ראשי המשחק הפוליטי בלבנון לא התחלפו כבר עשרות שנים: מצביאים ממלחמת האזרחים של 1990-1975 שהמירו את מדיהם בחליפות. אזרחים לבנונים רבים רוצים שהמנהיגים יפרשו בעקבות הפיצוץ שהתרחש ב-4 באוגוסט, בו נהרגו לפחות 160 איש והבירה הושחתה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– איש צבא לבנון לשעבר הצטרף למוחים – ונעלם
– הפכים משלימים: ג'ו ביידן בחר בכל מי שהוא לא
– תנאי הליכוד לדחיית התקציב: הסכמה קואליציונית כוללת
תחת לחץ שהגיע מכל הכיוונים, הודיע ראש הממשלה חסן דיאב על התפטרות ממשלתו ביום שני, אך נשאר בסביבה לראות האם הזירה הפוליטית תתחדש או שהחשודים הרגילים ימוחזרו.
מערכת חדשה?
הרשויות טוענות כי הפיצוץ נגרם בשל שריפה ממקור לא ידוע שפרצה במחסן בנמל, בו אוחסנה כמות עצומה של אמוניום חנקתי במשך שנים. יהא אשר יהא הגורם לשריפה, הקונצנזוס העממי גורס שהאשמה היא של הפקידים האחראים על הנמל.
תחושת המיאוס שהציתה הפגנות בפריסה ארצית בשנה שעברה, בדרישה לבצע שינויים אדירים במערכת הפוליטית, הפכה לזעם ולצימאון לנקמה.
מישל עאון, נשיא לבנון בן ה-85 וסמל הסטטוס קוו, הכיר בצורך "לשקול מחדש" את צורת הממשל במדינה. בנאום התפטרותו אמר דיאב שהוא רוצה להצטרף לעם בדרישת אחריות מצד אלה ששלטו במשך עשרות שנים, באומרו: "השחיתות שלהם יצרה את הטרגדיה הזו".
ניסיונותיהם של השניים להתרחק מהאליטה הפוליטית לא הצליחו לשכנע רת אזרחי המדינה הפשוטים, שלא ראו שום דבר מלבד ניסיון הגנה עצמית.
הילל חשאן, מרצה למדעי המדינה באוניברסיטה האמריקנית בביירות, אמר כי הנפולת מהפיצוץ "משנה את כללי המשחק", מכיוון שהאזרחים לא יסתפקו בפחות משינוי קיצוני. עוד הוסיף ואמר כי התרעומת כלפי מפלגות מבוססות יכולה סוף סוף ליצור מרחב להופעתן של "תצורות פוליטיות חדשות".
אפס בריבוע
לג'פרי ג'. קראם, מרצה למדעי המדינה באוניברסיטה הלבנונית האמריקנית, אין ציפיות גבוהות כל כך. "כמעט בלתי אפשרי להציע, או אפילו לדמיין, שהפיצוץ ידיח את המעמד הפוליטי השולט", אמר ל-AFP. "המעמד השולט יקלוט את ההלם, הכעס, התסכול ולמעשה ינצל את הדם ברחובות".
קראם חזה כי הממשל "יבטיח פתרונות לטווח הקצר כדי לייצר הסכמה ותחושה כלשהי של שגרה". הוא הוסיף כי תרחיש אפשרי לעתיד הוא הקמת ממשלת אחדות לאומית הכוללת נציגים מכל המפלגות העיקריות במדינה. משמעות הדבר היא "שאנחנו חוזרים לנקודת ההתחלה".
דיאד הציע בחירות מוקדמות לפני התפטרותו, אולם הצבעה מחודשת, ללא שינוי חוק הבחירות, תחזיר פשוט את אותה האליטה לשלטון. "המעמד הפוליטי שלנו חסין מפני טרגדיה אנושית, במיוחד כשכמעט כולם היו מצביאים", אמר קראם. "לרוע המזל, כמה מאות קורבנות הפיצוץ לא יגיבו בהיקף נרחב נגד האליטה הפוליטית".
הצלה מבחוץ?
נותני חסות זרים היוו במשך שנים ארוכות כמניעים העיקריים של כלכלת לבנון ומממני רשתות הפטרונות של מפלגותיה הפוליטיות המתחרות, אך בשנים האחרונות ערוצי הכסף התייבשו.
הפיצוץ ערער עוד יותר את לבנון, שחווה כעת תקופת משבר לא פשוטה, לאחר פשיטת רגל חמורה עם רמת עוני המתקרבת לזו הקיימת במדינות העולם השלישי. למרות מצב החירום הכלכלי, התנגדו אצילי לבנון לרפורמות שדרשו תורמים מערביים, כשהנטל הנוסף והכעס העממי שנוצר על ידי הפיצוץ בנמל רק יגבילו יותר את מרחב התמרון של לבנון.
בביקור ראשון מסוגו מאז אירע הפיצוץ, קרא נשיא צרפת, עמנואל מקרון, בשבוע שעבר ל"סדר פוליטי חדש". ועידת חירום בינלאומית שארגן לקורבנות הפיצוץ ביום ראשון גייסה רבע מיליארד דולר, שעל פי הבטחתו יגיעו ישירות לאזרחים.
באסל סלוח, אף הוא מרצה למדעי המדינה באוניברסיטה הלבנונית האמריקנית, טען כי לחץ חיצוני מסוג זה הוא כלי נשק אפקטיבי לשנות את מה שתיאר כ"מערכת פוליטית זומבית".
"הפיצוץ ב-4 באוגוסט משנה את הכול: לאליטה הפוליטית אין יותר מקום לתמרן", אמר סלוח. "הם יתקשו מאוד להימנע מסוג הרפורמות המבניות שהקהילה הבינלאומית קבעה כתנאי מוקדם לכל סיוע. האם זה ישרש את המערכת הפוליטית? לא, אבל זה יכריח אותם לבצע את סוג הוויתורים שהם מתנגדים להם מזה זמן רב".
