הצעת חוק פסקת ההתגברות של ח"כ איילת שקד הייתה אמורה לזעזע השבוע עוד קצת את הקואליציה הרעועה ממילא. הצעת החוק, שמטרתה החזרת הכוח לידי המחוקק בכנסת ומתן עדיפות על פני בג"ץ, נמצאת בלב הדרישות הקואליציוניות של המפלגות החרדיות, בהבטחה שנתן ליברמן לבוחריו בעבר ונושא מהותי בליכוד. אך פעמוני האזהרה על קריסת הממשלה הניסו את התומכים הפוטנציאליים מוקדם מדי.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– מהמקרא ועד בלפור: איפה באמת התחיל העימות?
– בחיוך מעושה ומילים רעות: מופע האימים של אחינועם
– סיכול ממוקד: כך חוסלה החוליה בגבול הצפון
יו"ר דגל התורה משה גפני שאיים בהעלאת אותו החוק להצבעה בשבוע שעבר, נסוג בו מהחלטתו כדי למנוע משבר נוסף בקואליציה. זאת לאחר שניסנקורן נועד איתו בסוף השבוע וכנראה הבהיר מה יהיה המחיר מבחינת כחול לבן לתמיכה החרדית בחוק. במשך יום האתמול לא הסתפקו החרדים במסר רפה אלא שיגרו הודעה מאוחדת של ש"ס ויהדות התורה לפיה אין בכוונתם לתת לפסקת ההתגברות לעבור בעת הזו.
יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן שבעבר התחייב לתמוך בחוק, נסוג מתמיכתו כיוון שפסקת התגברות כעת עשויה לשרת את החרדים בחוק הגיוס. רק נזכיר כיצד זה נשמע רק לפני שנה: "מגבה את ראש הממשלה בתוכניתו לערוך שינוי ביחסים בין בית המשפט העליון והכנסת. מיומה הראשון של ישראל ביתנו אנו דורשים להחזיר את המנדט לנבחרי הציבור שנבחרו בבחירות. כעת נוצרה הזדמנות לתיקון משמעותי. אני מקווה שהיא תמומש". תקוות לחוד ורגע המבחן לחוד.
קריסת שני העוגנים הללו עיקרה גם את הבטחתו של יו"ר הקואליציה מיקי זוהר לדבר על הנושא עם ראש הממשלה ולבקש את תמיכתו. למעשה, גם אם כל חברי סיעת הליכוד יתמכו בחוק, הוא לא יעבור את הרף הנדרש ללא החרדים וללא ישראל ביתנו. כבר הבוקר נשמע השר יובל שטייניץ מדבר באופן גלוי נגד החוק ואומר כי לא יתמוך בו מכיוון שהוא מסכן את קיומה של הממשלה. למעשה, אם פסקת ההתגברות הייתה התרגיל האופוזיציוני הראשון שמפלגת ימינה הייתה עושה לליכוד היה לה סיכוי להצליח. אך כעת, אחרי שכחול לבן והליכוד השתוו לכאורה – חוק ההמרה מול ועדת חקירה לניגודי ענייני שופטים – הצדדים מתרכזים בקרב האמיתי: תקציב או בחירות.
כך, ביום רביעי, צפויה הקואליציה לשרוד ככל הנראה את המבחן ליציבותה – בדמות פסקת ההתגברות שיצרה שקד – אך להיכשל שוב במבחן המהות. בממשלת האחדות שנוצרה כולם מפסידים כל הזמן. נושאי הליבה של הימין נזנחים ומוקרבים על מזבח ההישרדות, בזמן ששני הצדדים מנסים למזער נזקים אלקטורליים – כחול לבן מול מחנה התומכים הפוטנציאלי שלהם, והליכוד מול מחנה התומכים ההולך ומדלדל שלהם. בליכוד מרגישים שהמחירים שהם משלמים כבדים מדי ולכן משתעשעים ברעיון היציאה לבחירות בסוף החודש. אם בכחול לבן לא יתעשתו הם יעניקו להם את המתנה הזו.
