תיעוד של בית הכנסת "אלמניאן" בדמשק שהגיע לידי מקור ראשון, חושף את מצבה הקשה של יהדות סוריה, שלמרות העובדה שהיא מונה 16 נשים וגברים בלבד, שסועה ממריבות הדדיות. תמונות שנשלחו על ידי אחד מבני הקהיה חושפים את בית הכנסת שעד לפני מלחמת האזרחים בסוריה היה עמוס במזכרות מהקהילה היהודית הגדולה בדמשק, כשהוא ריק מתכולתו. "כל הציוד העתיק, המושבים, הכיסאות, השטיחים נעלמו. נותרה שממה", כתב שולח התמונות. "העולם היהודי צריך לזעוק על המצב ולדרוש מהאחראים תשובות". שולח התמונות שביקש להישאר בעילום שם, האשים בהעלמת תכולת בית הכנסת את האחראים על המקומות הקדושים ליהודים, בני הזוג אלברט וראשל קמו.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– הטלנובלה הישראלית-ארגנטינאית: מאחורי הקלעים של הקשר בין המדינות
– משהו חדש? בנט חוזר לעבוד עם הבייס
– הפלסטינים מנצלים את "סכנת הסיפוח" עד תום
בני הזוג משמשים ראשי הקהילה היהודית, כאשר אלברט מחזיק בידו את מרבית התפקידים של הקהילה ואחראי על מפתחות המבנים המקודשים. יש צורך לציין שלמרות שנות המלחמה הארוכות בסוריה, השכונה היהודית בדמשק ויותר מעשר בתי כנסת שפזורים בתוכה לא נפגעה, בין היתר בגלל קרבתה למבנים חיוניים לממשל אסד ובני בריתו.
בראיונות לתקשורת שנתן קמו, הוא הצהיר כי בתי הכנסת כולם נמצאים תחת השגחה. גורמים בקהילה היהודית בדמשק טענו כי האחראיות הבלעדית של בני הזוג מובילה למכירת ציוד של בתי הכנסת וגם השכרת בתי כנסת לשימושים אחרים. הם ציינו לדוגמא את בית הכנסת של רבי חיים ויטל, שמשמש היום כבית מרקחת. אלברט קמו דחה את הטענות בראיונות שהעניק לכלי תקשורת בעבר.
בשנת 2014, תועד בית הכנסת העתיק "אליהו הנביא", בשכונת ג'ובר של דמשק, שעל פי המסורת במערה שעליה נבנה בית הכנסת משך אליהו הנביא את הנביא אלישע. המקום המרוחק מהשכונה היהודית, שימש יעד לעלייה לרגל במשך מאות שנים ליהודים ולגויים שביקשו להתברך מכח הצדיק. לאחר המלחמה האזור נתפס בחלקו על ידי המורדים הסורים, אסד הפגיז אותם והרס לא רק את המבנה בן ה-400 שנה, אלא ככל הנראה גם אלפי חפצים יהודים עתיקים וכתבי קודש שהיו בתוכו.
לפני המלחמה בסוריה, בבית הכנסת אוחסנו ספרי תורה ישנים בני מאות שנים, טקסטים היסטוריים וכלי יודאיקה עתיקים מכל הסוגים. חלק מהפריטים נבזזו בימים הראשונים של המלחמה ונוספים הגיעו לשווקים שחורים ונמכרו על ידי סוחרים. על פי הערכות ישנם ספרי קודש שנמצאים בידיים של מוסלמים סורים.
מצבם הרעוע של בתי הכנסת בסוריה הביא לצהרה מפתיעה מפי נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ב-2019. במהלך מסיבת עיתונאים שתקיימה בבודפשט, השיב פוטין לכתב ששאל מה עושה הקרמלין לשיפור מצב דתות המיעוטים בסוריה: "אנחנו מסייעים לנציגי היהודים לשפץ את בתי הכנסת בסוריה. אנחנו נמצאים איתם בקשר אמיתי ובשיתוף פעולה באופן רציף". המעורבות הרוסית בנעשה בסוריה, וקשריה מאידך עם ישראל הובילה באפריל 2019 להשבת עצמותיו של זכריה באומל מסוריה, שהיה נעדר מאז קרב סולטן יעקוב בשנת 1982.
הקהילה היהודית בסוריה ידעה ימים טובים יותר, עד אשר רעיון הקמת מדינת ישראל קרם עוד וגידים. בשנת 1945 הממשלה הסורית הגבילה את העלייה לישראל, רישומי רכוש הנדל"ן של היהודים נגנזו, הממשלה הלאימה את רכושם והקפיאה חשבונות בנשק של יהודים, בתואנה שהדבר ימנע את הקמת מדינת ישראל. כתוצאה מהצעדים הללו נמלטו שבעת אלפים יהודים מהעיר חלב מחשש לחייהם. בשמץ 1947 מנו יהודי סוריה כ-30 אלף איש, ולאחר הקמת המדינה הורע עוד יותר מצבה של הקהילה. כלל היהודים שעבדו במשרות ממשלתיות ובמחלקות המדינה הסורית פוטרו, וכתוצאה מכך כ-15 אלף מבני הקהילה עזבו את סוריה לישראל.
שארית הפלטה של הקהילה היהודית עזבה את המדינה בשנת 1994, לאחר ההחלטה של הנשיא הסורי לשעבר חאפז אל אסד לאפשר ליהודים לצאת מסוריה לאחר וועידת מדריד לשלום. היהודים שעזבו את סוריה הותירו אחריהם רכוש רב, חנויות ובתים שלא היה להם למי למכור אותם. כמו גם בתי כנסת, ספרי תורה ומגילות, ספרי קודש של חכמי סוריה שנותרו בבתי הכנסת ההרוסים, שכעת נותרו ריקים לגמרי.
