המספרים מוכיחים: מגפת הקורונה הביאה לתמותה עודפת בארה"ב – עלייה של כ-200 אלף נספים בהשוואה לממוצע הרב שנתי. ניתוח שערך הניו יורק טיימס, שסקר את דפוסי המוות באמריקה בין ה-15 במרץ ל-25 ביולי, מצא כי התמותה העודפת המובחנת עומדת על 200,700 בני אדם מאשר בשנה רגילה.
על פי הניו יורק טיימס, רק בארבע מדינות – אלסקה, הוואי, מיין, ומערב וירג'יניה – מספרי התמותה דומים בהיקפים לאלה של השנים הקודמות. הניתוח בחן את כלל מקרי המוות במדינות ארה"ב, ולא רק כאלו שסווגו כ"תמותת קורונה". כך שגם במדינות שלא בוצעו בהן בדיקות קורונה רבות ולא היה ידוע על תחלואה רבה, ניתן לבחון באמצעות המתים האם המספרים חריגים החל מחודש מרץ בו המגיפה הייתה בשיאה – מה שיכול להצביע על אפשרות לתמותה כתוצאה מקורונה לא מזוהה.
מדינת ניו יורק, מוקד ההתפרצות המשמעותי ביותר בארה"ב, חוותה את הגידול המשמעותי ביותר במקרי המוות בהשוואה לשנים רגילות – פי שבעה. 27,200 בני אדם מתו מעבר למספר המתים השגרתי בתקופה שנבדקה. אך כמובן שלא רק ניו יורק מתמודדת עם גלי תמותה חריגים. גם בניו ג'רזי הסמוכה תועדו 18,000 מקרי תמותה נוספים. בטקסס ובקליפורניה תועדו כ-13,450 מקרי תמותה עודפת.
גם באירופה נמדדו שיעורים גבוהים של תמותה עודפת, על פי רשת המחקר האפידמיולוגי EuroMOMO שבחנה את כלל מקרי המוות ביבשת אירופה. ב-24 מדינות ובקרב אוכלוסייה בת 350 מיליון איש, מספר מקרי המוות העודפים ברחבי היבשת מאז מרץ עלה מעל 170 אלף נספים. אף שרוב המתים היו מבוגרים מגיל 65, מספר מקרי המוות בקרב האירופאים בגיל 64-45 היה גבוה ב-40 אחוזים מהרגיל בתחילת אפריל.
על פי מרגוט סנגר-כץ, כתבת הבריאות של הניו יורק טיימס, תיעוד וסיווג מקרי מוות ברחבי ארה"ב לפי סיבת המוות לוקחת זמן – משבועות ועד חודשים מהפטירה – ולכן במקום לחפש "מתים מקורונה", היא בחנה את שיעורי התמותה בחודשים האחרונים לבין אותה תקופה בשנים עברו. לכן, השוואה בין סך כל מקרי המוות מכל הסיבות יכולה לספק תמונה שלמה יותר של השפעת המגפה מאשר מעקב אחר מקרי מוות בלבד של אנשים עם אבחנות מאושרות לקורונה. בשפה המקצועית, הפער שבין מספר מקרי המוות השכיחים לבין המצב השנה נחשב ל"מקרי מוות עודפים" וחריגים. אפידמיולוגים רבים סבורים כי מדידת מקרי מוות עודפים היא הדרך הטובה ביותר להעריך את השפעת הנגיף בזמן אמת. זה מראה כיצד הנגיף משנה דפוסי תמותה תקינים. ולכן, המספרים הגבוהים שנשקפים מתקופת התפרצות המגיפה מערערים את הטענות לפיהן הנגיף "רק" הורג אנשים עם מחלות רקע ובסיכון שבכל מקרה היו מתים.
ייתכן כי אחוזים ממקרי המוות הנוספים באו כתוצאה מכך שהיו אלו שלא קיבלו שירותים רפואיים מצילי חיים ומיידיים מכיוון שהחולים פחדו לפנות לבתי החולים בזמן הפנדמיה, אך מצד שני, אנשים גם מתים פחות מאחר שנהגו פחות והיו בפחות קשרים עם גורמים חיצוניים וגורמי סיכון שונים.
בישראל קשה להעריך מה מצב התמותה העודפת והאם היא אכן משקפת נאמנה מציאות שניתן לייחס אותה לקורונה. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בחודשים האחרונים ניכרים שיעורים גבוהים יותר של תמותה בישראל, אך עוד הם עוד לא נותחו ולא ניתן לדעת האם הם תוצאה של גידול באוכלוסייה או היבטים אחרים שלא בהכרח קשורים לקורונה. כך למשל, במאי האחרון 3,845 ישראלים נפטרו – מספר גבוה מזה שנפטרו בשני העשורים האחרונים, אם כי לא באחוזים משמעותיים.
"לא ניתן להבין ולנתח את המצב בישראל וזאת הודות לאבסורד שבו המדינה הוציאה בגל הראשון רבים מעובדי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לחופשה ללא תשלום", אומר לנו פרופסור חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל.
הוא מסביר כי עלינו ללמוד היטב את השלכות הקורונה והתגובות להחלטות השונות שמתקבלות ולבחון מה היה נכון ומה פחות ומהן הסיבות לתמותה. "יש מצבים רפואיים שבגלל הקורונה, התמותה מהם עלתה ויש כאלה שבגללה התמותה ירדה. השיח הפופוליסטי של מכחישי הקורונה שאומרים 'מה הביג דיל, הרי בישראל לא מתו רבים מהמגפה', לא לוקח בחשבון את העובדה שכשאתה נוקט צעדים אתה מונע תחלואה רבה ותמותה בהתאם".
לוין מוסיף כי "לא הייתה בישראל עלייה דרמטית בתמותה העודפת וברור ששינוי ההתנהגות בהתייחסות לאירוע השפיע על התוצאות הללו ולכן זו תמונה מורכבת. אני כן יכול להגיד שאנחנו חייבים להקדיש הרבה יותר מאמצים לבחינת המצב".
לוין מבקש לציין כי בעיניו העיסוק במספר נספי המגפה הוא שגוי, הוא מכנה זאת "נקורונהפיליה". לדבריו, "זו פשוט תמונה כל כך צרה להסתכל על מספר מתי הקורונה מבלי להסתכל על מתים ממחלות אחרות שלא קיבלו טיפול רפואי או מצבם הוחמר בשל הגבלות הקורונה, על נתוני העוני ועוד. אלו נתונים שכל יום צריך להסתכל עליהם. על קשישים שמתו מבדידות בתקופה הזאת ושהחסירו טיפולים רפואיים ויצאו מאיזון ממחלות כרוניות שלהם. נכון, הקורונה פוגעת במיוחד בפגיעים ביותר וחובתנו להגן עליהם. אבל בבריאות הציבור לא מסתכלים רק על תמותה אלא על היבטים נוספים שקשורים בבריאות השלמה של הציבור".
