שנתיים חלפו מאז קבע בית המשפט המחוזי בירושלים כי מתקיימים כל התנאים על מנת להחיל את תקנת השוק על מצפה-כרמים, השוכן מדרום לכוכב-השחר בבנימין. הקביעה באה על רקע תביעה שהגישו תושבי מצפה-כרמים נגד הפלסטינים הטוענים לקרקע ונגד המדינה שפינתה אותם לשטח זה. במקביל, כבר תשע שנים שמתנהלים בבג"ץ דיונים בעתירת "יש דין" לפינוי היישוב.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– מאחורי הקלעים בכתיבת מסמך ניגוד העניינים של השופטים
– חמישים גוונים של לבד: מחאת הבדידות של בלפור
– כנסת במצוקה: שבוע מבחן לקואליציה במשבר
בעקבות הגשת התביעה על ידי התושבים, נעצרו ההליכים בבג"ץ עד לקבלת פסק הדין מהמחוזי. כעת נודע למקור ראשון כי שופטי בית המשפט העליון יכריעו סופסוף בסוגיה, האם מצפה-כרמים יעמוד על כנו או יפונה, עד לסוף חודש אוגוסט.
כזכור, מצפה-כרמים הועתק ממקומו המקורי במסגרת הסכם המאחזים, אל שטח שהוקצה לו על ידי המדינה ונחשב לקרקע מדינה בהתאם לצו תפיסה. אולם לפני כעשור, נטען כי חלק מהשטח שאליו הועברו התושבים הינו קרקע פרטית. טענות מן הסוג הזה עולות בהתיישבות השכם והערב בעקבות עבודת צוות "קו כחול" במנהל האזרחי. זה מקיים בשנים האחרונות "דיוקים" למיפוי קרקעות המדינה ברחבי יהודה ושומרון, והמהלך מוביל לקביעת אלפי בתים ברחבי ההתיישבות ככאלו הממוקמים על אדמות פרטיות לכאורה.
שופט בית המשפט המחוזי ארנון דראל הכשיר את העסקה שנעשתה בין היישוב לבין המנהל האזרחי, וקבע כי תקנת השוק יכולה לחול על הבתים השנויים במחלוקת. זאת מאחר שקרקעות אלו הוגרעו משאר קרקעות היישוב, שמוגדרות כאדמות מדינה.
תקנת השוק היא הסדר משפטי, שתומך בו גם היועמ"ש אביחי מנדלבליט, הקובע כי במקרה של עסקת מקרקעין בין רוכש לבין מי שאינו בעליו של הנכס, אם נעשתה בתום לב הצדדים, יוכל הרוכש ליהנות מבעלות על הנכס למרות הפגם לכאורה בהעברה הקניינית.
במקרה של אלפי בתים ביהודה ושומרון, תושבים בנו בתיהם על אדמות מדינה אותם החכירו מהמנהל האזרחי. אולם באבחה הוגדרו הבתים ככאלה הממוקמים על קרקעות פרטיות בעקבות עבודת הדיוק של המנהל האזרחי. תקנת השוק מאפשרת להכשיר בחזרה את אותם בתים.
בהפגנה שהתקיימה בסוף חודש מאי האחרון מול בית המשפט העליון, טענו תושבי מצפה-כרמים לעינוי דין מצד בג"ץ . הדיון האחרון בנושא התקיים בבית המשפט העליון במרץ 2019, ומאז כבר יותר משנה שבמצפה-כרמים מחכים לפסיקה. שכן, כל עוד לא ניתנת הפסיקה, הצו על תנאי שמקפיא את הבנייה ביישוב עומד על תילו. "אנחנו מוקפאים, לא יכולים להזיז אבן במקום", אמר לנו בהפגנה שי מימון, תושב המצפה ומראשי המאבק, "המשפחות מתגוררות בקרוואנים ואין אפשרות אפילו להרחיב אותם".
בדצמבר 2019 פנה בא כוחם של תושבי מצפה-כרמים, עו"ד הראל ארנון לבית המשפט בשאלה מתי צפוי להינתן פסק הדין כאשר חלפו כבר שישה חודשים ממועד הדיון האחרון. לשאלתו נענה כי "נעשה וייעשה מאמץ למתן פסק דין בחודשים הקרובים". בחודש מאי פנינו אנחנו לדוברות הרשות השופטת בשאלה מדוע מתעכב פסק הדין ונעננו כי ההחלטה בתיק צפויה להינתן בתקופה הקרובה, ללא נקיטת לוח זמנים. השבוע, פנינו שוב לדוברות בתי המשפט שמסרה כי פסק דין יינתן עד סוף חודש זה. מדובר בפסק דין משמעותי, אולי גורלי להתיישבות ביהודה ושומרון בכללותה.
נדמה כי לא במקרה המתינה הכרעת הדין בעניין מצפה כרמים עד לרגע זה. פסילת בג"ץ את חוק ההסדרה משפיע גם על מקרה זה, וכעת משזה ירד משולחנם של השופטים, נסללה הדרך לפסוק אחת ולתמיד בעניין מצפה-כרמים. כבר בפסילת חוק ההסדרה, רמזה נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות כיצד תטה לפסוק בעניין מצפה-כרמים: בפסילתה את החוק קבעה הנשיאה כי פתרון תקנת השוק הוא פתרון מידתי יותר שאפשר לעשות בו שימוש. זאת מאחר שלדעתה חוק ההסדרה הוא כללי מדי ולא מבחין.
במידה שבית המשפט העליון יכריע כי אכן מתקיימים כל התנאים להחיל את תקנת השוק על בתים אלה במצפה-כרמים, יהווה הדבר תקדים עבור כל אותם אלפי בתים ביהודה ושומרון שהוגרעו יום אחד מאדמות מדינה ושנמצאים בסכנת פינוי, או תחת צו הקפאת בנייה.
תושבי מצפה כרמים מקווים לטוב, אלא שמי שנכווה ברותחים נזהר בקרים. החשש הכבד הוא מפסק דין שאמנם יקבע כי פתרון תקנת השוק מתקיים, אך באופן מצומצם. כלומר, לא יהיה פינוי אך גם לא תהיה כל בנייה נוספת או הרחבה של בתים או שכונות.
חשש נוסף הוא כי שופטי העליון יהפכו את הקביעות החשובות של המחוזי בנושא הפרוצדורה להכשרה לאותה הסדרה, ובכך להפוך דרך סלולה להצלת הבתים – לדרך חתחתים שעלולה להסתיים בדרך ללא מוצא.
