כמיטב המסורת הפוליטית בישראל, רק מחר (שני), בדקה התשעים, נדע אם ישראל בדרך לבחירות או שממשלת האחדות תצליח לשרוד עוד שלושה חודשים לפחות.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– כך פועלת מערכת הקשרים העולמית של חיזבאללה
– פרופ' גמזו, הטיסות לאומן אינן קדושות, אבל מועדונים כן?
– מה קורה במאהל בלפור אחרי שההפגנות מתפזרות?
היום תתכנס ועדת הכספים של הכנסת כדי לאשר לקריאה שנייה ושלישית את החוק של ח"כ צבי האוזר, שידחה את המועד הסופי לאישור התקציב ויעניק לממשלת האחדות המקרטעת מאה ימי חסד נוספים. נכון למועד כתיבת שורות אלו, כחול לבן והליכוד טרם הגיעו להסכמות הכרוכות בהעברת החוק, ובהן אישור תקציבים לישיבות כדרישת הנציגים החרדים, או הגדלת התקציב הקיים ל־2020 כפי שדרש יו"ר הקואליציה מיקי זוהר.
בכיר בליכוד הבהיר ביום רביעי שעבר שהחוק של האוזר, שימנע הליכה מיידית לבחירות, יאושר רק בכפוף להסכמות עם כחול לבן על המשך העבודה המשותפת. אולם לאחר מכן העבירו מהליכוד הצעה נוספת, שהחוק יאושר גם ללא פתרון כולל בסוגיות שעל השולחן. לטענת הליכוד, כחול לבן לא השיבה דבר. השר חילי טרופר אמר למקור ראשון שבכחול לבן תומכים בחוק ומוכנים לדון בתקציבי הישיבות בהמשך; המטרה העליונה כעת היא למנוע בחירות.
המגעים בין המפלגות מנוהלים בדרג המנכ"לים – מנכ"ל משרד ראש הממשלה החלופי הוד בצר מטעם גנץ, ועו"ד יעקב אטרקצ'י מטעם נתניהו; וכן בדרג השרים: ניסנקורן וטרופר מול אלקין ולוין. עד כה לא נמצאה הנוסחה שתציל את ישראל מבחירות 2020 ב'.
על השולחן עדיין מונחת סוגיית התקציב, אך היא זניחה לעומת הוויכוח על מינוי הבכירים בשירות הציבורי. בכיר בליכוד טען כי עד כה ניסנקורן בלם בעצמו את הקמת הוועדה המשותפת שנועדה לאשר מינויים מוסכמים בשירות הציבורי. השר טרופר מודה שכחול לבן לא עמדה בהסכם בעניין הזה, אך דוחה את שאר האשמות הליכוד כלפי מפלגתו: "מי הפריע לנתניהו להביא את הסיפוח לממשלה? מי הפריע לו להעביר את הטיפול בקורונה למשרד הביטחון או להביא פרויקטור? אנחנו לא צריכים לספור הפרות עכשיו, אנחנו צריכים לקדם פתרון. כחול לבן לא מעוניינת בבחירות".
לעומת זאת, בכיר בליכוד אמר לנו ביום חמישי: "אם שני הצדדים יתמכו בהארכת ימי הממשלה גם בלי פתרון ארוך טווח, יצאנו ממשבר הבחירות. אבל לפעמים שד שיצא מהבקבוק, קשה להחזיר אותו חזרה. ועדת הכספים תהיה מבחן ראשון ליכולת שלנו ושל כחול לבן להסיר את איום הבחירות מהפרק".
בליכוד משדרים פסימיות בדבר סיכויי הממשלה לשרוד. "לא חשבתי שזה יהיה עד כדי כך גרוע", טוען בכיר בליכוד בהתייחס לעבודה עם כחול לבן בממשלת האחדות. "זה לא אחראי לעבוד ככה. אנחנו מביאים פתרונות, והם מקשים ולא מוכנים לזוז מילימטר. מבחינתם הם רוצים לדעת שניסנקורן עושה מה שבא לו ושהם העבירו תקציב דו־שנתי. לא קיבלנו מהם אפילו הצעת פשרה אחת. ויתרנו ויתורים רבים מאוד ואנחנו לא רוצים בחירות, אבל בדרך שהדברים נעשים בה כרגע אי אפשר לנהל מדינה".
אם דחיית התקציב לא תעבור בהליך בזק, ולחלופין הליכוד לא יצליח להקים ממשלה צרה של 61 מנדטים – תרחיש שאינו מתקדם בינתיים על אף ניסיונות רבים – הכנסת ה־23 תפוזר בטרם עת, ואזרחי ישראל יצעדו שוב לקלפי בראשית נובמבר.
נשיא המדינה ראובן ריבלין נרתם גם הוא לניסיונות לגשר בין הצדדים, וערך בימים האחרונים שיחות טלפון עם ראשי הקואליציה. ״אמון הציבור בנבחריו יגיע לשפל קשה במקרה של מערכת בחירות נוספת", הזהיר. "לאחר שלוש מערכות בחירות בתוך פחות משנה, האזרחים חשים מרומים ומלאי חשש. אם נגזר עלינו להגיע לכך, עלינו להבטיח שאנו יוצאים לבחירות בשקיפות מלאה וכשהציבור מבין בדיוק מדוע. אסור לנו לתת לתקציב להיות הסיבה".
בהודעה שפרסם הליכוד לפנות ערב נכתב כי "ראש הממשלה נתניהו שוחח עם יו״ר כחול לבן בני גנץ וביקש ממנו למען אזרחי ישראל לעשות כל מאמץ כדי לא לגרור את מדינת ישראל לבחירות מיותרות". על פי ההודעה נתניהו אמר לגנץ כי "צריך לשים כל שיקול פוליטי אחר בצד. אזרחי ישראל צריכים ממשלה מתפקדת שפועלת למען הצלת חייהם ופרנסתם. אם תקבלו את הצעת הפשרה נוכל למנוע בחירות. בוא נעשה הכל כדי לפתור זאת עוד היום".
