית העסק, ללא צורך ב"גיהוץ" או במגע כלשהו. זאת מעבר להיצע אפליקציות התשלום שיתרחב.
ביפן, הזינוק במכירות המקוונות בעקבות הקורונה היה כה דרמטי, עד שהוא הוביל לכך שכרטיסי האשראי במדינה הולכים ואוזלים. כן, ממש כך
השלב המשמעותי הראשון לקידום המהלך אמור להתרחש בנובמבר הקרוב, ובמסגרתו יחויבו החנויות והרשתות הגדולות לאמץ את התקן החדש (ברובן התשתית כבר קיימת, אך טרם הופעלה). מעבר לרצון לצמצם את השימוש במזומן, התשלום אמור להפוך לנוח ובטוח בהרבה. התקן החדש מאובטח הרבה יותר, ומצמצם את פוטנציאל ההונאות הקיים בשימוש בכרטיסי חיוב. נקווה שהפעם לא תהיה דחייה נוספת של הרגע האחרון.
חוזרים למשכנתאות
על פי נתוני בנק ישראל שפורסמו השבוע, אחרי מספר חודשים של בלימה, הביקוש למשכנתאות מזנק. סך המשכנתאות שנלקחו בחודש יולי עמד על 6.5 מיליארד שקל. הציבור שישב עד כה על הגדר והמתין לראות כיצד המשבר ישפיע, חוזר לשוק הנדל"ן.
אין ספק שגם הירידה הנוכחית בריבית המשכנתאות, לאחר שעלתה עם התעצמות המשבר, תורמת כעת לביקוש למשכנתאות, בעיקר במסלולי הריבית הלא צמודה. על פי בנק ישראל, הריבית הממוצעת במגזר השקלי הלא צמוד עומדת נכון לאמצע חודש אוגוסט על 2.38%, אחרי שעלתה ל־2.6% בחודשים אפריל־מאי.
לא פלא שגם מִחזוּרי המשכנתאות גדלו באופן ניכר, ולמעשה כמעט הכפילו את עצמם בהשוואה לחודש הקודם. עבור מי שהמתין עד כה, אחרי שחזה בעליית הריבית, זה בהחלט הזמן לבחון מחדש את כדאיות ההלוואה. עם זאת, חשוב להדגיש: על רקע המשבר, הפגיעה בתעסוקה והעלייה בסיכון, הבנקים הרבה יותר קשוחים כעת בבחינת יכולת ההחזר של הלקוח. מי שגם כעת יכול להציג חוסן ויכולת החזר מוכחת, ישלם כנראה פחות בהשוואה להלוואות שניתנו בחודשים האחרונים.
נתון מעניין נוסף שפרסמה חטיבת הפיקוח על הבנקים הוא העובדה שיותר ממחצית מלוֹוי המשכנתאות שביקשו לנצל את אפשרות דחיית תשלומי החזר המשכנתא (גרייס), חזרו לשלם. מהנתונים עולה, כי נכון לסוף חודש יולי, 11% מהמשכנתאות, בהיקף כולל של 44 מיליארד שקל, נמצאות בהקפאה, זאת לעומת 25% מהמשכנתאות בהיקף כולל של 94 מיליארד שקל בחודש מאי.
זוהי בשורה חיובית, מכיוון שרבים מתוך מאות האלפים שביקשו דחייה עשו זאת בלי שבאמת היו זקוקים לכך. אולי נסחפו באווירה שאפשרה זאת, בלי לבדוק מה המשמעות עבורם. "הסתכלתי על חלק מהתיקים של לווים שדחו משכנתאות, ומלכתחילה לא הבנתי למה הם עושים את זה", צוטט השבוע בכיר במערכת הבנקאית.
נזכיר כי בנק ישראל הודיע לפני כמה שבועות שהלווים יוכלו לקבל דחייה נוספת בהחזר, ולמעשה שילש את תקופת הדחייה מאז פרוץ המשבר. אם לא די בכך, חלק מהבנקים הודיעו כי יאפשרו דחייה ארוכה אף יותר, עד שנתיים. בפועל נראה שרוב הלווים הבינו שמדובר בהצעה מיותרת וגם יקרה, שעולה להם בתוספת ריבית (העלולה להגיע לסכום של כ־20 אלף שקל בדחייה לשנתיים של משכנתא ממוצעת). כפי שכתבנו כאן כבר לפני מספר חודשים, בעיצומה של "בהלת הדחיות": כל עוד יש אפשרות לשלם, אין באמת סיבה לדחות את ההחזר ולהעשיר את קופת הבנק. 
