אתר חדשותי חדש שהושק בימים אלה, מבקש לתת מענה לאותן אמוציות, מחשבות ואף לתרבות הייחודית של ה-JOC, חלקם יהודים הלכתיים, אחרים ללא ספק מוגדרים כ"זרע ישראל" כיוון שהם צאצאים לאבא או סבא יהודיים. "טרייב הראלד" או ה"המבשר השבטי" בתרגום לא רשמי, הוא אתר שכל כולו מוקדש לקהילת ה-JOC, ורוב כותביו, בהתאם, מגיעים מתת מגזר זה. בכתבה הראשית מופיעה כתבה עם כותרת דרמטית, המבשרת את ההשקה: "כיהודים שחורים, אנו נלחמים על חיינו". כותבת המאמר היא ג'וליאן ראשון, שבעלה שייס ראשון, הוא אחד ממייסדי האתר. שייס הוא רב אורתודוקסי, על כן היא לכאורה משמשת כסוג של "רבנית".
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– "את מתלבטת במי לטפל, בילד שהוכה או בנפגעת תקיפה מינית"
– מהדרום באהבה: אפליקציה תסייע לתלמידים לקויי למידה
– גלגולה של עצמאות
"באמריקה, אנשים רואים את השחורים כאיום, ללא קשר לתכונות האופי. שלנו זה נבנה בתוך מרקם התודעה הקולקטיבי באמצעות סוציאליזציה", היא כתבה והוסיפה. "אני יהודייה, שבני משפחתה נספו בשואה. חשוב לי להבהיר לכם שכולנו עייפים (מהמאבק בכך שלא מכירים אותם (צ.ק.), כולנו נלחמים כעת על חיינו", היא מבהירה, ומוסיפה שכותבת על המאבק של הקהילה השחורה בארה"ב, אך גם זו היהודית של "כהי עור".
שותף נוסף להקמת האתר הוא ייץ ג'ורדן, אמן הראפ היהודי Y-Love, שלו סיפור חיים אישי מטורף; אפרו אמריקאי שהתגייר ולמד בישיבות. הוא שר את הגמרא בראפ והפך לכוכב חסידי, עד שגילה שהוא הומו. לאתר החדשות היהודי-קנדי thej.ca, אמר כי "התחלנו לחשוב על הקמה של פלטפורמה שתאפשר ליהודים כהי עור מקום התבטאות, ואז ארעו הפיגועים האנטישמיים במונסי ובג'רזי סיטי" – פיגועים בהם נרצחו מספר יהודים בתחילת 2020.
"הרבה מהמפגעים היו אפרו-אמריקנים, ומי משלם מחיר כאשר יהודים ואפרו אמריקנים נמצאים בסכסוך? יהודים כהי עור", הוא אומר. "שמענו סיפורים על יהודים כהי עור שהוכרחו לנקוט עמדה התומכת באחד הצדדים, או כאלה ממשפחות מעורבות שנכנסו לסכסוכים של ממש בעקבות הרגישות הכה גדולה שבויכוחים אלה. החלטנו שאנחנו צריכים להקים מקום בו אנשים יכולים להיפגש ולדבר על נושאים אלה, ואף לקבל תמיכה משאר חברי קהילת ה-JOC".
Y-Love, או בשמו האמיתי ייץ ג'ורדן גדל כילד יחיד בבולטימור, מרילנד, לאב אתיופי ולאם ממוצא פורטוריקני. "בגיל 7 נפגשתי עם היהדות לראשונה", הוא סיפר לנו בראיון לפני 7 שנים. "ראיתי פרסומת בטלוויזיה שבה אמרו 'חג שמח מערוץ 2' וכבר אז החלטתי שאני רוצה להיות יהודי וציירתי מגן דוד על כל דבר בבית של אמא שלי". אמו פגשה אישה יהודייה בעבודה, סיפרה לה על "השריטה היהודית" של בנה, וזו החליטה לארח את המשפחה הנוצרית לסעודת ליל הסדר. "זה היה הסדר הראשון שלי, ואחריו התחלתי ללכת עם כיפה", מספר ג'ורדן, שמשום מה זכה לגיבוי מסבתו. "כשהייתי בן 9 אמרתי לה שאני כבר לא חוגג את חג המולד, אז היא קנתה לי חנוכייה, וכשהייתי בן 11 אמרתי לה שאני כבר לא רוצה קשר לישו, אז היא קנתה לי את החומש הראשון שלי. היא לא היתה יהודייה ואף פעם לא דחפה אותי לכיוון, אבל עזרה לי כל פעם להתחבר לדת הזו עוד ועוד".
בגיל 14 הוא התחיל ללכת עם ציצית, וההסבר היחיד שלו הוא "היהדות תמיד הייתה חלק מחיי, תמיד ידעתי שאני רוצה להיות אחד מהם". מתי התחלת תהליך גיור רשמי? "התגיירתי בגיל 21 ונמשכתי לחסידות כבר מההתחלה: מאוד אהבתי את הפילוסופיות, את הלבוש. זה ממש הגניב אותי. במהלך הגיור נתקלתי בתגובות גזעניות מכיוון הקהילה האורתודוקסית המודרנית, אבל אצל החסידים אמרו לי 'אתה רוצה לדבר עברית ואידיש, לאכול רק גלאט ומהדרין – גזונטהיי – סבבה. אם אתה יכול לחיות כמונו, תהיה כמונו'". כמה ימים אחרי שטבל במקווה ג'ורדן כבר הלך ללמוד בישיבת אור שמח ברובע היהודי בירושלים, המוכרת כישיבה פופולרית במיוחד בקרב חוזרים בתשובה.
אז מה עוד יהיה באתר החדש? כתבות על שחקני ספורט כהי עור והחיבור שלהם ליהדות, מאמרי דעה ("יהודים שחורים לא צריכים כל הזמן להזכיר לקהילה שאנחנו קיימים") ואף ראיונות עם חברי הקהילה הכה שברירית הזאת. רוב הכתבות והמאמרים כעת נכתבים על ידי ג'ורדן ובני הזוג ראשון, אך השאיפה שלהם היא שזה יילך ויתרחב.
