הלחץ עבד אך יישום החוק מקודם בעצלתיים: בשבוע הבא תפתח שנת הלימודים גם עבור מאות אלפי פעוטות בגילאי לידה עד שלוש הנמצאים במעונות ומשפחתונים נעדרי פיקוח. בשבועות האחרונים חלה אמנם קפיצת דרך אדירה ביישום חוק המצלמות ובהכנת חוק הפיקוח לשלב הבא, אך גורמים המעורים בנושא טוענים כי מדובר בפעילות איטית מדי של משרד הרווחה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– כיצד פספסו מבדקי השב"כ את המחבל מפתח תקווה?
– סופרים את הימים האחרונים לחופש? המדור הזה בשבילכם
– דעה: למה שישראלים לא ילמדו ערבית?
בשלב הראשון, שיהיה בשבוע הבא באחד בספטמבר, ייכנס לתוקפו חוק המצלמות המחייב התקנת מצלמות במסגרות לילדים רכים ופקחים מטעם משרד המשפטים ומשרד הרווחה יפקחו על יישומו. בשלב השני עליו דנים במשרד הרווחה יתאפשר סבסוד למשפחתונים שטרם התקינו מצלמות בעיקר ברשויות חלשות ויינתן להם מרווח הזמן ליישום. במשרד פועלים להתקשרות חוזית מול מספר חברות להתקנת מצלמות פיקוח וכן פועלים לקבלת המימון מול משרד האוצר.
יוזמת שני החוקים, ח"כ יפעת שאשא ביטון אמרה לאתר מקור ראשון כי משרד הרווחה פועל בעצלתיים ליישומם של שני החוקים והוסיפה כי "אסור לחכות לאסון הבא. ה- 1.9 קרב ועדיין יש סחבת ביישום חוקי המעונות. חובת התקנת המצלמות נכנסת לתוקף ועדיין אין הנחיות למעונות, או מתווה סבסוד. מי שמשלם על חוסר המנהיגות הם הילדים שלנו".
בתוך כך, אתמול (ד') פורסמו באיחור של חודשים ארוכים התקנות לחוק הפיקוח על המשפחתונים לעיון הציבור שייושמו רק בשנת הלימודים הבאה. בין היתר ייכנס לחוק לראשונה התקן הראוי ליחס בין מספר המטפלות לתינוקות של מטפלת לחמישה ילדים בלבד. בהמשך יוגבל מספר התינוקות ל-20 בקבוצה.
עוד בתקנות: לראשונה יחויבו המטפלות בהכשרה מקצועית בתחום הגיל הרך וכן תיערך בדיקת מסוכנות בנוסף לבדיקת היעדר הרישום הפלילי. מבקרי החוק טוענים כי התקנות לא מפורשות דיין, אולם במשרד הרווחה אומרים כי מדובר במסמך ראשוני שיתוקן בהמשך בהתאם להדברות עם משרד האוצר.
תקנות אחרות מחייבות תכנית חינוכית מקצועית לפעוט ומעורבות הורים, כל שעל המעונות להציג למשרד ולהורים תכנית חינוכית התפתחותית שנתית לקידום התפתחות הילד בסיוע מדריך חינוכי מקצועי. ההורים יוכלו להקים ועד הורים רשמי אשר יפעל בשיתוף פעולה עם הנהלת המעון. בהמשך יובאו התקנות לדיון בוועדה לזכויות הילד ויאושרו שם.
שר העבודה והרווחה, איציק שמולי אמר כי "ההגנה על שלומם ועל רווחתם של חסרי הישע היא עבורי משימת חיים. כפי שהתחייבתי, אני מפרסם לאחר מאמץ עקבי נחוש את התקנות שבכוחן לחולל מפנה היסטורי בתחום הגיל הרך: במקום ההפקרות שהתחוללה כאן בשנים האחרונות- הסדרה ברורה עם תקינה טובה יותר, חובת הכשרה ופיקוח הדוק. מה שלא נעשה בכמה שנים- השלמנו בתוך שלושה חודשים בזכות תמיכה וסיוע של ההורים ולצד חוק המצלמות ניצור מעטפה תמיכה והגנה טובה יותר לילדים".
ח"כ יוסף ג'בארין, יו"ר הוועדה לזכויות הילד, אמר בתגובה לפרסום טיוטת תקנות חוק הפיקוח: "חבל ומצער שנאלצתי לנעול את ישיבת הוועדה שהתקיימה אתמול בטרם התקיימה – רק כדי לגרום למשרד הרווחה לפרסם את טיוטת תקנות חוק הפיקוח, כפי שהתחייב השר שלשום בפנינו. מצער יותר שזה קורה שבוע לפתיחת השנה ובאיחור של 10 חודשים. מוטב מאוחר מאשר אף פעם, הוועדה בראשותי תקיים דיון מעמיק בתקנות החוק לכשיובאו לפנינו, תוך שיתוף הציבור וגורמי המקצוע, כאשר השיקול היחיד שמנחה אותנו הוא טובת הילדים והילדות".
יערה שילה מומחית לגיל הרך ממכללת אפרתה וממייסדי הפורום לחינוך מלידה מתחה גם היא ביקורת על התקנות שהציע משרד הרווחה ואצרה כי הן "לא עושות את העבודה ואין בהן הגנה על הילדים במעונות. חוק הפיקוח הביא לשינוי היסטורי אבל התקנות שהיו אמורות להיות השיניים החדות של החוק, לא הרחיבו אותו ולא יצרו סטנדרטיזציה מספקת, אלא עמעמו את הכללים הנדרשים וכך פספסנו הזדמנות לעשות שינוי משמעותי בחינוך לגיל הרך".
מנכ"לית המועצה לשלום הילד מסרה: "התקנות החדשות הן התקדמות חשובה מאז הנוסח הקודם שפורסם לפני כמעט שנה. אומנם יש בהן התייחסות לנושאים חשובים ומהותיים עליהם אנחנו נאבקים כבר שנים, אך יחד עם זאת, נותרים הרבה מאוד סימני שאלה מטרידים לגבי אופן היישום של התקנות. כשמדובר על העדר מסוכנות של הצוות החינוכי למשל, לא ברור מהתקנות כיצד תבדק מסוכנות זו, על ידי איזה גורם מקצועי מוסמך ומה יהיו הקריטריונים שיבחנו".
