בבית המשפט העליון נערך הבוקר (ג') דיון בהרכב מורחב של שבעה שופטים בנושא החוק לשלילת אזרחות ממחבלים.
הדיון למעשה הוא שני ערעורים שאוחדו. ערעור אחד הוא של המחבל עלא זוויד תושב אום אל פאחם שביצע את פיגוע הדריסה בגן שמואל לפני כחמש שנים בו נפצעו ארבעה ישראלים. זיווד נשפט ל-25 שנות מאסר ושר הפנים דרעי החליט לשלול את אזרחותו מתוקף הפרת אמונים- תיקון שנכנס לחוק האזרחות בשנת 2008 ושתחת הגדרתו נכללו החל משנת 2017 מעשי טרור. את העתירה הגישו עמותות שמאל האגודה לזכויות האזרח ועדאלה, לאחר שב-2017 אישר בית המשפט המחוזי בחיפה את בקשתו של שר הפנים.
מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:
מה שווה גלי צה"ל אם אי אפשר לשלוט בה
ולרשטיין מתפטר מצוות הסדרת ההתיישבות: "דון קישוט בטחנות רוח"
לחם ושעשועים: האחריות של התקשורת ל"גל השני"
הערעור השני הוא של המדינה, בעקבות החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב משנת 2018 שלא לפסול את אזרחותו של המחבל מוחמד מפארג'ה, אזרח ישראל שבשנת 2012 הניח מטען נפץ באוטובוס בתל-אביב, שגרמה לפציעתם של 24 אנשים. המשיב הועמד לדין והורשע, נגזרו עליו 25 שנות מאסר ושר הפנים החליט לשלול את אזרחותו. כאמור, בית המשפט המחוזי בתל אביב פסל את החלטת שר הפנים משום מדרג מעשה טרור נמוך: "במדד מעשי הטרור אשר רובם ככולם אכזריים ונפשעים אין מעשה הטרור שביצע המשיב על אף חומרתו, חריג או קיצוני".
בית המשפט העליון החליט לדון למעשה לא רק בערעורים אלא בחוקיותו של סעיף שלילת האזרחות בחוק האזרחות. מדובר בפסק הדין הראשון בהיסטוריה המשפטית בו הורה בית המשפט על ביטול אזרחות בעילה של הפרת אמונים, כפי שנכתב בצו הביניים שהוצא לאחר הערעור של זוויד.
בית המשפט ביקש להזמין את הכנסת להתייצב בהליך הערעור על מנת שזו תשמיע את טענותיה בכל הנוגע לחוקתיות הוראת סעיף 11ב' לחוק האזרחות, המקנה לשר הפנים את האפשרות לבטל אזרחות ישראלית. ארגון עדאלה שערערו על חוקתיות סמכותו של דרעי וטענו כי בקשתו לשלילת אזרחות המחבל חרגה באופן קיצוני ממתחם הסבירות, ערערו למעשה "בתקיפה עקיפה" על החוק ומשום כך נתבקשה עמדת יועמ"ש הכנסת. בתשובתו לבג"ץ, קבע יועמ"ש הכנסת שיש לדחות את טענות המערער במישור החוקתי ואין מקום לביטול חקיקה ראשית.
לב הדיון הוא על היכולת לשלול אזרחות למי שאין לו אזרחות זרה. יכולת זו היא בעייתית ומופיעה גם בתשובות הכנסת והמדינה לבית המשפט. על כן בהישלל אזרחות צריך להינתן מעמד אחר למי שהיא נשללת ממנו.
בתשובת משרד הפנים לבית המשפט העליון, נעשתה השוואה למשפט הבינלאומי שמתיר במקרים חריגים לשלול אזרחות של אדם כל עוד הוא יוותר עם מעמד חלופי הולם. לטענת המדינה, חוק האזרחות מבטא בדיוק את זה כאשר אדם שנשללה ממנו אזרחות מתוקף הפרת אמונים, יינתן לו רישיון לישיבה בישראל כפי שיורה שר הפנים.
החוק אינו קובע מהו סוג הרישיון, אך הדבר המהותי יותר מופיע בעמדת היועץ המשפטי לממשלה כי יש לתת למי שנשללת ממנו אזרחות מעמד א/5 המאפשר המשך קבלת זכויות סוציאליות. מעמד זה מאפשר למחבל קבלת כספי ביטוח לאומי למשל יחד עם משכורת מחבלים מהרשות הפלסטינית. טענה שעולה בהקשר הזה היא שמרגע שמחבל מקבל מהרשות הפלסטינית משכורת, המשמעות היא שאין לו בעיה לקבל מעמד ברשות ולכן גם אם אין לו בשלב זה "מעמד" ברשות הוא זכאי למעמד שם, כלומר לאזרחות נוספת מלבד אזרחות ישראלית.
מדובר במעמד הדורש חידוש מעת לעת, ושאינו פוגע בזכויותיו הסוציאליות, כלומר לא פוגע בעיקרי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. בהקשר הזה יש לציין כי בניגוד לרוב המקרים שבהם היועמ"ש מתערב לשרים בהחלטותיהם, במקרה זה החוק נותן ליועץ המשפטי לממשלה את הסמכות לאשר בקשה לשלילת אזרחות. אלא שכוונת המחוקק בסעיף זה של החוק הייתה שהיועמ"ש יאפשר גם ביטול זכויות סוציאליות מעבר לשלילת האזרחות, וכנמו כן, יהיה גורם מאשר נקודתית בכל מקרה ומקרה. בפועל, עמדת היועמ"ש היא שבאופן עקרוני לא ניתן לשלול הטבות סוציאליות.
למרות עמדת היועץ המשפטי לממשלה כפי שבאה לידי ביטוי בתשובת משרד הפנים, עמדתו של השר דרעי כפי שמופיעה בתשובת משרד הפנים היא שמבחינה עקרונית אפשר כבר היום לתת רישיון ישיבה ארעי שלא מעניק זכויות "בכוונתו של שר הפנים לבחון אפשרות לתיקון חקיקה שיקבע סוג רישיון ייעודי לישיבה בישראל שייתן מענה לנסיבות מעין אלו". בפגישה שהתקיימה עם גורמים נוספים לפני כשבועיים, הציג שר הפנים מידע שהועבר אליו, לפיו ישראלים המבצעים מעשים מעין אלו מקבלים משכורות בסכומים גבוהים וכן זכויות סוציאליות שונות מהרשות הפלסטינית. לפיכך, "סבור שר הפנים כי יש לפעול ביתר שאת לקביעת רישיון שבו תיבחן גם שאלת הזכויות הסוציאליות". בשלב זה, הנושא מצוי בבחינה.
צעד שלילת האזרחות למחבלים ישראלים מתוקף הפרת אמונים שבאה לידי ביטוי במעשה טרור נועדה לשמש ככלי התרעה נוסף במאבק נגד הטרור. במידה והשופטים יקבלו את עמדת היועמ"ש לסעיף 11ב' המקנה למחבל שנשללה אזרחותו מעמד ארעי שלא מבטל את זכויותיו הסוציאליות ויקבעו שזאת האפשרות היחידה, יהיה כאן צעד נוסף של בית המשפט העליון שמעקר חוק מתוכן בניגוד לכוונת המחוקק, תוך פגיעה במטרתו העיקרית- הרתעה.
"הכנסת היא המוסד הפוליטי שבו מוכרעות המחלוקות הערכיות העקרוניות במדינת ישראל ואסור שבית המשפט יחליף אותו״ אומר עו"ד אהרן גרבר סגן ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת. ״מציאות קשה של התמודדות עם טרור רצחני מעוררת שאלות כבדות משקל כמו שלילת אזרחות, פרקטיקה שמקובלת במדינות מערביות נוספות להתמודדות עם טרור. מדובר בהכרעה ערכית שקיבלו נבחרי הציבור ואל לו לבית המשפט להכנס לנעליהם ולבטל את החוק באופן ישיר או לאמץ עמדת יועמש שמבקש למנוע שלילת הטבות סוציאליות ולאיין את מטרת החוק".
