"בנט מוזמן לשבת איתי, לא להקים גוף מקביל"

על רקע העלייה המחודשת בתחלואה והדיבורים על גל שני, נכנס לפני שלושה שבועות פרופ' חזי לוי ללשכת מנכ"ל משרד הבריאות, תפקיד שקיבל בחודשים האחרונים בולטות ואחריות שאולי מעולם לא רבצה על כתפיו של מנכ"ל משרד ממשלתי. לא רק לוי חדש בתפקיד אלא גם השר הממונה יולי אדלשטיין, ורבים מעמיתיו בממשלת האחדות הרחבה. לוי נדרש גם לאתר כעת מחליף לפרופ' סיגל סדצקי, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד ומהדמויות הבולטות בניהול המגפה, שהתפטרה השבוע מתפקידה. מציאות מורכבת, ללא ספק.

כותרות נוספות באתר מקור ראשון:
– חישוב מסלול מחדש: צמצום מערך בדיקות הקורונה
– שר החינוך מודיע: "בתי הספר יפתחו באחד בספטמבר"
– מחאת העו"סים: "דורשות הנשמה כי נחנקנו"

"התכלית האסטרטגית השתנתה, וכעת יש לפעול תחת המטרה של חיים בקורונה", אומר לנו פרופ' חזי לוי בריאיון מקיף ראשון, ומסביר כי סגר מלא לא עומד כעת על הפרק: "קודמי (משה בר סימן־טוב; י"ק) הוליך את המדינה, בתיאום עם הממשלה, לסגר, מתוך אסטרטגיה שביקשה להשטיח את העקומה ולהאט הידבקויות כדי לתת למערכת הבריאות זמן להיערך. אני חושב שהתכלית האסטרטגית עכשיו היא מניעת הידבקויות וחיים לצד המאבק בקורונה כשגרה".

בהקשר זה הוא הודף את הטענה שלפיה מערכת הבריאות לא ניצלה את הזמן כדי להיערך כראוי להתפרצות נוספת. "מערכת הבריאות בפירוש נערכה, ויודעת להכיל היום הרבה יותר חולים קשים ומונשמים. ברור לנו גם שהיכולת והרצון שלנו היום להטיל סגר עם כל ההשלכות שלו כמו לפני חודשיים, שונים בתכלית – הן מבחינת הציבור והן מבחינת היכולת של מדינת וכלכלת ישראל לספוג זאת. ברור לכולם שמניעת התקהלויות ומרחק אחד מהשני זו הדרך היחידה למנוע הידבקויות ולהוריד תחלואה, עד שנמצא דרכים אחרות, קרי חיסון. חשוב להבהיר שאנחנו לא יודעים מתי הוא יגיע ועד כמה יהיה יעיל, אבל אנחנו תולים בו תקוות".

"כשאתה מטיל סגר על ביתר־עילית, אתה צריך להביא גוף עם יתרון יחסי, ולכן הצבא ופיקוד העורף הם חלק בלתי נפרד מהתמונה. ניהול מלחמה זה קונצרט עם הרבה כלים. כשכלי אחד מזייף זה נשמע היטב. לכל כלי יש התפקיד שלו"

במהלך שיחתנו זורמים למכשיר הטלפון שלי דיווחים על הסגר שהוטל על העיר ביתר־עילית, בעקבות העלייה בתחלואה שם. "הצעדים הנקודתיים שאנחנו נוקטים כעת הם עדיין לא סגר כללי, והם לא מה שימנע הידבקות ברחבי הארץ", אומר לוי. "לכן אנחנו מתמקדים בצעדים למניעת התקהלויות. זה גורר המון כעס ובלבול בציבור, וכואב לי על המחיר הכלכלי הכבד שתעשיית האולמות והאירועים משלמת. אבל אנחנו חייבים להביט במציאות נכוחה, ואני רואה שגם ראש הממשלה והשרים מקדישים המון מחשבה לכל צעד ולמחירים שהוא יגבה".

במכתב ההתפטרות הארוך של פרופ' סדצקי, היא נעה בין כתב אישום נגד מהלכי הממשלה מאז סימניו הראשונים של הגל השני, ועד כתב הגנה מול טענות רבות שנשמעו על תפקודה. פרופ' לוי מצידו מעריך את תרומתה, ועדיין מקווה שהיא תחזור בה. "אני בשיח איתה כבר מספר ימים על הדבר הזה. ראיתי את האותות לכך כבר לפני זמן מה, ושוחחנו רבות פה במשרד בעניין. הייתי שמח אם היא הייתה נשארת לצידנו, כי אני חושב שהיא מאוד מקצועית ויש לה תרומה ענקית להובלת המדינה בדרך הלא פופולרית של הגל הראשון. אני לא שותף לדרך שבה התקשורת נועצת בה שיניים בהנאה. אנחנו חייבים לה הרבה. הטענות כאילו היא עצרה את הכוונה להקים מרכז שליטה ומערך בדיקות וחקירות אפידמיולוגיות, הן אגדות אורבניות שאין להן מקום".

עם זאת, בשיחות שקיימתי עם גורמים במערכת הבריאות, ההערכה היא כי סדצקי כבר לא תשוב לתפקיד הבכיר, לאחר שהתפטרה בטריקת דלת בשיא המערכה, והפתיעה אפילו את שר הבריאות, שאמר בתקשורת כי לא שמע על החלטתה לפני פרסום הפוסט שלה בפייסבוק. במסדרונות משרד הבריאות נמתחה ביקורת על ההחלטה הקפריזית משהו ועל הדרך שבה נעשתה. לוי מצידו מבהיר כי אם ניסיונותיו להותירה בתפקיד לא יצלחו, "חובתי כמנכ"ל להסדיר רציפות תפקודית מיידית ולמצוא מישהו מתאים למלא את מקומה".

מועצת השבט

לוי, 64, הוא בן להורים שעלו לישראל מבגדד. נשוי לרבקה, ואב לשלושה. המנכ"ל החדש של משרד הבריאות, איש חביב ונעים הליכות, יודע כי נכנס לתפקיד שיעמיד אותו במוקד תשומת הלב הציבורית ויזמן לו אתגרים כבדים, כמו גם חיצי ביקורת צולבים. הוא מבקש לנהל את משרד הבריאות בדרך שונה מקודמו, ופועל לפתוח את הדיון ולשמוע דעות רבות לפני קבלת החלטה. בבית החולים ברזילי באשקלון, שלוי היה מנהלו בשמונה השנים האחרונות, מתארים אותו כמנהל מסור ובעל אינטליגנציה רגשית גבוהה. הישגיו הבולטים שם הם הובלת מיגון בית החולים ובמרכזו הקמת חדר מיון, בית חולים תת־קרקעי וחדרי ניתוח מתקדמים הנחשבים למוגנים ביותר בעולם. ב־2017 נמתחה עליו ביקורת מצד החשב הכללי של משרד האוצר, שכללה טענות על התנהלות בית החולים בנוגע לגיוס תרומות להקמת המערך המתקדם.

נדמה כי אתה והשר אדלשטיין נשארתם בודדים במערכה. משרד הביטחון וצה"ל חזרו לענייניהם בתום הגל הראשון, האישיות הבכירה במשרד לענייני בריאות הציבור מתפטרת במכתב פומבי חריג, ואתה נדרש כעת להשיב לשאלות על החלטות ומעשים שהתרחשו לפני כניסתך למשרד.
"אל תשכח שלזכותי עומד הניסיון שצברתי בבית החולים בארבעת החודשים האחרונים בכל הקשור לקורונה – בפן המדעי של הנגיף, בהיבטים של הטיפול הפיזי בחולים ועוד. בניתי את מחלקות הקורונה בברזילי ועמדתי בקשר רצוף עם משרד הבריאות, כך שאני לא חדש בתחום. לפני שלוש שנים הוטלה עליי המשימה להוביל ועדה מטעם משרד הבריאות להיערכות נכונה למגפות, בעיקר בנושא האבולה (שהתפרצה אז בקונגו; י"ק). הגשתי את מסקנותיי לשר. אומנם הן לא אומצו כי האבולה שככה, אבל למדנו את התחום היטב והיו לנו מסקנות להתמודדות נכונה. למדתי גם הרבה דברים בחפיפה שערכתי עם המנכ"ל הקודם משה בר סימן־טוב, ואני בקשר איתו. מכל מלמדיי השכלתי".

יש מי שמגדירים את המצב הנוכחי כאיבוד שליטה של משרד הבריאות.
"לא איבדנו שליטה, ואין דבר כזה אובדן תקווה. אני יודע שמה שנעשה היום ישפיע אולי רק בעוד שבועיים, אבל זו בהחלט תקווה. המשימה העיקרית שמדאיגה אותי ומטרידה את שנתי במלוא משמעות המילה, היא האחריות שלנו להוביל את הציבור לתנאים הטובים ביותר להתמודדות עם המגפה הזאת. כל הזמן אני בוחן ובודק האם אנחנו, קרי אנשי משרד הבריאות בהובלה ובאחריות שלי, נותנים את ההמלצות הנכונות. מנהל במקום הזה אחראי בכל מילה לגורלות של מיליונים, ואני מקבל את האחריות הזו ביראת קודש. יחד עם כל חבריי במערכת הבריאות אנחנו פועלים כדי לעשות הכי טוב למען אזרחי המדינה. אני דוגל בשקיפות ובשיתוף העיתונות, יודע שאחטוף ושזה עלול להכעיס אותי, אבל בסופו של דבר האחריות היא שלי".

אחד המהלכים הראשונים שביצע לוי בתפקידו החדש היה לכנס את "מועצת השבט", בכיריה הוותיקים של מערכת הבריאות, שבחודשים האחרונים ממלאים את האולפנים ותוכניות הרדיו, ולא אחת מותחים ביקורת על החלטות משרד הבריאות ומציעים דרך שונה. "ישבתי עם כולם", מספר לוי. "עם אנשי מכון גרטנר ומכון ויצמן ונוספים, יחד עם בכירי המשרד לצידי. ביקשנו לשמוע וגם להתווכח. קיימנו גם שיחות זום כאלה. עשינו שיחה כזו עם זאב רוטשטיין מהדסה, בהשתתפות סדצקי וגרוטו". עוד הוא מזכיר בהקשר זה את שמותיהם של הפרופסורים שוקי שמר, גבי ברבש, רן בליצר ורוני גמזו, וכן מנהלי בתי חולים בהווה. אגב, במשרד יש מי שחוששים כי לוי מתאמץ מדי לשמוע מה אחרים אומרים על חשבון מי שמכירים את השטח ומנהלים בפועל את הזירות השונות, אך מקווים כי עם הזמן יצליח לווסת בין העמדות הרבות שמגיעות לפתחו.

"אני מאוד מכבד את יורם לס, לא מסכים עם דעותיו ולא רוצה להתייחס מעבר לזה. אני לא מאמין שהוא פגע במערכה, יש אנשים שיכולים להאמין בדעותיו וזה לגיטימי, אבל ההנחיות הן לא על פי הדברים הלא נכונים שהוא אומר"

על קיר המסדרון שבו שוכנת לשכתו של לוי, תלויות תמונות המנכ"לים הקודמים. את תמונתו של בר סימן־טוב טרם הספיקו לתלות, אבל נדמה כי רבים במשרד היו שמחים להסיר את תמונתו של מנכ"ל אחר, מן העבר הרחוק יותר: פרופ' יורם לס. לוי מתייחס אליו באיפוק. "אני מאוד מכבד את יורם לס, לא מסכים עם דעותיו ולא רוצה להתייחס מעבר לזה. אני לא מאמין שהוא פגע במערכה, כי אנחנו לא מתנהלים על פי מה שהוא מטיף. אני גם לא סבור שהציבור חושב שזו עוד שפעת קלה, כפי שהוא טען. יש אנשים שיכולים להאמין בדעותיו וזה לגיטימי, אבל ההנחיות הן לא על פי הדברים הלא נכונים שהוא אומר. מאז ומעולם, גם כמפקד בצה"ל במשך שנים רבות (לוי שירת בתפקידים בכירים בחיל הרפואה, ובין 2003 ל־2007 כיהן כקצין רפואה ראשי; י"ק), אני דוגל בזה שניתן ומותר לשמוע ולהשמיע דעות".

בלי מאבקי סמכות

במסגרת תפקידו החדש נחשף לוי לישיבות הממשלה ולדיוני קבינט הקורונה, וגם לוויכוחים הסוערים בין השרים סביב היקפן של ההגבלות החוזרות לחיינו. לעיתים קרובות מתקבל הרושם כי שרי הממשלה מנהלים מעין סחר־מכר, באופן שכל אחד דואג לאינטרסים שהוא מייצג ולא רואה את התמונה הכללית.

לוי רואה זאת אחרת: "תפקידו של כל שר הוא לייצג את ענייניו לא רק באופן פוליטי, אלא את הנושאים שהוא מופקד עליהם. כמו ששר החינוך צריך לדעתי להביא לשולחן הממשלה ולייצג בה את האלמנטים של החינוך, כך תפקידי, יחד עם השר שלי, להציג מה שהכי נכון לעשות בעיני משרד הבריאות. הכול עולה, והשרים צריכים לדון ולקבוע מה מקבלים ומה לא".

"ניסינו לפתוח את האולמות, וקיבלנו אינסוף סרטונים מהופעות ואירועים שנערכו בלי הקפדה על ההנחיות. פתחנו הרבה יותר ומהר יותר מכל אירופה, גם את מוסדות החינוך והספורט. מדובר במחלה דינמית, וההתנהגות הנדרשת היא דינמית"

האם נכון היה לפתוח את האולמות ולאפשר אירועי תרבות בעקבות מחאת האומנים ושביתת הרעב של בעלי האולמות? נראה ששילמנו על כך מחיר.

"האם ממשלת ישראל פטורה מלחשוב על ההשלכות של ההחלטות על הכלכלה והציבור? אני חושב שלא. השאלה היא מידתיות ואיזון, וזה מה שממשלת ישראל מנסה לעשות; איזון בין מניעת המחלה והורדת התחלואה ככל שניתן, ובין הצורך של המדינה לחיות. האם המדינה יכולה לעמוד בעוד סגר? זה אמנם לא תפקידי לקבוע, אבל אני חלק מהחברה הישראלית ויודע שזה יהיה לא פשוט.

"ניסינו לפתוח את האולמות, וקיבלנו אינסוף סרטונים מהופעות ואירועים שנערכו כמעט בלי הקפדה כלשהי על תנאי התו הסגול. כשאמרנו שנאפשר אירועי תרבות עד 250 איש, אמרו לנו מה עם זאפה והבארבי ואולמות דומים? אמרנו שאנחנו מוכנים, אבל בישיבה ובמרחקים מוגדרים ובלי לקום לרקוד. ההתחייבות הייתה שההופעות יהיו כמו בקונצרטים, שאנשים יושבים עם מסכות וצופים. הייתי הרבה פעמים בזאפה ואני מאוד אוהב ללכת להופעות, אבל המציאות טפחה על פנינו. אני לא מאשים אותם חלילה, אבל בעלי אולמות צעקו שאנשים לא יכולים להתפרנס, אתה הולך לקראתם ומגדיר הגדרות, ואז רואה שאין שום קשר בין מה שקורה בשטח ובין ההנחיות. בעל האולם אומר שעדיף לו לקבל קנס של 5,000 שקל כי הוא מרוויח הרבה יותר. אני לא אומר שהציבור אשם, כולנו הציבור. חשבנו שיצאנו מעבדות לחירות, ואמרו לנו 'לכו תחגגו'. פתחנו הרבה יותר ומהר יותר מכל אירופה, גם את מוסדות החינוך והספורט והכול. הציבור אומר 'אנחנו מבולבלים', וזה הגיוני. מדובר במחלה דינמית וההתנהגות הנדרשת היא דינמית. אנחנו מנסים להתאים את המציאות לאירוע. אני לא רוצה לרדוף אחרי המחלה שתשיג אותנו".

השבוע החליטו ראש הממשלה נתניהו ושר הבריאות אדלשטיין למנות פרויקטור מתכלל לניהול המאבק בקורונה. למרות דרישת שר הביטחון בני גנץ כי השליטה תעבור למשרדו, לוי אומר כי בהידברות הוסכם על מתווה הניהול הנכון לאירוע. "אני לא נכנס לקרבות מי לוקח ומי מקבל את הסמכות. זה הבל הבלים, ויש הסכמה בין שר הביטחון וראש הממשלה החליפי לשר הבריאות לאגד כוחות. הבוס מלמעלה זה עבדך הנאמן, ובמשרד הביטחון גם מכירים בזה. אני נותן סמכויות וחופש פעולה לרמ"ט הקורונה שנמנה לתכלל את העניין, והוא יקבל את הסמכויות בשיח איתי ועם אנשי המקצוע. מתוקף כל תפקיד שניהלתי בצבא ובמלחמות שלקחתי בהן חלק, אני חושב שכל גוף צריך להתמקד ביתרון היחסי שלו.

"ממשלת ישראל מנסה לעשות איזון בין מניעת המחלה והורדת התחלואה ככל שניתן, ובין הצורך של המדינה לחיות. האם המדינה יכולה לעמוד בעוד סגר? זה אמנם לא תפקידי לקבוע, אבל אני חלק מהחברה הישראלית ויודע שזה יהיה לא פשוט"

"כשאנחנו אומרים שיש לסגור עיר, מדובר במשימה שכל הגופים בממשלה שותפים לה – פיקוד העורף, מרכז השלטון המקומי, הרשות המקומית, הרופאה המחוזית, המשרד לביטחון הפנים שאחראי לאכיפה ועוד. כשאתה מטיל סגר על ביתר־עילית, אתה צריך להביא גוף עם יתרון יחסי, ולכן הצבא ופיקוד העורף הם חלק בלתי נפרד מהתמונה. ניהול מלחמה זה קונצרט עם הרבה כלים. כשכלי אחד מזייף זה נשמע היטב. לכל כלי יש התפקיד שלו, והאחריות העליונה היא של משרד הבריאות למנות את האחראי למרכז השליטה.

"בחודשים האחרונים משרד הבריאות הבין ולמד מה צריך לעשות, וברור שאנחנו חייבים לעשות זאת יחד ולא לבד. למדתי מזמן לעשות שינוי מהניהול והפיקוד הצבאי למערכת האזרחית, בשגרה ובטח בלחימה. כן, יש היררכיה, אבל האם אני יכול לתת פקודות ובזה לגמור עניין? אולי, אבל זה לא חכם. צריך לעשות זאת בשיח של למידה, הבנה ורתימת אנשים".

הטונים הצורמים בין בכירי מערכת הבריאות עלו מדרגה באפריל, כאשר המשנה למנכ"ל משרד הבריאות פרופ' איתמר גרוטו תקף בחריפות את מנכ"ל הדסה פרופ' זאב רוטשטיין, שהורה לערוך בדיקות קורונה לאנשי בית החולים, והגדיר את התנהלותו כגובלת בבגידה. "אני לא מסכים עם ז'רגון של בגידה בתוך מערכת הבריאות", אומר לוי. "כל אחד עושה נאמנה, והשאלה היא איך לעשות את הדברים. אני מקפיד על שיח נכון, לדבר ולשמוע. אני אומר לאנשי המערכת, אם אתה מתנגד להוראות אל תרוץ לתקשורת, בוא אלינו ותשמיע את השגותיך. אולי אתה צודק, אני לא פוחד לשנות".

"במדינת ישראל יש רק גוף אחד שמופקד על הבריאות. אם לבנט יש השגות, אני מאוד מכבד אותו, הוא עשה הרבה דברים בחייו והוא מוזמן לשבת איתי, לא להקים גוף מקביל"

מי שכן מעלה את חמתו הוא יו"ר ימינה נפתלי בנט, שתקף חדשות לבקרים את מדיניות הממשלה. בשבוע שעבר הכריז בנט על הקמת "קבינט הקורונה האזרחי", שכולל מומחים מתחומים שונים, והם מציעים פתרונות והמלצות משלהם. "במדינת ישראל יש רק גוף אחד שמופקד על הבריאות והאירוע הזה, וחשוב שנקפיד על כך", אומר לוי. "כמו שאין לנו פריווילגיה לומר שאנחנו לא מאמינים במשטרה ולהקים גוף חלופי. אם לבנט יש השגות, אני מאוד מכבד אותו, הוא עשה הרבה דברים בחייו והוא מוזמן לשבת איתי, לא להקים גוף מקביל. אני דוגל בשיח".

פחות בדיקות

ביום שלישי השבוע הגיע מערך מעבדות הקורונה לשיא, כאשר יותר מ־28 אלף בדיקות פוענחו בהן. אך למחרת הנחה משרד הבריאות את קופות החולים לחדול מבדיקות הקורונה לחולים ללא תסמינים, ולשנות את מדיניות היד הקלה בבדיקות ללא צורך מובחן. "אין מדינה בעולם שעושה כל כך הרבה בדיקות כמו ישראל ביחס לגודל האוכלוסייה, ועם כל הביקורת על 'משרד הבריאות הרע הזה', תראה לאיזו תפוקה הגענו", אומר לוי. "לאחר שיח עם מנהלי הקופות והמעבדות הגדרנו התוויות נכונות יותר למי יש לעשות בדיקות. מי שהיה במגע עם חולה קורונה, נמצא בבידוד ואין לו סימפטומים, לא צריך לעבור בדיקות. גם אם אעשה לו בדיקה והוא שלילי, הוא חייב להמשיך בבידוד. אנשים רוצים להיבדק כי חוויית הבידוד שונה מבחינתם אם הם חולים או לא, אבל הבדיקה השלילית נכונה לשעתה בלבד. הנוהל הקודם שאִפשר בדיקות כאלה, נבע מלחץ ציבורי וסיבות נוספות. אנחנו רוצים להתמקד כעת באוכלוסייה בסיכון. צריך גם לעשות בדיקות לעובדי מערכת הבריאות, לחולים או לשוהים בבתי אבות ובדיור מוגן".

אבל יכול להיות שאותו מבודד כבר הספיק להדביק אחרים, ואנחנו לא יודעים מי הם.
"אז מה הפתרון, סגר מוחלט? אם לא אתן לך הזדמנות לצאת מהבית או להיפגש עם סבא שלך, לא תהיה הדבקה יותר. אנחנו אומרים 'תיזהרו על אוכלוסייה מבוגרת, לכו עם מסכות, ואם היית במגע עם חולה תיכנס מיד לבידוד".

אף שבימים אלה הקורונה תופסת כמעט את כל זמנו של המנכ"ל החדש במשרד הבריאות, במוקדם או במאוחר הוא יידרש להתמודד עם שורת תחומים נוספים. אל הריאיון הצטרף גם סמנכ"ל תכנון ותקצוב במשרד הבריאות, ואדים פרמן. השניים מכירים היטב לאחר שניצבו לכאורה בשני צידי המתרס, לוי כמנהל בית חולים שנדרש להקים בית חולים ממוגן מפני טילי חמאס, ופרמן כמי שלא מיהר להעביר את התקציבים הדרושים לכך. לוי נאבק אז במה שהגדיר הזנחה שיטתית ורבת שנים מצד משרד הבריאות. כעת אני שואל אותו אם הם השלימו, והאם "דברים שרואים מכאן לא רואים משם".

"זו לא המצאה שלנו לחזור מההקלות בעקבות עלייה חוזרת בתחלואה. כך פועלות גם דרום קוריאה, סין, ואירופה מתחילה לחזור בה מההקלות. אני מקווה שנוכל לחגוג את ראש השנה בחיק המשפחה"

"גם מפה אני עומד מאחורי דבריי ואומר אותם שוב", משיב לוי בחיוך. "אנחנו צריכים לבנות תשתיות ובתי חולים, ואם מדינת ישראל מטילה על בית חולים זיו להיות ממוגן מירי מלבנון, אנחנו צריכים לעשות הכול שהוא יתמגן. הבנתי שלמדינה שצריכה לתעדף יש תקציבים מוגבלים, ולכן הלכתי להביא תקציבים מחו"ל. בתקשורת תקפו אותי שגייסתי חברה מקצועית שתפעל למען גיוס המשאבים (ושקיבלה אחוזים מהתרומות; י"ק), אבל ידעתי שזו הדרך. לשמחתי בבית החולים איכילוב פותחים עכשיו חדר מיון מדהים, שהוא מתרומה. בתי החולים אסותא באשדוד, פוריה, נהריה – כולם השתדרגו מתרומות. אחד הבניינים שהקמנו בברזילי עלה 650 מיליון שקל. אתה רואה את מדינת ישראל נותנת לי 650 מיליון שקל לבנות דבר כזה? אני גאה במה שעשיתי ובניתי, למרות הכתבות ששפכו את דמי".

לסיום אני שואל את לוי כיצד הוא רואה בעיני רוחו את חגי תשרי הקרבים. בתגובה הוא מצביע על תמונות נכדיו במכתבה שמאחורי גבו, ואומר: "אתה שואל האם אוכל לבקר ולהיות עם נכדיי? אני אומר שזה אפשרי. אנחנו מקווים שתוך כחודש מהיום, אם ננקוט בצעדים הנכונים, נוכל להוריד את אחוז ההדבקה ולדון בהקלות עיתיות, שקולות ומדודות. כמו שאמרתי בתחילת השיחה, הציבור יצטרך ללמוד לחיות עם הקורונה וזה ייקח זמן. גם החיסון הקרוב ביותר לא צפוי לפני הרבעון הראשון או אמצע שנת 2021. אנחנו מלווים כמה חברות שעוסקות בפיתוח חיסון, ומשריינים את מקומנו בשרשרת האספקה. מסכנים ממון בשביל הדבר הזה כדי שלא נהיה האחרונים בשרשרת המזון. עוד לפני החגים, בספטמבר, אנחנו צריכים לראות איך ואם תיפתח שנת הלימודים. בתי הספר הם מקום מדבק אם לא שומרים על הכללים.

"זו לא המצאה שלנו לחזור מההקלות בעקבות עלייה חוזרת בתחלואה. כך פועלות גם דרום קוריאה, סין, ואירופה מתחילה לחזור בה מההקלות. אני מקווה שנוכל לחגוג את ראש השנה בחיק המשפחה, לא כמו הסדר העצוב שעשינו בפסח. זה מאוד תלוי בנו. אני פונה לקוראים. חברים, אני לא מאשים את העם חלילה, קטונתי. האחריות היא עליי, על משרד הבריאות, על ראש הממשלה וממשלת ישראל. אני לא כופר בזה. אבל יש גם אחריות שלנו כחברה, כל איש וביתו להתנהג נכון. אני קורא לאזרחי ישראל, בואו לא נכרות את הענף הכל־כך עדין ושברירי שאנחנו יושבים עליו".