בצעד חריג, הגישה הסניגוריה הציבורית עתרה לבג"ץ נגד היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, שהנחה להגביל את תאריך התחולה בעניין סגירת תיק פלילי בהסדר מותנה. התהליך מאפשר לאנשים שביצעו עבירה פלילית שאינה מצדיקה עונש מאסר, ואין להם עבר פלילי בחמש שנים שקדמו להסדר, להודות במיוחס להם ולקיים את התנאים שפורטו בהסדר כגון תשלום פיצויים.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– משבר הקנאביס בלבנון מאיים על חיזבאללה
– נקודת מבט לתרבות השכול בישראל
– מנוחת הלוחמים: הגרסה הסינית לאמא הפולניה
מדובר למעשה בתיקון לחוק סדר הדין הפלילי שנכנס לספר החוקים כבר בשנת 2012, ומטרתו הייתה כפולה: לאפשר תגובה חברתית מידתית בנסיבות לא חמורות של ביצוע עבירות כאשר מדובר באנשים ללא עבר פלילי, כך שניתן יהיה להימנע מהגשת כתב אישום ומתיוגם כעבריינים. התכלית השנייה נועדה לייעל את משאבי בתי המשפט הנאנקים תחת עול כמויות התיקים העצומות. התיקון לחוק מאפשר סגירת תיקים רבים בהסדר מנהלי מבלי להגיש כתב אישום ומקל את העומס הרב על מערכת בתי המשפט.
העתירה, שהוגשה ביום רביעי בשבוע שעבר, איננה נגד ההסדר עצמו, שכאמור התקבל כחוק כבר בכנסת ה-18, אלא נגד הנחיית היועץ המשפטי לממשלה לפיה יחידת התביעות של המשטרה תוכל לערוך את ההסדר הנ"ל רק אם העבירות בוצעו לאחר תחילת 2019, כחמש וחצי שנים לאחר שהתקבל התיקון לחוק.
העתירה הוגשה על ידי עורכי הדין ד"ר אלקנה לייסט, הסניגור הציבורי המחוזי במחוז תל אביב ומי שבעבר ייצג את רומן זדורוב במשפטו, וכן על ידי עו"ד גבריאל פורט ומיכל רובינשטיין מהסניגוריה הציבורית. בעתירה נטען כי הנחיית היועמ"ש גורמת להפליה קשה בין נאשמים בכמה מישורים:
המישור הראשון, לטענת העותרים, יוצר הפליה בין שוטרים החשודים בפלילים לאזרחים החשודים בפלילים. מאחר ושוטר החשוד בעבירה מטופל על ידי מח"ש המסונפת לפרלקיטות, הוא יוכל לזכות להסדר מותנה מעין זה גם אם ביצע את העבירה לפני אותו תאריך שקבע היועמ"ש, זאת מכיוון שמועד התחולה של ההנחיה לטענת הסניגוריה הציבורית, חל על התביעה המשטרתית בלבד ולא על הפרקליטות. כך שבפועל הפרקליטות מיישמת את תיקון החוק ללא קשר למגבלת התאריך. זאת, בניגוד לאזרח מן השורה שלגביו אפשרות ההסדר המותנה נעשית על ידי התביעה המשטרתית ועליו חלה מגבלת התאריך.
מישור נוסף מתייחס לשני אזרחים ששניהם נמצאים מתאימים לעניין אותו הסדר, אך האחד ביצע את העבירה לפני ה-1.1.2019 והשני ביצע אותה יום אחד בלבד לפני. האחד יזכה להסדר, אך נגד השני יוגש כתב אישום.
העתירה לבג"ץ מוגשת בעקבות מקרה גניבת בשמים ומוצרים אחרים בסופר פארם, שהתרחש במארס 2014, יותר משנה לאחר שהתיקון לחוק נכנס לתוקף. בין הצדדים בתיק שנידון בבית משפט השלום בתל אביב הייתה הסכמה כי התיק מתאים לסגירת תיק על פי תנאי התיקון לחוק, אלא שעל פי הנחיית היועמ"ש שהגבילה את האפשרות להפעיל את ההסדר המותנה בענייני גניבה בזמנו ל-1.1.2017, הוא לא נשקל בכלל על ידי התביעה המשטרתית ונגד החשודה הוגש כתב אישום.
הסניגוריה הציבורית טענה אז נגד אי הסבירות של מועדי התחולה וההפליה שהם יוצרים ובית המשפט קיבל את עמדתם, כשקבע כי "לנאשמת יש זכות שאפשרות זו תישקל על ידי התביעה. הזכות מעוגנת בחוק, ואילו הגבלתה בהנחיה פנימית של רשויות התביעה, אינה סבירה".
יחד עם זאת, קבע בית המשפט כי ליועמ"ש יש את הסמכות לקבוע הוראות שונות לצורך יישום ותחולת התיקון לחוק לפני סוגי העבירות ולפי התנאים לעמידה בהסדר. בפרקליטות השיבו לבית המשפט כי הגבלת התאריך נעשתה בהתאם ליכולתה של התביעה המשטרתית ליישם את ההסדר באופן הטוב ביותר מבחינה מקצועית ומבינה משאבית. הנימוק הזה לא סיפק את בית המשפט שהחליט כי יש להורות לתביעה להציע לאותה גנבת אפשרות של סיום התיק בהסדר מותנה.
בפרקליטות לא השלימו עם החלטת בית המשפט והגישו ערעור למחוזי בטענה בין השאר כי מדובר בגזירה שהתביעה איננה יכולה לעמוד בה מצד אחד וכי דווקא החלטת בית המשפט תביא להפליה. החלטת המחוזי הייתה כי המקום הנכון לבחון בו את הנחיית היועמ"ש הוא בית המשפט העליון, ולאחר הסדר בין הצדדים לאותה נאשמת בגניבה בוטל כתב האישום, וסירובו של היועמ"ש לשנות את התאריך המגביל את אפשרות החלת ההסדר המותנה, פנתה הסניגוריה לבג"ץ.
בסוף השבוע האחרון התקבלה כאמור העתירה, והשופט יוסף אלרון קבע כי היא תדון בהרכב של שלושה שופטים. בנוסף לכך מבקשת הסניגוריה כי בית המשפט יוציא צו ביניים שמורה לתביעה המשטרתית וליועמ"ש להימנע מהגשת כתבי אישום נגד חשודים שעשויים להימצא מתאימים להסדר מן הסוג הזה ולהימנע מכתב אישום. על פי נתונים שנמסרו לסניגוריה הציבורית, מדובר בכ-3000 תיקים.
