שבוע לאחר כניסתן לתוקף של ההנחיות החדשות הקובעות כי יש לבדוק את כל מערך המטפלים והעובדים הסיעודיים בבתי האבות ובמקבצי הדיור המוגן, בתוכנית הלאומית "מגן אבות ואימהות" מציינים כי חלה ירידה משמעותית במספר הקשישים הנדבקים בנגיף הקורונה. כתוצאה מכך נבחנת ירידה בהיקפי התמותה בבתי האבות. במהלך הגל הראשון עלה כי מחצית מהחולים שמתו מקורונה בישראל הגיעו מבתי אבות ומוסדות גריאטריים. ידוע כי סיכויי ההישרדות של קשיש עם מחלות זקנה הם נמוכים מאוד.
מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:
– "את מתלבטת במי לטפל, בילד שהוכה או בנפגעת תקיפה מינית"
– מהדרום באהבה: אפליקציה תסייע לתלמידים לקויי למידה
– הקרב על הנילוס: מאבק בין מצרים לאתיופיה
פרופ' נמרוד מימון, מנהל תוכנית "מגן אבות ואימהות" אמר הבוקר (ב') במהלך יום עיון של איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל שנערך באוניברסיטת בן גוריון כי מניתוח אירועי התחלואה וההתפרצויות בבתי האבות עלה כי מקורות ההדבקה היו בקרוב למאה אחוזים באנשי הצוות שהגיעו אל המוסדות הגריאטריים מבחוץ. "הבנו שאין צורך 'לבזבז' בדיקות על המטופלים שנשמרים היטב בבתי האבות המוגנים אלא לבדוק את המטפלים שגם אם נשמרים ונזהרים במהלך הטיפול בקשישים, הרי שלא יכולים לשמור על ריחוק בשל אופי העבודה והטיפול הפיזי" הסביר פרופ' מימון.
טרם מינויו לתפקיד החשוב התמקדה מערכת הבריאות בביצוע של כ-3,000 בדיקות קורונה ליום באופן מדגמי מתוך אוכלוסייה בת כמאה אלף בני אדם – קשישים ומטפלים ואנשי צוות בתוך המסגרות. "אני מודה שבהתחלה הבדיקות נעשו כדי להרגיע את הציבור ואת התקשורת אבל הן לא היו אפקטיביות" ציין מימון. עבודת מטה שערך עם אנשיו לאחר כניסתו לתפקיד העלתה כי קהל היעד שיש לעקוב אחריו מונה כ-35 אלף מטפלים והוחלט לבדוק כל אחד מהם אחת לשבוע. ב'מגן אבות ואימהות' טוענים כי באמצעות קיום 7,000 בדיקות ביום "אתה סוגר את בתי האבות כמעט לגמרי מפני הווירוס".
המטרה העיקרית, באמצעות הבדיקות המקדימות, היא להביא לאיתור מוקדם של רוב הנשאים הא-סימפטומטיים ולבודד אותם ואת הקשישים שבאו איתם במגע בטרם ידביקו אחרים.
בנוסף, על פי המתווה להגנת בתי האבות כל קשיש שפונה לבית חולים לאשפוז בשל מחלה כלשהי ייבדק לקורונה 24 שעות קודם שחרורו. בבתי האבות הונחו כי גם אם בוצעה לדייר בדיקת קורונה שלילית טרום שחרור מבי"ח מומלץ שייכנס לבידוד למשך 4 ימים ראשונים לחזרתו ובכך גם יחלים וגם יגן על עצמו ועל הסביבה.
התוכנית שאותה מימון ביקש ליישם ומבוצעת כעת בהצלחה זכתה בתחילה להתנגדויות מצד גורמים במערכת הבריאות ולקשיים משפטיים כמו לדוגמה השאלה מי יקבל את תוצאות הבדיקות שנעשות בעובדים ובמטופלים. היועצים המשפטיים דרשו כי מנהלי בתי האבות לא יקבלו את הנתונים בשל צנעת הפרט אך דרישה משפטית זאת סיכנה את כל הרעיון לפיו מאתרים ומנטרלים כמה שיותר מהר כל סיכוי להתפרצות 'שריפה' חדשה.
"זו מלחמה על הצלת חיי קשישים והעסק נתקע עם המשפטנים אבל הצלחנו להגיע בסוף להסכמה שהמידע יעבור לאחות כדי שהמנהל לא יהיה חשוף למידע. כי המנהל הוא לא סמכות רפואית" הסביר מימון. כמובן שהנהלת המוסד הסיעודי היא זו שצריכה לנהל אירוע של התפרצות קורונה והיא האחראית על איתור ובידוד נשאי הנגיף ולא ייתכן שהיא לא תיחשף למצב התחלואה בקרב עובדיה ומטופליה.
פרופ' מימון עוקב אישית אחרי מערך הבדיקות לעובדי המוסדות הסיעודיים ובתי האבות ובשיחת ועידה שערך בשבוע שעבר עם מנהלי הדיורים המוגנים דרש כי בכל מקרה בעייתי של מוסד כזה או אחר שלא קיבלו תוצאות בדיקות בתוך 72 שעות, לעדכן אותו באופן אישי.
