"האיש של ישראל באו"ם", כינו רבים את ג'ון בולטון, שגריר ארה"ב לאומות המאוחדות ב־2005. שוב ושוב התייצב השגריר בעל השפם המטופח לצד מדינת היהודים, ונשא נאומים נלהבים נגד העוינות המסורתית של הארגון כלפיה. שגריר ישראל דאז, דני גילרמן, הגדיר אותו כ"משב רוח רענן באו"ם, דיפלומט לא מצוי, שנוהג לומר את דעתו גם אם היא לא עונה על כללי הדיפלומטיה. רבים רואים בו פיל בחנות חרסינה".
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– המשטרה חזרה בה: תיק על איומים נגד "עד כאן" ייפתח שנית
– השמחה לאיד של פייגלין היא פיצוץ בלב הימין
– עלייה דרמטית: מפרוץ הקורונה כ-10 אלפים יהודים ביקשו לעלות לארץ
יחסו החם של בולטון כלפי ישראל לא עלה בקנה אחד עם המדיניות המסורתית של מחלקת המדינה, ולא אחת גרם למחלוקות חריפות שאף עלו לו במשרתו. במשך השנים דבקה בו תדמית של מיליטנט בלתי מתפשר, הרואה את העולם בשחור־לבן ומחלק אותו לטובים ורעים. דבר אחד בטוח: הוא אידיאולוג שמרן המאמין שדיפלומטיה מעידה על חולשה, ומתעב את הצביעות של העולם.
זו אולי גם הסיבה שלפני כשנה "התפוטר" מתפקידו כיועץ לביטחון לאומי של ממשל טראמפ, אחרי 17 חודשים בתפקיד. טראמפ ובולטון נראו תחילה כ"זוג מושלם", הרואה עין בעין את מרבית הסוגיות הבינלאומיות. עד כדי כך שבחדרו של בולטון, במקום תמונה, הוא העדיף לתלות על הקיר את מכתב הפרישה של הנשיא מההסכם עם איראן. למרות זאת הם נפרדו בקול רעש גדול, בעיקר על רקע סלידתו של היועץ ממה שכינה "רכרוכיותו" של הנשיא מול אויביה של אמריקה.
לסלידתו זו נתן בולטון ביטוי בספר זיכרונות שנוי במחלוקת, בן 592 עמודים, שפרסם לאחר פרישתו. עוד נגיע אליו. השבוע התפנה להעניק לי ריאיון זום מלשכתו ב־ PAC (הוועד לפעילות פוליטית; מוסד המרכז תרומות למועמדים פוליטיים), כאשר ברקע, על מסך הטלוויזיה, משודרות תמונות הזוועה מביירות בעקבות הפיצוץ האדיר שהחריד את לבנון. באותם רגעים הפרטים לא היו ידועים, ובין הניחושים היו שהפנו אצבע כלפי ישראל. בולטון אומר לנו כי בכל מקרה הוא סומך על ישראל שהיא יודעת מה היא עושה.
"אין לי מידע האם הפיצוץ הזה קשור לפעילות חיזבאללה ליד הגבול בשבועות האחרונים, אבל אני משוכנע שאם יש משהו שאיראן עושה בלבנון ובסוריה שמסכן את ביטחונה של ישראל, ראש הממשלה לא יהסס לפעול נגדו", הוא אומר.
בינתיים, אני מעיר, רוסיה ואיראן מתבססות בשטח הסורי ומעלות את הטמפרטורה בצפון. לדעת בולטון, לארה"ב ולמדיניות הנשיא טראמפ יש יד ורגל בכך. "ללא ספק, הנסיגה של חיילי ארה"ב מאדמת סוריה תרמה רבות להגברת הלחימה מצד הרוסים והאיראנים", הוא סבור.
בולטון חולק עימנו את תובנותיו בנוגע לסדרת הפיצוצים והדליקות שפקדו את איראן לאחרונה, במתקן הצנטריפוגות בנתנז או במפעל הטילים הבליסטיים בפארצ'ין: "איני יודע מי אחראי לכך, אבל אני מקווה שמי שעושה זאת ימשיך בדרך זו. יש עוד דרך ארוכה עד שתושג המטרה לפגוע אנושות בתוכנית הטילים הבליסטיים הגרעיניים של איראן, ויש להשקיע בכך מאמצים אדירים. אין ספק שחשוב להראות שאין מקום באיראן שלא ניתן להגיע אליו. לתודעה הזו יש משמעות רבה".
האם הצלחת הפגיעה הזו היא תודעתית בלבד, או שיש לה גם השפעה מעשית על קצב ההתקדמות בתוכנית הגרעין? האם אכן, כפי שדווח, תוכנית הגרעין הוסגה שנה לאחור?
"הדיווחים על ההתקפות מוגבלים ביותר, אבל מה שניתן לומר על ההתקפה בנתנז הוא שנגרם נזק משמעותי לאולם המרכזי שבו פעלו הסרכזות. ללא ספק זה הסיג לאחור את התוכנית באופן ממשי. הייתי רוצה להדגיש שוב, אני תמיד מודאג מכך שקיימים היבטים בתוכנית הגרעין שאיננו ערים או מודעים להם, ממש כמו בצפון קוריאה, כך שלעולם לא אהיה בטוח בדבר, עד שאיראן תקבל החלטה אסטרטגית לוותר על תוכנית הגרעין שלה. ואני לא בטוח שזה יקרה כל עוד המשטר הנוכחי שם נמצא בשלטון".
עם זאת, לדעת בולטון הצורך לפעול בנחישות נגד איראן, כפי שהטיף כל השנים, עלול להיפגע לאחר בחירות נובמבר לנשיאות ארה"ב. "איש אינו יודע מה יהיו תוצאות הבחירות, האם יהיה זה ביידן שיזכה בנשיאות או טראמפ שינצח ויזכה בכהונה שנייה, אבל גם אם הוא ייבחר מחדש, איני בטוח אם מדיניותו לא תשתנה. זה בהחלט יכול לקרות", הוא צופה.
אתה רואה אותו חותם על הסכם מחודש עם איראן?
"לפני שנה, בפסגת ה־G7, נשיא צרפת מקרון כמעט הצליח לשכנע אותו לפגוש את שר החוץ האיראני ג'וואד זריף. אני חושב שהלחץ מצד האירופים ואחרים לחזור אל שולחן המשא ומתן לקראת הסכם גרעין מחודש, תמיד מצא אוזן קשבת אצל הנשיא, שבאורח קבע מבקש להגיע להסכמים עם כולם. אני מודאג מאד מגישתו זו. ביודעי כמה קרוב היה טראמפ לפגוש את זריף, אני משוכנע שלא צריך הרבה כדי שהוא יחצה את הגבול. הנשיא שאף להיפגש עם מנהיגי איראן, אם זה רוחאני או חמינאי. הם מצידם היו מוכנים להיפגש כדי להקל עליהם את הסנקציות ולקנות זמן עבור תוכנית הגרעין שלהם. בדיוק כמו שקים ג'ונג און שיטה בטראמפ. אני מודאג מכך שבקדנציה שנייה האיראנים יעשו לו את אותו הדבר. זו סכנה גדולה".
הריאיון המלא יתפרסם מחר (ו') במוסף יומן של מקור ראשון
