נתוני בנק ישראל שפורסמו בשבוע שעבר מעלים שיתרת החוב של משקי הבית חוזרת לעלות, אחרי מגמה הפוכה – של צמצום חובות – שנרשמה עם תחילת משבר הקורונה. במהלך חודש מאי עלתה יתרת החובות לבנקים בכ־3 מיליארד שקלים, ועמדה על 517 מיליארד שקל בתחילת יוני.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– המסר של צה"ל לחיזבאללה: הפסקנו להתנצל
– מנכ"ל "אסטרהזניקה" ישראל: נבטיח אספקת החיסון בהקדם
– "משבר שלא ראינו כמותו": נגיד בנק ישראל דורש תקציב
לפי הנתונים, במהלך חודש אפריל חלה, לראשונה זה שנים, ירידה נטו ביתרת החוב של משקי הבית לבנקים (משכנתאות והלוואות שאינן לדיור), מסכום של 515.2 מיליארד שקל, לסכום של 513.7 מיליארד שקל. השינוי נבע בעיקר מירידה באשראי הצרכני (הלוואות שאינן לדיור) בסכום של כ־4.5 מיליארד שקל. הסיבה העיקרית לשינוי, יש לשער, היא הירידה בצריכה ובשימוש באשראי בעקבות המשבר.
ה"בלימה" בהוצאות משקי הבית, שנרשמה בתחילת המשבר, תמה ככל הנראה – וכעת נוספת לה דחיית ההלוואות הנרחבת, המגדילה את יתרת החוב. כזכור, בנק ישראל אפשר לציבור לדחות החזרי הלוואות ותשלומי משכנתא כדי להקל על הלווים המתקשים כלכלית. נכון לתחילת חודש מאי נדחו תשלומי הלוואות של משקי בית בסכום מצטבר של 2.6 מיליארד שקלים. בסוף יוני כבר עמד הסכום על 3.1 מיליארד שקל. הלוואות שלא נפרעות מגדילות כמובן את יתרת החוב.
עוד השפעה ברוח התקופה באה לידי ביטוי בנתונים על מצב משיכת היתר (אוברדראפט) של הציבור, בחשבונות העובר ושב. נכון לסוף חודש מאי משיכת היתר של משקי הבית נמצאת בשפל (הנתון נמדד רק כעשור, מאז החל בנק ישראל לפרסמו לציבור) של 9.7 מיליארד שקל, ירידה של 17 אחוזים מגובה האוברדרפט שנרשם בתחילת השנה – 11.7 מיליארד שקל.
למעשה, עוד בטרם פריצת משבר הקורונה ניכרה ירידה מסוימת בסכום משיכת היתר – אולי דווקא בגלל מצב כלכלי שפיר. כעת הקורונה האטה את הוצאות משקי הבית והביאה רבים להקפיא תשלומים גדולים ובהם תשלומי המשכנתא, ואלה הגורמים העיקריים לצמצום המינוס המשתקף בנתונים כעת.
