מנתונים שהגיעו לידי אתר 'מקור ראשון' עולה כי בתקופה שבין 9 ביוני ועד 22 ביוני 46.8 אחוזים מכלל הנבדקים שנמצאו חיוביים לקורונה הם 'חולים' א-סימפטומטיים. הגידול במספר הבדיקות והפניית כל מי שהיה במגע ישיר עם חולה קורונה מאומת הביא לעלייה במספר החולים החדשים בכל יום ואלו מספרים על גל תחלואה חדש אמנם אבל פחות חמור מהקודם.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– תדרוכי קורונה: לאן נעלם נתניהו?
– הפער בין אדם וא־לוהים: מהתנ"ך למחאה בארה"ב
– "יש בדור הזה הרבה שונות ומולטי־טאסקינג, אבל זה לא בלבול"
"המספרים הללו מעידים על יכולת ניטור טובה יותר שאפשרה חשיפת משמעותית יותר של קצה קרחון תחלואת הקורונה בישראל' אומר לנו פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור. לדבריו העלייה במספר הנבדקים החיוביים לקורונה על רקע הרחבת הקריטריונים לא מגיעה בהלימה לעלייה במספר החולים הקשים והמונשמים בישראל ולכן אלו בשורות טובות. "זה אומר שאנחנו מצליחים לאתר חולים בצורה טובה יותר מאשר בסיבוב התחלואה הראשון עם התפרצות הקורונה בישראל והעלייה במספר החולים היא אמיתית אמנם אבל לא כצעקתה".
במהלך התקופה האמורה אותרו בישראל 3082 מקרי קורונה חיוביים חדשים שמתוכם בקרב 1,639 בני אדם דיווחו על תסמיני מחלה כמו חום ובעיות נשימה, חולשה וכדו'. נכון להבוקר (ב') תועדו 6,483 חולי קורונה מאומתים, רבים מהם ככל הנראה נשאים של הנגיף וללא תסמיני מחלה ששוהים בתנאי בידוד עד להחלמתם. ביממה שעברה אותרו בישראל 974 נשאי קורונה חדשים וביממה שלפניה 398 חולי קורונה. ממוצע הבדיקות בשבוע האחרון עומד על כ15 אלף בדיקות ומעל 3 אחוזים מסך הבדיקות הן חיוביות לקורונה.
"אנחנו מאמינים שיש הרבה יותר א-סימפטומטיים ממה שגילינו בתחילת הדרך" סובר פרופ' נדב דוידויביץ, יו"ר פורום בריאות הציבור, ההסתדרות הרפואית בישראל וראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון. לדבריו על אף מספר הא-סימפטומטיים הגבוה, חולים אלה עדיין מדבקים אם כי ברמה פחותה יותר מאשר חולים עם תסמינים ועל כן האיתור והבידוד שלהם מהחברה הוא חשוב.
"אין פתרון קסם לקורונה ואין בתחלואה הקלה כדי להקל ראש במציאות. יש לפעול במניעה ראשונית להדבקה באמצעות מסיכות וריחוק חברתי ולעשות בדיקות בצורה חכמה ובעיקר באזורי סיכון כמו צברי תחלואה, בתי אבות ובקרב צוותים רפואיים" אומר פרופ' דוידוביץ. הוא מסביר כי למרות שהעלייה בתחלואת הקורונה מתבטאת בכ-400 חולים ביום בממוצע בשבועות האחרונים לא מדובר באותה עלייה כמו שחווינו לפני כחודש וחצי שבזמנו אותו בעיקר חולים עם סימפטומים.
ברקע הדיונים על סגירת חופי הרחצה או הגבלת מספר הרוחצים במרחב הפתוח, במשרד הבריאות אומרים כי לא ניתן לדעת בוודאות האם ארעה הדבקה בין השוהים בחוף הים. זאת מאחר כי חולה קורונה שביקר בחוף לא בהכרח נדבק דווקא בזמן שהייתו וכי רוב החולים ביקרו ביותר ממקום ציבורי אחד. מתחילת יוני, 5 מקרים מאומתים דיווחו על ביקור בחוף הים. מתוכם, 3 הם בני משפחה שביקרו בחוף באילת, 1 בחוף כנרת בטבריה, ו-1 ביקור בחוף ללא פירוט באיזה חוף ביקר.
פרופ' נדב דוידוביץ סבור כי הדיונים אודות חופי הים חוטא לעיקר ולמוקד התחלואה המדאיג יותר- אולמות אירועים ואירועים המוניים במקומות סגורים. "צריך לעשות את הדברים בחוכמה, לנתח את מקורות ההדבקה ולטפל בהם. לצערי מה שקורה באולמות אירועים ופאבים והופעות הרבה יותר בעייתי מאשר משפחות ובודדים שיושבים בחופי הים במרחק זה מזה. כמובן שיש לדאוג שלא יתקיימו מסיבות המוניות בחופים. למרות שחופי הים נראים כאסון דרמטי הם לא הבעיה שלנו כרגע".
על רקע דרישת משרד הבריאות לסגור את בתי הכנסת ניתחנו את כלל הנקודות שהיו בהן נשאי קורונה ב7 ימים האחרונים (302 איתורים). מהנתונים עולה כי רק 11 מהם היו בתי כנסת – 3.64% מכלל מקורות ההדבקה האפשריים.
בעקבות כך קרא יו״ר האיחוד הלאומי, ח״כ בצלאל סמוטריץ׳ לחברי קבינט הקורונה – "רדו מבתי הכנסת ומהציבור הדתי. פחות מ 4% ממקרי ההדבקה האחרונים התרחשו בבתי הכנסת. ההקפדה על מסיכות בהם גדולה בהרבה מהמקומות אחרים. אם אולמות אירועים ומסעדות פתוחים אין שום סיבה לסגור דווקא בתי כנסת. תפילה ולימוד בבתי הכנסת חשובים לא פחות מהכלכלה".
