הבוקר הציגה לראשונה, שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו-שטה את "מתווה העלאת הממתינים מאתיופיה". שרת העלייה והקליטה התייחסה בהרחבה לעלייה לישראל מאתיופיה והציגה לראשונה את המתווה אשר גיבשה ויזמה לאיחוד משפחות והעלאת הממתינים במחנות באדיס אבבה וגונדר שבאתיופיה.
מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:
תושבי רחביה הפסידו בעתירת בלפור אבל לטענתם ניצחו בקרב
וגר זאב עם כבש: בעזה פחות התחברו להסכם עם איחוד האמירויות
ביקורת על הרפורמה במח"ש: "תהפוך לפינת ליטוף"
תמנו שטה אמרה כי "הגענו לפריצת-דרך. היום הגיעו כל הגורמים למסקנה והבנה, כי את הסוגיה הכואבת הזו צריך לסיים". היא הציעה כי 8,000 הממתינים יעלו מאתיופיה עד סוף 2022, מתוכם 4,500 עד סוף 2020, ובתוך שלוש שנים יסגרו המחנות. לדבריה, הקליטה תתבצע גם במרכזי-קליטה וגם ישירות ברשויות המקומיות. בנוסף, תוקם ועדת-חריגים בראשות שופט בדימוס, ובהשתתפות שני קייסים, לבחינת זכאות הממתינים, בדרגת קרבה שניה. במסגרת הבנות עם ממשלת אתיופיה יוענק סיוע מסוים לאלו שאינם זכאים לעלייה.
מאידך, מציע יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות דוד ביטן לנקוט קו מיידי יותר: "יש להעלות מיד את כל הממתינים שאושרו, ולסגור סופית את המחנות באדיס אבבה ובגונדר" כך אמר במהלך הדיון. ביטן התנגד למתווה וטען כי הוא ינציח את המחנות וימלא אותם כל-פעם מחדש. לדבריו, יש לסגור אותם ולהעלות מיד את כל אלו שאושרו, דהיינו מי שנכנסו למחנות עד סוף שנת 2015.
הצעתו של ביטן מייצגת את עמדתם של אלו הטוענים כי אם העלייה מאתיופיה של הממתינים תתבצע בצורה איטית, את מקומם של אלה שיעלו – יתפסו מקומיים אחרים – בין אם יש להם קשר ליהדות או לא. בעבר התבטא כך גם יו"ר הסוכנות היהודית לשעבר נתן שרנסקי, שאמר כי "אין לדבר סוף".
עוד דרש ביטן מהסוכנות היהודית להיכנס מיד לפעולה במחנות, ולא להמתין להחלטת הממשלה. "התקציב לפעילות זו צריך להגיע מתקציב הקורונה לסיוע לקהילות בחו"ל- 50 מיליון ₪" אמר.
יו"ר הסוכנות היהודית יצחק (בוז'י) הרצוג פועל מיומו הראשון בתפקיד לקדם את עלייתם של הממתינים, זאת בניגוד לעמדת הממשלה דאז, שגררה רגליים. לדברי ביטן, ועדת החריגים וועדת ההשלמות, "יטפלו בכל המקרים האחרים שזכאים לעלות לפי חוק השבות". עוד הודיע ביטן כי יגיש הצעת חוק בנושא.
ג'וש שוורץ, מזכ"ל הסוכנות, בירך על מציאת פתרון לבעיה, והדגיש כי ארגונו ערוך להעלות מיידית את כל מי שהממשלה תאשר. עוד הוסיף ביטן כי עד כה, הגיעו לישראל בשנת 2020, 268 עולים בפועל, כש-18 מתוכם מתוקף חוק השבות, ו-250 מתוקף איחוד משפחות. 148 שממתינים לעליה, טרם רואיינו על ידי הסוכנות וטרם הוכנו לעלייה, שכן עובדי רשות האוכלוסין לא נמצאים באתיופיה בגלל הקורונה. ביטן הדגיש כי הסוכנות הפסיקה לטפל בקהילות בגונדר ובאדיס אבבה לפני כשבע שנים – ומאז התנאים, במחנות נהיו קשים מאוד מבחינת חינוך, העדר מזון ושירותי רווחה ורפואה.
ביטן ציין כי החלטות ממשלות ישראל בעניין העלאתם לישראל של הממתינים במחנות באדיס אבבה ובגונדר, קיימות זה 17 שנה, והחלטת הממשלה האחרונה, לפני חצי שנה, עסקה בהמשך כניסת הממתינים – העומדים בתבחיני החלטת הממשלה מ-2016. מהחלטת הממשלה בשנת תשס"ג (2003) עד היום הגיעו לארץ 23,400 איש, וכיום מחכים כ-8,000 בני אדם במחנות בתנאים קשים כולל תת-תזונה – שהוחמרו בגלל הקורונה.
לפי מיכל יוספוף, מנהלת רשות האוכלוסין, ברישומי משרד הפנים יש כ-8,000 ממתינים במחנות. גדי יברקן, סגן השר לביטחון-הפנים הודה לראש הממשלה ולסוכנות על פעילותם בנושא, מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם) תמך אף הוא בסגירה מידית של המחנות, מיכל קוטלר-וונש (כחול לבן) טענה כי "מהותה של מדינת ישראל הוא להעלות אליה את כל המתפללים לציון", ואנדריי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם) קרא להכנת תכנית לאומית לקליטת הבאים.
